פעילות מדאיגה. פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, בישראל
פעילות מדאיגה. פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, בישראלצילום: מארק ניימן, לע"מ

השבוע קיבלנו הזדמנות נדירה להציץ אל מאחורי הקלעים של הפעילות האירופית בישראל.

האיחוד, כך מתברר, סגר לאחרונה את תוכניות העבודה לשנים 2018 עד 2020, ובמסגרתן החליט לתקצב שורה מרשימה מאוד של פעילויות בישראל, בעיקר כאלה שפועלות נגד מדיניותה המוצהרת של ישראל, וכמובן באמצעות ארגוני שמאל, רדיקליים יותר או פחות. הסכומים שבהם מדובר הם לחלוטין בלתי זניחים, מאות אלפי אירו לכל אחד מהארגונים, שמתחלקים על פני שלוש השנים הללו או חלקן. ואכן, עיון מושכל ברשימת הפרויקטים מעניק לנו תמונה מעניינת מאוד על שיטות העבודה של האיחוד.

האיחוד האירופי הוא אחד הגופים החזקים והמשפיעים בעולם כיום, ומזה שנים רבות הוא מקיים קשרים הדוקים עם מדינת ישראל במגוון רחב של תחומי עשייה. אולם לאורך השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, נחשף הציבור הישראלי יותר ויותר לחלקו האפל של הקשר הזה. האיחוד, כך מתברר, אינו מסתפק בפעולה דיפלומטית קלאסית, ופועל לקידום עמדותיו בישראל במגוון דרכים שהלגיטימיות שלהן נתונה במחלוקת ציבורית עזה. האיחוד הוא ארגון מסודר מאוד שפועל בסטנדרטים יפים מאוד של שקיפות, וכך הוא מפרסם באופן גלוי לחלוטין לאן ולשם מה מופנים הכספים שהוא מעניק לארגונים שונים ומשונים ברחבי העולם.

נתחיל ברשותכם מפרויקט מעניין, שיתוקצב על ידי האיחוד במהלך שלוש השנים הללו בסכום הבלתי מבוטל של 396,876 אירו (כ‑1.68 מיליון שקלים לערך), וכותרתו היא "תמיכה במדיניות למען ירושלים פלורליסטית". צמד המילים "ירושלים פלורליסטית" עשוי להישמע מפתה, בטח לירושלמים שאוהבים את הפסיפס האנושי המגוון המרכיב את העיר, אולם כאשר מקשיבים באוזן רגישה למטרת הפרויקט ברור שהסיפור הוא שונה.

על פי אתר משלחת האיחוד האירופי לישראל, מוגדרת מטרת הפרויקט כך: "לשמור על האתרים ההיסטוריים הרב-שכבתיים של ירושלים על פי אמות המידה הבינלאומיות, על מנת להגן על המרקם החברתי המגוון בהווה, ולהבטיח את האפשרות שפתרון מדיני עתידי ישקף את אופייה הרב-תרבותי של ירושלים". המילים "פתרון מדיני עתידי" הן יותר מרמז לתפיסות על בינאום של ירושלים, רעיון שעדיין תופס חזק באיחוד האירופי. ייתכן שיתפשרו שם על האפשרות שבכל הסכם שלום ירושלים תחולק, ולא תישאר חס וחלילה בריבונות ישראלית בלעדית.

הסיפור מתבהר עוד יותר כאשר מתברר שהארגון המבצע שאליו הולך הכסף הוא ארגון השמאל הקיצוני 'עמק שווה', הפועל מזה שנים בירושלים. הארגון נאבק מזה שנים נגד הפעילות הארכיאולוגית של ישראל בירושלים ובסביבתה, ואחד ממוקדי פעילותו העיקריים הוא ניסיון להוציא את הפעלת אתר עיר דוד מידי עמותת אלע"ד. כך, מתחת לכל המילים היפות מסתתרת פעילות שמטרתה היא להיאבק בהדגשת הקשר הייחודי של עם ישראל לבירתו, ירושלים, במגוון דרכים - הסברתיות ומשפטיות. לפרויקט הזה שותפה גם, על פי אתר האיחוד, האוניברסיטה העברית בירושלים. נקודה למחשבה.

