הרב אביחי רונצקי
הרב אביחי רונצקייוני קמפינסקי

קשה להיפרד מאדם כדוגמתו של הרב אביחי רונצקי זצ"ל. קשה לצמצם לתוך המילים הכתובות את עוצמתה של אהבת ישראל ואהבת אדם שקרנה מהרב רונצקי בכל שיחה אתו.

קשה לתת שם לאותה תחושה חזקה של אמונה ואופטימיות שהוא שידר כל חייו, אבל בעוצמה עוד הרבה יותר גדולה בתקופה שבה התמודד עם המחלה הקשה.

לא הייתי מקורב מאוד באופן אישי לרב רונצקי, בטח לא תלמיד או בן משפחה, אבל כאיש תקשורת דתי יצא לי לשוחח עמו לא מעט. הרב רונצקי היה איש עשייה. למרות אהבת התורה העצומה שהיתה בו הוא הקדיש את חייו לעשייה בכל תחומי החיים. בצבא, בהתיישבות, בחינוך ובתחומים נוספים. תורה שלא נשארה בד' אמות של בית המדרש אלא ביקשה להשפיע על כל תחומי החיים ולרומם כל יהודי, באשר הוא, ברוח של אמונה וגבורה.

הרב רונצקי היה איש אמת. הוא לא עיגל פינות, לא תיחמן ולא ערבב, כשהוא דיבר אתך ידעת שאתה שומע ממנו את האמת ורק את האמת. כנות שנדיר למצוא אצל אנשים שנמצאים בתוך עולם העשייה וחייבים לנווט את דרכם בין קשיים ואילוצים. נקי דעת ונקי מחשבה. פיו ולבו שווים באהבת כל אדם ואהבת כל איש מישראל.

הרב לא היה איש של שלום מזויף. היתה לו אמת גדולה, שאיפה גדולה לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמיים, דרך שלמענה הוא היה מוכן לצאת למאבקים ולסבול בזיונות ועלבונות. אבל בכל מאבקיו הוא אף פעם לא ירד למישור האישי. הוא המשיך לאהוב בכל נימי לבו ונפשו כל אדם מבר פלוגתא שלו, תכונה שבלטה במיוחד לנו כאנשי תקשורת שרגילים במאבקים אישיים ונבזיים.

בתקופת מחלתו של הרב כל הצדדים היפים שבאישיותו, אהבה לכל איש מישראל, אמונה עצומה וראיית הטוב בכל רגע. אהבה ששבה אליו בחזרה כפל כפליים. כזה היה הרב רונצקי, איש ארץ ישראל, איש של אחדות ואהבת ישראל. איש טהור לב ונקי פה ומחשבה. יהי זכרו ברוך