שירים שחוברו במחנות ההשמדה בתקופת השואה, הוצגו בפעם הראשונה בקונצרט מיוחד שהתקיים אתמול (ראשון) בירושלים.
ניצולת השואה אביבה בר-און (85) הופיעה על הבמה עם שיר ילדים נשכח\ כשבקהל נכחו בני משפחתה. שירי מימון ביצעה גרסה מיוחדת לשירה של נעמי שמר, "לו יהי".
"אני חשה אחריות אישית לשיר את השיר שנשאתי עימי במשך כל כך הרבה שנים, עבור אלה שלא שרדו ואני הקול שלהם ולמען הדורות הבאים. אני חושבת שאני היחידה בעולם שמכירה את השיר הזה", אמרה בר-און לאחר שירדה מהבמה.
מסמכים ועדויות של קורבנות השואה מגלים כי בתוך הזוועה של מחנות הריכוז וההשמדה, אסירים-מלחינים המשיכו לכתוב ולנגן מוזיקה, בתנאי מחתרת, בדרך לא דרך.
היוצרים, שהוכיח כי רוח האדם אינה נשברת גם במקומות החשוכים ביותר, קיוו שיבוא יום והעולם ישתחרר מאותה אפלה נוראה והלחנים שלהם ינוגנו להנאתם של בני חורין.
תקוותם התגשמה כש-12 שירים הושמעו, חלקם בפעם הראשונה, בקונצרט "תווים של תקווה" שנערך בבנייני האומה.
מדובר בשיאו של פרויקט שהוביל המנצח וחוקר המוסיקה פרנצ'סקו לוטורו, שבמשך שלושה עשורים הסתובב בעולם בחיפוש אחר שרידי המוזיקה שנכתבה בשואה.
מאמציו נשאו פרי, וכעת בעזרת ארגון JNF UK וקרן קימת לישראל היצירות נחשפו בפני קהל. לוטורו ניצח על תלמידי בתי ספר למוזיקה בנגב – חלקם נכדים לניצולי שואה - שביצעו את היצירות יחד עם התזמורת הסימפונית של אשדוד.
מחברי השירים שהו בין השאר במחנות ההשמדה והריכוז אושוויץ, טרזינשטאט ו-ווסטרבורק. השירים הושרו בשפות: עברית, אידיש, גרמנית, צ'כית, וברומה (שפת הצוענים).
מאחורי כל שיר, סיפור מופלא של סבל והתאוששות. כזהו בדיוק השיר "חדר החולים של הילדים בטרזינשטט". במרפאה של הגטו עבדה המוזיקאית היהודייה הנודעת, אילזה ובר כאחות. שם חיברה שירים כדי לשמח את ילדי הגטו שהגיעו אליה עם מחלות שונות.
ובר מעולם לא תיעדה את מילות השירים או את המנגינות שחיברה להם. אביבה בר-און, הייתה אחת מאותם ילדים שהגיעה למרפאה ושמעו את השירים. בר-און נצרה את השירים בזיכרונה משך עשרות שנים וביצעה את השיר "חדר החולים של הילדים בטרזינשטט" לראשונה אי פעם.
סיפור אחר הוא השיר "זיטרה" (מחר) שחיבר המלחין היהודי יוזף (פפיק) רוביצ'ק בגטו טרזינשטט. רוביצ'ק ייעד את השיר לאסירה יהודייה ששהתה במחנה, מרים אלתר, אך היא מעולם לא ביצעה אותו, משום שחששה לאבד את עבודתה במטבח הגטו ואיתו את הסיכוי להינצל. השיר לא הושר על ידה למעט הקלטה נדירה בערוב ימיה. הבת שלה אורני סיפרה על קורות השיר.
שמואל חייק, יו"ר ארגון JNF UK, אמר לאחר המופע: "באמצעות קונצרט זה אנו משיבים לחיים בשנת ה-70 למדינה, מוזיקה שנכתבה בידי יהודים בתקופת השואה כשהם פסעו בגיא צלמוות".
"בעת שמדינת ישראל מציינת 70 שנה להקמת המדינה, קונצרט זה הוא לא רק מחווה לזיכרון ששת המיליונים, אלא גם תזכורת להתנגדות ולתקומה של העם היהודי בארצו", הוסיף חייק.
דניאל עטר, יו"ר קק"ל אמר כי "הקונצרט הצליח לבטא ללא מילים ובצורה הטובה ביותר את החיבור של ההיסטוריה שלנו עם דור העתיד. הנגנים הצעירים והמוכשרים של בית הספר למוזיקה שבנגב, הוכיחו פעם נוספת שהעצמה, השקעה, טיפוח והענקת שוויון הזדמנויות לדור הצעיר בפריפריה זו מהות הציונות של שנות האלפיים".
לדבריו, "אין כוח בעולם שיכול לגבוררוח העם היהודי, שפרצה מתוך תהומות ההשמדה אל פסגות היצירה וההצלחה, הבניין והכוח של מדינת ישראל. לעד ננצור את זכר מאורעות השואה. אך תקומתה של המדינה, פריחתה ושגשוגה - הם הדרך הטובה מכל לזכור ולצעוד קדימה".