לעצור הרס לפלשתינים

נישאר לרגע נוסף במזרח ירושלים, ונפנה את המבט לפרויקט נוסף שמתחיל האיחוד לתקצב בימים אלו, תחת הכותרת "שימור אורח החיים הפלשתיני במזרח ירושלים הכבושה". הפרויקט הזה מתוקצב בסכום הבלתי מבוטל של 300 אלף אירו (יותר מ‑1.27 מיליון שקלים) ומבוצע בידי ארגון השמאל הקיצוני 'המוקד להגנת הפרט'. כדי להבין באיזה ארגון מדובר, נציין רק שהמוקד נוהג לסייע במרבית העתירות של משפחות מחבלים נגד הריסת בתיהן ובמאבקים משפטיים נוספים שמטרתם שמירה על זכויות מחבלים. שותף לפרויקט, באופן בלתי מפתיע, ארגון 'עמק שווה'.

במקביל ל"שימור אורח החיים הפלשתיני" במזרח ירושלים, האיחוד מסייע גם למאבק המעשי של ערביי מזרח ירושלים נגד הניסיון לאכוף עליהם את חוקי התכנון והבנייה הישראליים. זה קורה באמצעות פרויקט שכותרתו "פעולה קהילתית להתנגדות לתכנון מפלה ולהריסת בתים במזרח ירושלים". מטרת הפרויקט המוצהרת היא "להבטיח את הקידום וההגנה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם, וללחוץ על ישראל ככוח הכובש למלא את חובותיה המשפטיות על מנת להגן על מרקם החיים והסביבה הפיזית של האוכלוסייה הפלשתינית במזרח ירושלים".

בעברית פשוטה, האיחוד האירופי מממן מאבק בהריסות הבתים במזרח העיר, וכן בתוכניות בנייה שיאפשרו את התרחבות ההתיישבות היהודית באזורים הללו. הפרויקט הזה מתוקצב ב‑300 אלף אירו שהם כ‑1.3 מיליון שקלים. הארגון שמבצע את הפרויקט הוא 'עיר עמים', ארגון שמאל קיצוני שפועל מזה שנים נגד ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים ובעד חלוקתה המדינית של העיר. שותפה לפרויקט עמותת 'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון', שעוסקת בין היתר במאבק נגד הריסת בנייה בדואית לא חוקית בנגב ונגד הריסת בנייה פלשתינית בלתי חוקית בשטחי C ביהודה ושומרון.

פרויקט בעל מטרות דומות שמתחיל בימים אלו דווקא בשטחי C ביהודה ושומרון, מתוקצב ב‑269,390 אירו שהם כ‑1.16 מיליון שקלים. מדובר בפרויקט שנועד ל"הצבת קהילות פלשתיניות לא מוכרות על המפה: הסברה והכרה וירטואלית להבטחת זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי עבור היישובים בשטח C". "קהילות פלשתיניות לא מוכרות" הוא כמובן הכינוי המכובס של האיחוד האירופי למאחזים פלשתיניים בלתי חוקיים, ומטרת המיזם היא כמובן למנוע את ההרס באמצעות הצבתן של הקהילות הללו על המפה ופעילות הסברה נגד אכיפת החוק בידי ישראל. בוודאי לא תופתעו לשמוע שעמותת 'במקום' היא מבצעת הפרויקט, זאת בשותפות עם ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם'.

265,975 אירו (שהם כ‑1.15 מיליון שקלים) מעניק האיחוד האירופי לפרויקט שכותרתו "חיים חשופים", שעוסק במה שמגדירים באיחוד "פגיעה מתמשכת בזכויות אדם באמצעות פשיטות ביתיות של אנשי כוחות הביטחון של ישראל בגדה המערבית". למעשה, באיחוד לא אוהבים את מעצרי המחבלים הליליים וחיפושי האמל"ח שישראל מבצעת מדי לילה ברחבי יהודה ושומרון. לכן גויס למשימה ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין', שיבצע פרויקט שמטרתו לדרוש מכוחות הביטחון דין וחשבון על הפעולות הללו, "בהתאם לסטנדרטים הדמוקרטיים, למשפט ההומניטרי הבינלאומי ולזכויות האדם". יש לציין שבפרויקט הזה האיחוד האירופי איננו הממן הבלעדי, אולם הוא השותף המרכזי.

מעורבות עמוקה

דרכי פעילותו של האיחוד האירופי בישראל נתונות מזה שנים במחלוקת ציבורית עזה. אחד מכיווני הפעילות שזכה לאורך שנים לביקורת רבה הוא הפעילות ההסברתית שנועדה להשפיע על דעת הקהל בישראל בסוגיות מדיניות הנמצאות במוקד העימות הפוליטי בישראל. פרויקט נוסף שיוצא לדרך בימים אלו מטעם האיחוד מעניק לנו צוהר מעניין לשיטות שבהן מתנהלת הפעילות ההסברתית של האיחוד בישראל.

