1. מבחינה עיתונאית טכנית רשמה אילנה דיין הישג מרשים מאוד. בתכניתה "עובדה" היא חשפה, שנים לא רבות לאחר התרחשות האירועים, את אחד הרגעים המדהימים בתולדות מדינת ישראל.
מתברר שבשלב כלשהו, לפני כשבע שנים, הורה נתניהו למוסד ולצה"ל להיערך לתקיפת מתקני הגרעין באיראן כך שניתן יהיה לבצע את התקיפה בתוך 15 יום מרגע הינתן הפקודה. ואז, במקום שראש המוסד דאז יתחיל לעשות כל מה שדרוש לצורך מילוי ההוראה, יצא ראש המוסד במסע חתרנות רחב היקף שנועד לסכל את מדיניותו של ראש הממשלה, פשוט כך.
אלא שדיין אמנם חשפה את מה שנכתב בפסקה האחרונה, אך בדרך מוזרה כלשהי הצליחה למסגר את הדברים באופן הפוך בדיוק. פרדו יצא הצדיק של הסיפור שסיפרה דיין, ואילו ראש הממשלה, אשר לטענתו של ראש המוסד דאז תמיר פרדו (שהוכחשה בינתיים) הורה להאזין לראש המוסד ולרמטכ"ל על מנת לסכל את מאמץ החתרנות, הודבקה תווית הרשע.
2. קודם כל נעשה קצת סדר. הסיפור שפרדו ניסה למכור לאילנה דיין כאילו הוא חשש שנתניהו פוקד עליו לעשות דבר מה בלתי חוקי הוא קשקוש גמור, בלי שום צל של ספק.
ראש הממשלה ושר הביטחון רשאים לפקוד על מערכות הביטחון להיערך לכל מבצע ומלחמה גדולים ומורכבים ככל שיהיו, בטח אם מדובר על מה שמוגדר בעגה הביטחונית פ+15, כלומר היערכות לשלב שבו נדרשים עוד 15 יום על מנת להגיע לשלב הביצוע.
הדוגמה הקלאסית, שמאוד נוח להזכיר אותה כי היא התפרסמה כבר אלפי פעמים, היא סיפור מבצע שחרור חטופי אנטבה (מבצע יהונתן). הכוחות כבר היו חצי דרך באוויר כאשר התקבל האישור החוקי לביצוע המבצע, ואיש לא חשב שיש בכך פסול. בקיצור - ראש המוסד פשוט מקשקש.
3. מנגד, מה שעשה ראש המוסד, על פי הודאתו שלו ועל פי מה שסיפרו אנשים נוספים אתם התייעץ, נכנס ללא כל ספק בגדר "חתרנות". ניסיון לסכל מדיניות לגיטימית של ראש ממשלה ושר ביטחון נבחרים.
כאשר ראש המוסד מסתובב ו"מתייעץ" אודות "החוקיות" כביכול של ההנחיות שקיבל מנתניהו, הוא הולך ומסכל בפועל את היכולת לבצע את המבצע. הרי למי שגדל במוסד בטח לא צריך להסביר מה פירושה ומה חשיבותה של שמירת סוד, נכון?
למעשה הודה כאן ראש המוסד בחתרנות ביטחונית-מדינית מדרגה גבוהה מאוד, ובאופן מוזר כלשהו הוא מוסגר כ"צדיק" של הסיפור הזה.
4. עד השלב הזה ישנה בעצם הסכמה על העובדות, והמחלוקת היא על ה"מסגור" שלהן. על השלב הבא ישנה מחלוקת עזה בין ראש המוסד לשעבר ובין ראש הממשלה. האם הורה נתניהו לשב"כ להאזין לפרדו ולרמטכ"ל דאז, או שמא מדובר בטענות מצוצות מן האצבע.
בלי להיכנס למחלוקת, ונניח אפילו שפרדו צודק ונתניהו משקר, לא ברור בכלל למה נתניהו צריך להתבייש בהנחייה כזו. זאת כמובן בהנחה שהיא ניתנה אחרי שנתניהו וסביבתו כבר הבינו שפרדו מנסה לסכל הנחייה לגיטימית של דרג מדיני.
באיזו מדינה דמוקרטית החתרן הוא הצדיק ומי שמנסה לסכל חתרנות מדינית הוא הפושע? האם אנחנו רוצים לחיות במדינה שבה הדרג הצבאי-ביטחוני הוא השולט בחיינו? האם אנחנו מעוניינים לתת בידיו של ראש המוסד, אדם שאיש מאיתנו איננו מכיר עד שהוא ממונה לתפקיד הרם בהליך חשאי את המפתחות לעתידנו המדיני והביטחוני?
5. זה המסגור הנכון של החשיפה (המדהימה, בכל קנה מידה) של אילנה דיין בסוף השבוע שעבר. זו הדרך שבה באמת יש להציג את האירועים שנחשפו בתכנית. כל דרך אחרת שבה הדברים מוצגים היא "עולם הפוך", עולם שבו הפושעים הם צדיקים והצדיקים הם פושעים.
תמיר פרדו הוא בוודאי אדם יקר שמה שהוא עשה למען ביטחון ישראל בשעתיים בשנותיו במוסד אני לא אעשה מן הסתם בכל ימי חיי. אני, יחד עם כולנו, חב לו חוב עצום של הוקרה והערכה על פועלו למען מדינת ישראל.
אבל, ככל שמדובר על הסיפור הנוכחי יש כאן בלבול. הרעים והטובים פשוט התהפכו וכל אחד מאיתנו חייב לעשות לעצמו סדר בראש.