כנראה בזכות הנופים הבתוליים שבשטחה, המהווים רקע מושלם לאחת ההצגות הטובות ביותר בעולם הטבע – הנדידה הגדולה. הכנו עבורכם סקירה קצרה על השמורה המרתקת.
שמורת מסאי מארה, השוכנת בדרום מערב קניה לאורך הגבול עם טנזניה, נחשבת לאחת משמורות הדגל במדינה, ועשירה במערכות אקולוגיות ייחודיות המהוות בתי גידול לשלל בעלי חיים פראיים.
שם השמורה, מסאי מארה, ניתן לה על-ידי בני שבט המסאי המתגוררים במשך מאות שנים בכפרים הקטנים המנקדים את האזור הסובב את השמורה, ומשמעות שמה בשפת המסאי היא "חברבורות", רמז לשיחים והעצים הירוקים המנקדים את הסוואנות הצהבהבות ומשווים להם מראה של חברבורות.
שמורת המסאי מארה הוקמה ב- 1948 במטרה לשמש כמקום מקלט לחיות הבר, ונקבעה במקור על שטח של כ- 520 קמ"ר. כעבור 13 שנה, בשנת 1961, הורחב שטחה של השמורה לכמעט 2000 קמ"ר, במקביל להפיכתה לשמורת טבע לאומית.
שמורות מסאי מארה וסרנגטי שבטנזניה יוצרות את המערכות האקולוגיות הייחודיות והמופלאות ביותר שיש ליבשת אפריקה להציע, והן אלה המספקות לעולם חוויית ספארי מושלמת. בשמורה מסתובבים שלל טורפים, 100 מיני יונקים ו-580 מיני ציפורים ססגוניות. אם תשקיעו מספיק זמן בשמורה, תוכלו לזכות לחזות באריה, נמר, פיל אפריקני, קרנף צר-שפה הנדיר ובאפלו, עדרי היפופוטמים ותנינים, מיליוני גנו, אנטילופות מסוגים שונים, תנים, צבועים, צ'יטות, ג'ירפות, נשרים, חסידות והכחל הלילי – הציפור הרשמית של קניה, כולם חולקים בהרמוניה יחסית את שטחי המחייה עם בני המסאי. עיקר בעלי החיים מתרכזים בחלקה המערבי של השמורה, שכן באזור זה האדמה פורייה יותר וקיימים מקורות מזון זמינים יותר עבור בעלי החיים.
הנדידה הגדולה בשמורת מסאי מארה
התקופה המומלצת ביותר לטיול ספארי בשמורת מסאי מארה היא ללא ספק בין החודשים יולי עד אוקטובר, אז המוני עדרי גנו, טופי, זברות וצבי תומסון נודדים מאזור הסרנגטי שבטנזניה אל שטחיה של שמורת מסאי מארה. הגנו, יחד עם הזברות והאנטילופות, עוזבים את מישורי הסוואנות של הסרנגטי, אותם כילו במהלך החודשים שקדמו לכך, ונעים צפונה בחיפושם אחר מזון ומים.
"הנדידה הגדולה" היא תופעה שנחשבת לסנסציה של הטבע. 1,300,000 גנו, 500 אלף צבי תומסון, 200 אלף זברות ועוד עשרות אלפי פרסתנים יוצאים להרפתקה מלאת אתגרים בסופה רק החזק שורד. נהר המארה מרכז את עיקר האקשן, כשתנינים וטורפים נוספים מחכים לצוד את החיות הנודדות.
פרט לחודשים אפריל ומאי, המתאפיינים בגשמים רבים באזור זה, ניתן לבקר בשמורה בכל תאריך אחר. השמורה גדולה, ועל אף שניתן לרכוש מפות של השמורה, אלו יוכלו לסייע בהתמצאות כללית בלבד באזור. רצוי להצטרף לסיור מאורגן, או להצטייד במדריכי טיולים פרטיים.
ונסיים בכמה טיפים מאיתנו
היו ערים לכללים הנהוגים בשמורה: אסור להצית אש בתחומי השמורה, איסור יציאה מהרכב, איסור נהיגה בערב וכדומה. בשמורה קיימים פקחים (בדומה לשמורות טבע במקומות אחרים בעולם), שמחלקים קנסות. לפני הטיול רצוי להתייעץ ברופא משפחה כדי להתחסן בהתאם כנגד מלריה ועוד. צריך להוציא ויזה לאפריקה, שעלותה 50 דולר והתהליך מהיר מאוד. המטבע בקניה הינו שילינג קנייתי, מאית הדולר. על אף שברוב המקומות ניתן לשלם בדולרים, רצוי להצטייד גם במטבע המקומי. ניתן לקחת דולרים ולהמיר אותם במקום, או לחילופין, להשתמש בכרטיס אשראי בינלאומי, אשר יאפשר לכם להוציא כסף בכספומטים הנמצאים באחת מהערים הגדולות שבקניה. ממליצים לכם לשאת עמכם שטרות דולר אחד כדי שתוכלו לתת תשר לנותני השירות בלודג'ים, שירותים ציבוריים ועוד.