נהוג להגיד חצי בצחוק וחצי ברצינות, שאנו מדינה בה לכל שני אנשים יש שלוש דעות. אבל על שני דברים בלבד אין ויכוח כלל, מעמדו של צה"ל ומקומה של משפחת השכול, השזורים זה בזה לאורך שנות קיומנו.
אחת ההגדרות הכי מזוהות עם בניית מעמדו צה"ל היא "כור ההיתוך הישראלי". אין אחד שלא יוצא מהצבא ומספר על החיבור העמוק שנוצר בטירונות בין החבר'ה. דתיים וחילונים, רוסים ואתיופים, דרוזים ואמריקאים. כולם יחד לוחמים כתף אל כתף, מתלוננים על האוכל שבמנת הקרב, מתלוננים וגם סוגרים שבת יחד עם קידוש המוני בחדר האוכל.
אך ברגעים שהמסך השחור יורד ומתחילה המלחמה, מגיע גם הרגע הבלתי נמנע במציאות הישראלית, בו הצבא של השכול נצבע בצבע אחר, צבא של יפי הבלורית והתואר. במשך שנות המאבק על קיומה של מדינת ישראל, הקריבו עצמם רבים למענה. אותם אלו שצחקו בטירונות גם נפלו יחד על האדמה, אלו הם יפי הבלורית והתואר מכל גווני החברה הישראלית, תרתי משמע.
שנים שמגש הכסף הפך לאיטו למציאות יום יומית באתוס הישראלי. אבל רק השנים האחרונות הן ציר השינוי, בו תדמית השכול חוצה קבוצות ומגדרים, לא רק בדפי ההיסטוריה, אלא גם בדפי העיתונים ובזיכרון של כולנו. בתודעה של פעם היו אלו בני הקיבוצים והצברים, היפים והמוכשרים ביותר, שהובילו את הקרב ונפלו במערכה.
אבל בתודעה של היום, צרובים בזיכרוננו דווקא שון כרמלי ומקס שטיינברג, החיילים הבודדים שארבע שנים חלפו ממותם, ושמם לא נשכח לרגע. בתודעה של היום שמעון אדגה האתיופי שנפל בבינת ג'בל, הוא סמל ומופת, לצד עמנואל מורנו הדתי שאסור עדיין להראות את תמונתו למרות שעברו כבר 12 שנים מאז נפילתו. נדמה שכעת באופן רשמי אפשר להכריז על השינוי.
אות אחת מפרידה בין שנת תש"ח לשנת תשע"ח. אות אחת ושבעים שנים המבטאות את התהליך שעברנו, דרך המלחמות וההצלחות. הצבא של דור תשע"ח לא מורכב רק מיפי בלורית ותואר של תש"ח, הוא צבא שכולו כור ההיתוך הישראלי. סיפורו של מייקל לוין החייל הבודד שעלה מארצות הברית, או סיפורו של המאבטח יוסף עותמאן שנהרג בפיגוע בהר אדר, מייצגים שניהם את החברה הישראלית כולה, עולים חדשים וצברים, מוסלמים וחרדים. כולם יחד הופכים את יום הזיכרון לקדוש וייחודי, למכנה משותף בו מדינת ישראל היא השלם הגדול מסך חלקיו.
המעבר מיום הזיכרון לחגיגות ה-70 למדינת ישראל, יכול להוות נקודת מפנה תודעתית עבור כולנו, בה תפקידנו יהיה לקבע את השוני כנקודת החוזק והאחדות שלנו, למען אלו שכבר אינם ולמען אלו שעתידם עוד לפניהם.
הכותב הוא המשנה לראש עיריית ירושלים, שישתתף בטקס יום הזיכרון בהר הצופים בירושלים, תחת הכותרת "ביחד ובתקווה"