מדובר בפרויקט שנושא את הכותרת המרשימה "נטל הכיבוש", ותקציבו הוא 358,404 אירו (שהם יותר מ‑1.55 מיליון שקלים). את הפרויקט מבצע מרכז אדוה, שהוא מכון מחקר ותיק, בעל אוריינטציה שמאלית, שאותו מובילים כבר יותר מעשרים שנה בני הזוג ד"ר שלמה סבירסקי וברברה סבירסקי. ברברה מוגדרת כמנהלת המרכז, ואילו ד"ר שלמה הוא המנהל האקדמי. המכון מתויג כשמאל חברתי אך לא בהכרח מדיני, ומתמחה בדו"חות וניירות עמדה בנוגע לסוגיות של שוויון וצדק חברתי בישראל, שפעמים רבות זוכים להגיע לקדמת העיסוק התקשורתי.

מטרת הפרויקט הנוכחי היא "להרחיב את התמיכה בפתרון של שתי מדינות בקרב יהודים ישראלים, באמצעות הפצה המונית של מידע מוחשי, רלוונטי, מדויק ואמין על העלויות החברתיות-כלכליות הריאליות (כולל השפעה על הצמיחה, על תנאי הפריפריה, הקצאות המדינה לשירותים חברתיים ועוד) של המשך הכיבוש הצבאי של השטחים הפלשתיניים". למכוני מחקר מותר כמובן שתהיה אג'נדה. מרכז אדוה, יש להדגיש, גם איננו מסתיר את מקורות המימון שלו, מהקרן החדשה לישראל, דרך קרן רוזה לוקסמבורג ועוד שורה של ארגונים וקרנות בעלי אוריינטציה שמאלית, שכולם מופיעים בשקיפות בדו"חות הכספיים. ועדיין, כאשר תראו את ה"מחקר" הבא של המרכז, שיספר לכם כמה עולה לנו "הכיבוש", תדעו שמטרתו סומנה מראש, ומי שילם הרבה מאוד כסף תמורת ביצועו.

פרויקט הסברתי נוסף שהאיחוד האירופי מתקצב החל מימים אלו נוגע לנעשה, איך לא, בירושלים. באיחוד, כך מתברר, לא מסתפקים בפעילות במזרח ירושלים, ורוצים לרתום גם את תושבי מערב ירושלים לחזון של חלוקת העיר. זו ככל הנראה הסיבה שבגינה בחר האיחוד לתקצב בסכום של 330 אלף אירו (כ‑1.42 מיליון שקלים) פרויקט שכותרתו "העסקת החברה האזרחית בירושלים המערבית בבניית שלום מעשי בירושלים כבית וכבירה עתידית של שני עמים". גם את הפרויקט הזה מבצע ארגון השמאל הקיצוני 'עיר עמים', שאותו כבר הכרנו.

עד כאן סקרנו - באופן לא מלא, חשוב להדגיש - שורה של פרויקטים טריים בעלי משמעות פוליטית ומדינית שמממן האיחוד האירופי בישראל ובשטחי יו"ש. אולם יש לציין כי האיחוד מתקצב גם פרויקטים בתחומים אחרים, לכאורה תמימים. כך למשל ישקיע האיחוד 330 אלף אירו (כ‑1.66 מיליון שקלים) בפרויקט לעידוד תעסוקת נשים ערביות במועצה המקומית ערערה שבאזור ואדי ערה. האיחוד מתקצב גם פרויקט להעצמת השותפות האזרחית בקבלת החלטות ברשויות המקומיות החרדיות בני ברק, בית שמש ואלעד. את הפרויקט הזה מתקצב האיחוד בסכום של 357,381 אירו (כ‑1.54 מיליון שקלים) והוא יבוצע בשותפות על ידי עיריות בית שמש ובני ברק, עמותת 'אור המלך' הפועלת באלעד ו'הפורום להסכמה אזרחית בין יהודים וערבים בישראל'.

אולם כאשר בוחנים את מספר הפרויקטים ומנסים לקבל מושג על התקציבים המושקעים, התמונה בנוגע לפעילות האיחוד בישראל היא ברורה וכלל אינה מעודדת. האיחוד מעורב בעשייה אזרחית בעלת משמעויות הרות גורל למצבה המדיני של ישראל ולעתידה, כשהוא עושה שימוש בעמותות שמאל רבות שהופכות למעשה לזרועותיו הארוכות.