זאב ז'בוטינסקי
זאב ז'בוטינסקיאתר הכנסת

ביום חמישי הקרוב יתקיים בריגה, בירת לטביה, אירוע מיוחד לציון 95 שנים להקמת בית"ר.

משלחת מטעם מכון ז'בוטינסקי תצא לאירוע, שם תחבור לאנשי נתיב וחבריה יקיימו במהלך הביקור בריגה שורת הרצאות ומפגשים סביב דמותו ופועלו של ז'בוטינסקי.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, גדעון מיטשניק, הנערך למסע לריגה על הפעילות המואצת להנחלת מורשתו ופועלו של ז'בוטינסקי בעיקר בקרב הדור הצעיר.

"ריגה היוותה מוקד חשוב לז'בוטינסקי שהרבה לבקר בעיר והקים בה את בית"ר לאחר שורת הרצאות שעוררה הערצה כלפיו. האנשים שהיו שם הם שהקימו את תנועת בית"ר", פותח מיטשניק ומספר על שיתוף פעולה פורה של המכון עם 'נתיב', ובזכות שיתוף פעולה זה נולדה תערוכת ז'בוטינסקי הנודדת שתוצג גם בריגה. בדבריו מקפיד מיטשניק להדגיש את שיתוף הפעולה עם משרד החוץ, השגרירה בריגה, לירון בר שדה, והציר צבי מירקין.

"חשבנו שנכון לציין את יום השנה כיום חשוב ליהדות כולה ולא רק לז'בוטינסקי. ריגה זו עיר שחוותה את תלאות מלחמת העולם הראשונה ואת שואת יהודי לטביה במלחמת העולם השניה והייתה המקום שממנו ייצא לאוויר הרעיון של בית"ר לאוויר העולם".

באשר להתעניינותו של הדור הצעיר בישראל ובעולם בפועלו של ז'בוטינסקי, הוא מספר על המאמצים ההסברתיים סביב דמותו: "אנחנו עוסקים במרץ לא רק בשאלת העניין בז'בוטינסקי אלה בניסיון להביא את הבשורה בשורת מהלכים בכל הארץ גם בתערוכה הנודדת על ז'בוטינסקי".

"האתגר הוא רחב יותר. אני נתקל אצל הרבה קבוצות נוער וחיילים שמגיעות אלינו בפערי ידע ובורות, לא רק לגבי ז'בוטינסקי שלא יודעים דבר עליו ועל מורשת הציונות. מדובר באנשים איכותיים מאוד בהייטק ובצבא וזה עצוב". לדבריו בעני רבים ז'בוטינסקי הוא ככל הנראה שחקן מוביל בקבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים...

ובחזרה לריגה: "בריגה יש כ-6000 יהודים מתוך כ600,000. היו בקהילה כמאה אלף יהודים שרובם הושמדו בשואה. אחד המקומות המשמעותיים עבורנו הוא המוזיאון היהודי שיארח את התערוכה. זה אחד האתגרים הגדולים של לשכת הקשר 'נתיב' שפעלה בחשאי להעלאת יהודים לארץ, וכיום עוסקת בקשר של יהודים לארץ. היעד של 'נתיב' הוא עיסוק בנושאים התרבותיים והחינוכיים. אנחנו יחד עם 'נתיב' מנסים דרך אירועים כאלה לספר את הסיפור של ז'בוטינסקי גם ליהודים בקהילה שם כאחד מאבות הציונות. זאת כחלק ממהלך תרבותי שמחבר בין היהודים והתושבים האחרים שם לשורשים היהודיים".

"אנחנו מנצלים את ההגעה שלנו מישראל למפגש עם תלמידים. יש לנו תכנית מקיפה שבה בשלושת ימי הביקור נקיים מפגשים שונים, החל מבית הספר על שם דובנוב, שם ניפגש עם צעירי היהודים בריגה", אומר מיטשניק המזכיר כי "שמעון דובנוב נרצח על ידי הנאצים בריגה", והמשלחת שתגיע לריגה תדבר עם התלמידים "על ישראל של 2018, על המפגש בין היהודים בעולם לבין ישראל והציונות".

כשנשאל אודות הרלוונטיות של דמותו של ז'בוטינסקי עבור הדור הצעיר קובע מיטשניק כי אכן לא מדובר רק בדמות היסטורית אלא בדמות רלוונטית לחלוטין לימינו אלה. "זה לא רק היסטוריה אלא גם רלוונטיות לימינו. אצלנו נמצא גם מוזיאון האצ"ל לאותם שמסרו את חייהם למען המדינה, וכשמדברים עם חיילים על הנחישות והמאבק מול הבריטים על הקמת הגדודים העבריים ז'בוטינסקי מממש את העיקרון של 'אחרי'. הוא נאבק על הקמת הגדודים והייתה לו נכונות לשרת את הקצינים בחדר האוכל עד שהבריטים ניאותו לקבל את דרישתו להתגייס. הוא התגייס כחייל פשוט עד שבגיל 37 קיבל את דרגת הלוטנט כי הבריטים הבינו שלא ניתן להשאיר אותו בדרגת חייל פשוט. העיקרון של 'אחרי' מתבטא גם בנושא הצבא וגם בנושא השפה העברית, גם בנושא מעמד האישה ועוד", אומר מישניק ומציג בדבריו דוגמאות אחדות לכל פרק ופרק.

עם כל זאת גם הוא מודה כי משום מה לא פשוט לקרב את הנוער הישראלי לדמותו של ז'בוטינסקי, ועל כך עמלים אנשי המכון בשיתוף גורמים כמו משרד החינוך ואחרים. "הנוער של היום לא רק שלא מכיר את התקופה אלא לא מתעניין בתקופה הזו", הוא אומר בצער ומספר על מיזם הצעידה בנתיבי המחתרות שהוחל בו באחרונה: "נערכנו לשנת השבעים במכון בצורה שונה וייסדנו את פרויקט 'בנתיבי מחתרות'. יצאנו לרחובות תל אביב, לאתרים שפעלו בהם אנשי לח"י אצ"ל וההגנה, הכשרנו שורה של מורי דרך. הרעיון היה להתכתב עם תלמידי י"א י"ב כחלק מעידוד לגיוסו לצה"ל. זה יצא לדרך והצלחנו לפרוץ דרך. המכינות הקדם צבאיות מצטרפות אלינו. רואים את הברק בעיניים. דרך נוספת היא חידון המחתרות ששותפים לו כמה גופי מורשת", אומר מיטשניק אך נאלץ להודות כי רוב מוחלט של המתעניינים בחידון מגיע מקרב הציונות הדתית: "רק 78 נרשמו להתמודד. שאלתי וראיתי שרוב מוחלט של המשתתפים והמשתתפות מהמגזר הדתי לאומי. רק אחד היה חילוני תל אביבי".