בנות שירות לאומי
בנות שירות לאומיצילום: אפי עטיאס

השירות הלאומי הוא אחד ממפעלי הדגל שהציונות הדתית הביאה למדינה, ושעליהם גאוותה. כמו זרם החינוך הממלכתי-דתי, כמו תנועת הנוער בני עקיבא, כמו הישיבות התיכוניות והאולפנות, כמו הישיבות הגבוהות הציוניות, ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות. כמו מושבי הפועל המזרחי והקיבוצים הדתיים, וכמו ההתיישבות ביש"ע.

מזה קרוב לחמישים שנה, מפעל השירות הלאומי הוא כתובת מרכזית שאפשרה לבנות הציונות הדתית מסלול אלטרנטיבי שבו יוכלו לתרום את תרומתן למדינה באווירה מתאימה לערכיהן ולאורח חייהן הדתי. אלפי מתנדבות השירות הלאומי תורמות תרומה חשובה למדינה ולחברה בתחומים רחבים של חינוך, חברה, רווחה, בריאות, הפצת יהדות וציונות ועוד. בשנים האחרונות הורחבה ההשתתפות במפעל לאוכלוסיות נוספות, אך גם כיום הבנות הדתיות מהוות כמחצית מכ‑16 אלף המשרתות והמשרתים בשירות הלאומי.

מפעל השירות הלאומי בולט בתרומתו הייחודית והחשובה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית. בנות שירות לאומי מכל רחבי הארץ תומכות במפעלי חינוך ורווחה ביישובים מרוחקים בצפון ובדרום. רובן מגיעות מלאות מוטיבציה לתרום, והן מסייעות לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז ברמת החינוך וברמת החיים.

בתחילת דרכו נוהל מפעל השירות הלאומי על ידי עמותה אחת – האגודה להתנדבות בעם. בהמשך הוחלט על הקמת עמותות נוספות. בשנת 2007 קמה מינהלת השירות הלאומי, שבקדנציות האחרונות נודדת ממשרד למשרד כדי להבטיח שהאחריות עליה תישאר בידי שר מהציונות הדתית. היא הייתה במשרד המדע אצל הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, עברה למשרד הכלכלה של נפתלי בנט ומשם למשרד לאזרחים ותיקים של אורי אורבך ז"ל. כיום נמצאת המינהלת במשרד החקלאות, תחת אחריותו של השר אורי אריאל.

הבנות המשרתות והציבור הדתי-לאומי בכללותו לא בקיאים בפרטים המינהליים הללו ולא מבינים את משמעותם. אבל התחושה הכללית היא שמסלול השירות הלאומי לוקה בבעיות רבות. שהמיון והשיבוץ נעשים בדרך מסורבלת שמקשה על רבות מהבנות ומותירה את חלקן בתחושות קשות. שבנות השירות הלאומי לא זוכות למספיק הכרה, יוקרה וגאוות יחידה. שהליווי והפיקוח לא מספיק צמודים. שהמפעל החשוב הזה מתקשה בשנים האחרונות להתחרות על ליבן של חלק מהבנות, מול היוקרה הנוצצת שמציע להן צה"ל ומול מערכת התעמולה האינטנסיבית שהוא מפעיל.

לאחרונה הוחלט במשרד האוצר לצמצם במחצית את תקציב הדיור שעומד לרשות השירות הלאומי. משמעות ההחלטה היא הפחתה של כמחצית ממספר המתנדבות המשרתות בריחוק מביתן ומתגוררות בדירות של השירות הלאומי. כמחצית מהן ייאלצו בעתיד להישאר לגור בבית הוריהן, מה שאומר שהמקום והתפקיד שאליו הן ישובצו יצטרכו להימצא בסביבתן הקרובה.

הפגיעה היא כפולה. מצד אחד, מקומות מרוחקים בפריפריה שנעזרו עד כה במתנדבות שגרו בדירות השירות הלאומי, יאבדו כעת את הסיוע החשוב הזה. מצד שני, יותר ויותר בנות בשירות הלאומי יישארו לא מרוצות, לאחר שמגוון התפקידים הפוטנציאלי שלהן יוגבל לסביבתן הקרובה, וכך הן לא ימצאו לעצמן תפקיד שהולם את שאיפותיהן וכישוריהן. התוצאה עלולה להיות גם הפסד של פלח נוסף באוכלוסיית הבנות הדתיות, שבמצב כזה יעדיפו לבחור תפקיד מתוך המגוון הרחב שהצבא מציע.

לא ברור איך קיצוץ תקציבי עמוק כזה יכול לעבור בעוד מפלגת הבית היהודי היא חברה מרכזית בקואליציה, ומינהלת השירות הלאומי נמצאת באחריות שר מטעמה. הבית היהודי והאיחוד הלאומי צריכים להחזיק בעמדה של דרישה לתוספת תקציב לשירות הלאומי, ובוודאי שאין להעלות על הדעת הסכמה לקיצוץ בתקציבו לעומת העבר.

