מיכאלי ובהלול היום בכנס
מיכאלי ובהלול היום בכנסצילום: דוברות ח"כ בהלול

עשר שנים עברו מאז חוקק חוק איסור אלימות בספורט, במהלכו הוצאו השוטרים מהמגרשים במטרה להתמודד עם האלימות. עשר שנים ומסתבר שלא הרבה השתנה, בטח לא לטובה.

עשר שנים אחרי, היום (שלישי) התקיים בכנסת כנס מיוחד בנושא האלימות המשטרתית במגרשי הספורט. הכנס התקיים במסגרת השדולה למאבק באלימות במגרשי הספורט, ביוזמתם והובלתם של ח"כ זוהיר בהלול ומרב מיכאלי מ'המחנה הציוני'.

מובילי הכנס אמרו כי הרעיון לקיומו היה לאור האירועים הקשים שהיו מול אוהדי הפועל ת"א בשבת האחרונה באשדוד, כשעימות אלים התפתח בין האוהדים התל אביבים לשוטרים שנכחו מחוץ לאולם הספורט, בתום משחק הכדורסל במסגרת רבע גמר הפלייאוף.

בכנס השתתפו נציגי אוהדים נציג משרד הספורט, התאחדות הכדורגל וארגוני חברה אזרחית.

ח"כ זוהיר בהלול אמר בפתח הכנס כי "היחסים בין האוהדים למשטרה מורכבים ועברו שינויים לאורך השנים. אנו לא מדברים על אלימות של 'המשטרה' אלא של שוטרים נגד אוהדים, גם אם אלימים, שמביא להחרפת האווירה באירועי ספורט ולא פעם מייצרים התנגשויות אלימות שלא לצורך".

"חוק איסור אלימות בספורט נולד על מנת להתמודד עם האלימות במגרשים, עשר שנים אחרי עלינו לבדוק מה אפקטיביות החוק והאם הוצאת המשטרה מהמגרשים שרתה את המטרה".

ח"כ מרב מיכאלי הוסיפה כשאמרה: "אנשים מגיעים לספורט כדי לחוות מצוינות ואחווה מכל הסוגים, לא אלימות".

לדברי ח"כ מיכאלי, "אי אפשר להפריד את הספורט משאר ההוויה הישראלית הפוליטית, התרבויות המעמדית והכלכלית. האלימות שמפעילים אוהדים ואלימות שחווים אוהדים משוטרים לא מנותקת מהאלימות מחוץ למגרשים. יש הרבה מאד צעדים שאפשר לעשות כדי למנוע אלימות במגרשים, אבל צריך לרצות לעשות אותם".

לדבריה של ח"כ מיכאלי, אלימות השוטרים היא כתוצאה ישירה מרפיון הממשלה. "הממשלה הזאת, לצערי, לא רוצה לעשות את הצעדים האלה, בין אם מאטימות ובין אם כי זה משרת אותה. ח"כ בהלול ואני מצדנו התחייבנו להגיש עדכון לחוק איסור אלימות בספורט ונמשיך לדרוש מהממשלה לפעול ליישומו הראוי".

בכנס כאמור נכחו אוהדים מקבוצות ספורט שונות, שרה מוזס, אוהדת קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א סיפרה לנוכחים את שחוותה במהלך משחק. "באחד המשחקים לא מזמן ישבתי ביציע, וכנראה שלחו הוראה להוריד יס"מניקים על כל השורה שלנו. ביקשתי מהשוטר לצאת לשירותים, הוא סירב. כשהתעקשתי איים לאזוק אותי. רק אחרי שהתעוררה מהומה הגיע המפקד והשוטרים התפזרו".

לדברי מוזס, "אין מקום לנוכחות משטרתית במגרש. אין אלימות במגרשים".

גם עלאא זבידאת, אוהד קבוצת הכדורגל של בני סכנין, טוען כי האחריות היא על המשטרה בלבד והם הם האשמים באירועי האלימות. "אם חוזרים שבע שנים אחורה, אז היו לא מעט סיפורים של שוטרים ששילמו לאוהדים שיזרקו אבנים כדי שתהיה מהומה. היו מקרים אוהד איבד עין מכדור גומי באמצע משחק. הייתה לי שאלה לאחד השוטרים באזור שלנו – למה בסכנין אין תגבור של משטרה לפני משחקים- השוטר אמר "בגלל שאתם ערבים". המשטרה מתחמקת מהאמת וזורקת את התיק על האוהדים ועל הנהלות הקבוצות".

גם בתיה זקן, אוהדת מועדון הכדורסל של הפועל ירושלים סיפרה כי חוותה אלימות קשה ביציעים מצידם של שוטרים. "אני עברתי חווית אלימות במשחק הפועל ירושלים מול מכבי תל אביב שנכחו במקום שוטרים בכמויות גדולות. הגעתי באיחור ובגלל שהתעכבנו בדרך למושב, שוטר שאל מדוע אנו יורדים לאט לכיסא והחלו לתת, בלי שום סיבה, מכות לשני אחיי עד שגיסתי התעלפה. שנים לאחר מכן הייתי בטראומה ולא הייתי מוכנה להגיע לאצטדיון נוקיה".

משה עגייב, מנהל אגף האבטחה והבטיחות בהתאחדות לכדורגל אמר כי לטעמו החוק לא רלוונטי כיום. "החוק קצת ישן ויש לעדכן אותו שיתאים למציאות היום. לכל אירוע אלימות יש שני צדדים, אני לא סנגור של המשטרה ואני נלחם אתם יום יום. אבל מצד שני, אי אפשר לנהל אירוע ספורט היום בלי נוכחות של שוטרים על מנת להתמודד עם אוהדים אלימים מאוד".

גם ניצן בן נתן מרכז המועצה הלאומית לספורט אמר כי החוק עדיין לא בשל מספיק בכדי למגר את התופעה הפסולה: "החוק עדיין עובר חבלי לידה ארוכים".

לדברי בן נתן, "זוהתה בעיה באכיפה, הוקמה יחידה משטרתית למאבק באלימות בספורט. זה גוף שעדיין בהקמה, בן 9 חודשים. ממה שהם מציגים לנו, נעשית עבודה טובה ביחס לאכיפה מקדמית. לכן לדעתי הם צריכים להבליט יותר טוב את מה שהם עושים והתחושה החמוצה על המשטרה תפחת".