עם עורכת הדין נוגה ויזל שוחחנו ביומן ערוץ 7 על הצעת החוק אותה מקדמת שרת המשפטים ולפיה תאפשר לסנגורים להיות נוכחים בעת חקירת החשוד שאותו הם מייצגים.
הצורך בחקיקה שכזו מתעורר מחדש וביתר שאת לנוכח החלטת הפרקליטות באחרונה שלא להשתמש בהודאתם של החשודים בפרשת דומא, מאחר וככל הנראה נגבו תחת עינויים באופן בלתי חוקי. נוכחותם של סנגורים בחדר החקירות עשויה למנוע מקרים שכאלה.
"מטרת המשטרה היא חקר האמת ולא ההרשעה", מזכירה עו"ד ויזל הסבורה כי נוכחותו של סנגור בחדרי החקירות תמנע מצב בעייתי, ואם ההנחה היא שאין כל צעד פסול בהתנהלות המשטרה הרי שאין סיבה ועילה להתנגד לנוכחות שכזו.
דברים אלה של ויזל מתארים ככל הנראה מציאות אטופית הרחוקה מהמציאות הקיימת. היא מספרת כיצד כעורכת דין פלילית היא מקבלת חומרי חקירה חלקיים וקטועים, חומרי ראיות שלא מובאים בפניה והקלטות של חקירות הנפסקות באמצע. כל אלה מלמדים על התנהלות בעייתית של החוקרים ומנגד, היא מספרת, שופטי בית המשפט בוחנים את המציאות רק תחת השאלה אם הייתה פגיעה בהגנת הנאשם או לא, וגם מצב בו סניגור אינו מקבל את כל החומר הראיות שאמור היה להגיע אליו אינו גורם לשופטים להורות על חקירה מחודשת, בעיקר משום שהחקירה כבר זוהמה ולא ניתן לבצע חקירה שנייה.
"המשטרה אמורה לפעול על פי חוקים ופסיקה, ולא צריכה להיות שום התנגדות מצידה של המשטרה", אומרת עו"ד ויזל המעלה אפשרות לפיה לא עורך הדין המייצג את הנחקר הוא שיהיה נוכח, אלא גורם ניטראלי שלא יוכל לייעץ לו תוך כדי חקירה אלא רק ילווה אותה ויוודא שהדברים נעשים כחוק.
על כך היא נשאלה אם הקמת מערך כזה של בעלי מקצוע ניטראליים שינכחו בכל חקירה אינו מחייב הוצאה כלכלית בלתי סבירה לקופת המדינה. לדבריה השיקול הכלכלי לא אמור להשפיע כאשר היעד הוא הרצון להגיע לחקר האמת ולוודא שחף מפשע אינו מורשע שלא באשמתו.
ויזל מזכירה מצבים בהם "המשטרה לפעמים באה לחשוד וקובעת שיש לה ראיות כשאין ראיות. זו תחבולה לא הוגנת כי החשוד נבהל ולפעמים מודה בדברים שלא עשה. לפעמים משתמשים במשפחה שלו כדי לשבור אותו וזה אסור". למניעת מקרים שכאלה ואחרים נצרכת נוכחות שכזו, היא מסבירה.
עוד נשאלה ויזל אם הרעיון של נוכחות עורך דין בחקירה לא תחייב עלויות גבוהות יותר של שכר טרחת עורך הדין שכעת יצטרך לרוץ למשטרה וללוות את מרשו גם בחקירה ולא רק בבית המשפט. לדבריה אין מנוס מההוצאה הכלכלית הכרוכה בניהול תיק פלילי, וכאשר המטרה היא הוכחת חפות של חפים המחיר הזה ראוי.
שאלה נוספת שהעלינו בפני ויזל היא אם החובה להציב את עורך דינו של הנחקר בחדרי החקירה לא תפגע בו עצמו בסופו של יום שכן כך תתמשך החקירה פרקי זמן ארוכים בהרבה. חקירה שיכולה הייתה להסתיים במשך שבוע תתפרס על פני תקופה ארוכה בהרבה שכן המשטרה תצטרך לקחת בחשבון את הלו"ז הצפוף של עורך הדין. האם פגיעה בנחקר אינה מצדיקה את הסרת ההצעה מסדר היום? ויזל אינה מקבלת את הטענה וסבורה כי עורך הדין יצטרך לתמרן את הלו"ז שלו בהתאם לצרכי המשטרה, ובמידה ולא יוכל להגיע לחקירה ישלח אדם מטעמו שכאמור אינו צריך להוכיח כישורי פרקליטות מיוחדים, אלא רק לוודא שהדברים נעשים כחוק.
להערכתה של ויזל עצם נוכחותו של הסנגור תהווה גורם מרתיע עבור המשטרה שתימנע מפגיעה בזכויותיו של הנחקר וביצוע חקירה בלתי הוגנת.
לסיום השיחה עמה נשאלה עו"ד ויזל אם קביעתה לפיה מטרת המשטרה צריכה להיות חקר האמת ולא ההרשעה היא תקווה ושאיפה או תיאור מצב, והיא משיבה שמדובר בשאיפה והמצב כיום רחוק מלהיות כזה. התחושה כיום היא "שהעיקר הוא להרשיע גם במשטרה וגם בפרקליטות. החשוד הוא מספר בעיניהם ולא בן אדם".