האחריות לכך מוטלת במיוחד על אורי אריאל, ראשית משום שהוא כעת השר הממונה, ושנית משום שמפלגת האיחוד הלאומי מצדיקה את קיומה הנפרד בכך שהבית היהודי מתרחקת מזיהוי מגזרי. אם נפתלי בנט ואיילת שקד, מתוך שיקולים אלקטורליים, מתרחקים מדאגה לאינטרסים הייחודיים למגזר הדתי-לאומי, כאן המקום של האיחוד הלאומי להוכיח את צדקת קיומה. בנוסף לכך, כמי שמייצגים גישה תורנית יותר, על אנשי האיחוד הלאומי להיות הראשונים להתנגד למצב שעלול לגרום ליותר בנות דתיות להתגייס לצה"ל.

סאטירה חד-צדדית

לצערי לא הזדעזעתי מהמערכון מעורר הסערה של בנט והתפילין. התרגלנו כבר לכך שכל מיני ליצנים מרשים לעצמם לעשות סמלים יהודיים וערכים יהודיים ללעג וקלס. כבר ראינו דברים חמורים יותר משר חובש כיפה שבשני צידי ראשו שתי קופסאות תפילין, כחיקוי פארודי לשתי הקוקיות של הזמרת זוכת האירוויזיון.

כדי שסאטירה טובה תהיה כואבת ודוקרת, היא צריכה להיות מבוססת על מציאות שאותה היא לוקחת אל הקצה. אבל למערכון הזה על בנט אין בסיס אמיתי. מלבד הכיפה הקטנה שלראשו, בנט הוא לא פוליטיקאי שיבליט את זהותו הדתית. להפך, הוא מצניע אותה. בתגובה ראויה למערכון של 'ארץ נהדרת' הוא אומנם העלה תמונה שלו כיהודי גאה ועטור בתפילין, אבל בנסיבות אחרות הוא יעדיף להיראות ולהצטלם "כמו כולם".

השפה הדתית שאנשי ארץ נהדרת שמים בפיו של בנט איננה פארודיה שלוקחת את השפה האמיתית שלו אל מחוזות הגיחוך. אין שום דמיון בין איך שדמותו הסאטירית של בנט מדברת על נושאים דתיים ובין איך שנפתלי בנט האמיתי מדבר במציאות. קשה להיזכר בביטויים של יו"ר הבית היהודי שמייחסים את הצלחתה של ישראל לעזרה משמיים, לא כשמדובר באירוויזיון ולא כשמדובר בהישג צבאי, כלכלי או מדיני.

אבל ב'ארץ נהדרת' רוצים להזיק לבנט אלקטורלית. אם הוא סבור, בטעות לטעמי, שהדרך להצלחה פוליטית כרוכה בטשטוש זהותו המגזרית, אז הם ידאגו להפוך אותו לכמה שיותר מזוהה כדתי. ככה זה כשהסאטירה מגויסת פוליטית. אנשי 'ארץ נהדרת' רוצים להצחיק, אבל יותר מזה הם רוצים להזיק לפוליטיקאים בעלי עמדות כמו אלה של בנט.

גישתם העקבית של אנשי 'ארץ נהדרת' נגד ערכים יהודיים ולאומיים כבר מוכרת עד לזרא. אין ספק שהתוכנית המצליחה שלהם הייתה יכולה להצליח יותר אם החומרים שלהם היו יותר מגוונים מבחינה פוליטית ואידיאולוגית. יש הרבה מה לצחוק על התפיסות של השמאל ועל אורחות חייו, על יהירותם הנפוחה של שופטי בית המשפט העליון, על יחסן הצבוע של מדינות אירופה לישראל ועל הקיצוניות הבלתי מתפשרת של האיראנים, הטורקים או הפלשתינים. בתוכנית הסאטירה הימנית 'לאטמה', שהופקה בתנאי מחתרת ובמשאבים זעומים, ידעו לעשות יפה את כל זה. אבל 'לאטמה' לא זכתה לבמה בשוק הטלוויזיה הסגור והמונופוליסטי הנהוג בישראל. במשך שנים ארוכות נטען כאן ברצינות שכל תוכניות הסאטירה ומדורי הסאטירה הם שמאלניים רק משום שימנים לא יודעים לעשות סאטירה. התוכנית 'עד כאן' בערוץ 11 היא הוכחה למי שהיה זקוק לה שאפשר לעשות תוכנית סאטירית שצוחקת על שמאל ועל ימין בשווה. אבל בסוף זה יקרה. מישהו, אולי ערוץ 20, ייתן במה ותקציב לתוכנית סאטירית ימנית. אני מוכן להסתכן בהימור שכשתהיה לציבור בחירה, רובו יעדיף את האלטרנטיבה הזאת.

ועוד הערה לסיום. יש מי שמחו על סתימת הפיות ועל הניסיון לפגוע בחופש הביטוי של ליצני 'ארץ נהדרת'. לאלה כדאי להזכיר שמי שישב כאן בכלא בגלל קריקטורה לא היו אנשי שמאל שלעגו לאנשי ימין. זו הייתה הסטודנטית לאומנות טטיאנה סוסקין, שלפני כעשרים שנה נדונה למאסר בגלל קריקטורה שציירה, שבה נראה מוחמד בדמותו של חזיר. כי עם כל הכבוד לחופש הביטוי והיצירה, במוסלמים אסור לפגוע, הם עלולים להגיב באלימות.

אין שום חשש שעל מישהו מאנשי 'ארץ נהדרת' יושת עונש דומה בגלל פגיעה בסמלים מקודשים של היהדות. נפגעי המערכון הביעו מחאה, וגם מחאתם זו חוסה תחת העיקרון של חופש הביטוי.

לתגובות: [email protected]