בימים הקרובים יציין עולם הקולנוע מלאת שמונים שנה להיווצרה של דמות הקומיקס 'סופרמן'. האם יכול להיות שמאחורי גיבור העל המסייע לאומללים ונדכאים על פני הגלובוס עומד מיתוס יהודי אחר לחלוטין. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש מסלול קולנוע וטלוויזיה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל, אייל בורס, על הדמות, השפעותיה והרקע שממנו נוצרה. באשר לקשר היהודי להיווצרה של הדמות מזכיר בורס כי "סופרמן נוצר על ידי שני יהודים, סיגל ושוסטר, בנים למהגרים ממזרח אירופה לארה"ב, והמעמד הזה, ניתן לשער, שהשפיע על הדמות שמחליפה זהויות, בבית היא אדם אחד ובחוץ הופכת לדמות אחרת, כמו מצבו של היהודי בארה"ב של שנות השלושים, היהודי שהיה צריך להסתיר לפעמים את יהדותו בחוץ". עוד מציין בורס כי גם ההשראה לדמות, כפי שהיוצרים עצמם סיפרו בראיונות, מגיעה מסיפורים תנ"כיים ודמויות מההיסטוריה היהודית כמו שמשון הגיבור, כאשר באחת החוברות הראשונות נראה סופרמן כשהוא אוחז בשני עמודים ומפיל בניין. כך גם סיפורו של משה רבנו, שהרי סיפורו של סופרמן הוא סיפור של תינוק שנשלח בקפסולה לתרבות אחרת כדי לגאול את העולם, והדימוי בין התינוק בקפסולה לתינוק בתיבה נראה ונשמע מתבקש. עוד מציין בורס כי גם השפה העברית השתרבבה לסוגיה. זאת מאחר ושמו המקורי של סופרמן הוא 'קלאל', כלומר קולו של האל, כלומר מלאך של האל. בנוסף היוותה השראה ליצירת דמותו של סופרמן גם דמותו של הגולם מפראג שהוא יצור על אנושי שנבנה כדי להקל על הקהילות היהודיות מרדיפות, ולמעשה גם סופרמן מנצל את כוחו הבלתי אנושי להצלת עשוקים ונדכאים. "הייחודיות של סופרמן בנוף גיבורי העל הוא שהוא מייצג בדרך כלל את הטוב האולטימטיבי מול הרע, יש לו ערכים מוסריים והוא גם מייצג את הערכים האמריקאיים ובכל תקופה יש האויב שלה, מפוליטיקאים מושחתים בשנות השלושים של השפל הכלכלי הגדול, הוא נלחם בנאצים ויפנים בשנות הארבעים ובהמשך נגד הנשק הגרעיני. כל דור ודור מאמץ את סופרמן כדי להילחם בדברים הרעים של התקופה. סופרמן צבוע בדגל האמריקאי נגד הרוע. זו הייחודיות שלו, הטוב האולטימטיבי נגד הרוע. מעבר לכך שהוא הגיע לפסגה מבחינת כוחות. אין גיבור על עם כוחות כאלה". והאם הכוחות הבלתי מוגבלים הללו לא הפכו אותו לדמות מעט שטוחה ורדודה מהבחינה הקולנועית? בורס מסכים ומציין שאכן "בקומיקס זה היווה בעיה. בשנות החמישים והשישים שינו את הסיפור כדי לרענן והתחילו להחליש אותו". עוד מוסיף בורס ומציין כי בקולנוע לא הצליחה דמותו של סופרמן לפרוץ מעבר לסופרמן 4. "בכל סרט היה לנו רשע שהיה חזק מספיק כדי לאתגר אותו. מעבר לזה שאנחנו זקוקים לגיבור על שלא מנצחים אותו". לטעמו של בורס התקווה שנטעה דמותו של סופרמן בצופים בו הייתה "גם ברמה האישית וגם ברמה העולמית. היוצרים סיפרו שהרעיון נולד בפנטזיה אישית שהייתה להם בנעוריהם להיות חזקים וגדולים יותר", וזאת על מנת לכבוש את ליבן של הנערות שסביבם. מוסיף בורס ומספר כי "המיתוס הוא שקללה רודפת את הסרטים של סופרמן כי היוצרים לא תוגמלו על היצירה. הם הטילו קללה בכתב על הסרטים של סופרמן. הדמות שגילמה את סופרמן בטלווייזה בשנות החמישים התאבדה בשנת 57' מדיכאון, כריסטופר ריב הפך נכה מהצוואר ומטה די מהר אחרי שהשלים את המשחק בסדרה, מרלון ברנדו, הכוכב האולטימטיבי, כמעט נעלם מהמסך אחרי הסרט ב-78' שבו הוא השתתף, ומאז רדפו אותו טרגדיות נוראות בחייו הפרטיים. הבן שלו רצח את החבר של הבת שלו והבת שלו התאבדה. זו קללה שכמעט רדפה את כל היוצרים". על התגמול שלא היה ליוצרי הדמות הוא מספר כי חברת ההפקות קנו את הזכויות ב-130 דולר שזה 65 דולר לכל אחד מהיוצרים, וכאשר הוכרז בשנת 78 התברר שהסרט עלה 80 מיליון דולר הם התעוררו ושאלו מה הרווחנו מהדמות שיצרנו... בסיכומם של דברים קובע בורס כי למעשה כל דמויות גיבורי העל שצצו בהמשך השנים רוכבות על ההצלחה של סופרמן. "זה היה הסרט הראשון של גיבור על שהצליח".