זה היה אחד הדיונים הסוערים ביותר של הוועדה לקידום מעמד האישה, למרות העובדה שרוב חברי הוועדה לא נכחו בו, ואולי דווקא בגלל עובדה זו. נושא הדיון: "מצבן של נשים עזתיות בצל הסגר על רצועת עזה". יוזמת הדיון: יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון חברתי, ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת.
הדיון התקיים למרות התנגדות רוב חברי הוועדה, שאליהם הצטרף גם יו"ר הכנסת. חברת הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, פנתה במכתב חריף ליו"ר הכנסת והזהירה כי "לא ירחק היום שבו הוועדה תתחיל לעסוק במצבן של הנשים הפלשתיניות בשכם, ברמאללה ובשטחי הרשות הפלשתינית. לא זה תפקידה של הוועדה בכנסת ישראל, ואין סיבה שיו"ר הוועדה תנצל את תפקידה לקידום אג'נדה פוליטית".
יו"ר הכנסת אדלשטיין לא היסס לומר את דעתו. "תמוה בעיניי שאחרי שבוע קשה ומתוח לאזרחי ישראל, ובפרט לתושבי הדרום שנאלצו להסתגר במקלטים, מחליטים חברים בכנסת ישראל לכנס דיון דווקא בעניין מצבן של הנשים העזתיות. מדוע לא יכנסו דיון במצבן של נשים המתגוררות ביישובי עוטף עזה? ראוי היה שחברי כנסת היו מכנסים דיון מקביל בנושא מצבן של נשות ישראל ששגרת חייהן מושפעת מגחמותיהם של ארגוני הטרור".
הדיון התקיים בכל זאת. למעט הנציגים בוועדה מהרשימה המשותפת ומסיעת מרצ, לא נכחו בחלק ניכר ממנו רוב חברי הוועדה. חברי הכנסת בן ארי ונחמן שי (המחנה הציוני), שהשתתפו בחלק מהדיון, מתחו עליו ביקורת קשה. "באתי לוועדה זו כדי לקדם זכויות נשים", זעק שי בדיון, "אף פעם לא רתמתם את הוועדה למעמד האישה למצע הפוליטי שלך כמו בדיון הזה".
מעורבותו של ח"כ שי בדיון הזה מעניינת במיוחד. ימים אחדים לפני הדיון הוא תקף את כוונתה של ח"כ תומא סלימאן, ואמר כי "עאידה תומא סלימאן עושה פרובוקציה ומנסה להפוך את הוועדה לכלי פוליטי. זה מעשה מגונה ומצער. אם עוסקים במצוקה, צריך לעסוק במצוקתם של תושבי עוטף עזה".
תומא סלימאן פתחה במתקפה, ואמרה כי חברי הכנסת שי ובן ארי כלל אינם יודעים על מה יתקיים הדיון. מאוחר יותר טענה שמדובר בכלל בדיון על מצבן של נשים חולות סרטן בעזה, למרות שבעת זימון הדיון לא דובר על כך וחברי הכנסת כלל לא יודעו בנושא.
ח"כ בן ארי מספרת ל'בשבע' כי כל בקשותיה לדון במקביל בנשים בעוטף עזה נתקלו בסירוב. "היא טענה שהדיון נקבע בהתראה ארוכה וההקשר שלו הוא אירועי הגדר. כלל לא דובר על נשים שחולות בסרטן וכלל לא קיבלנו עדכון על שינוי הנושא, שכנראה נעשה בשל הביקורת הציבורית".
בדיון עצמה תמרנה תומא סלימאן היטב. היא טענה שהדיון נקבע לפני חודשים, "עוד בטרם רצועת עזה התחילה לסעור". חברי הוועדה התקשו להבין על מה היא מדברת. היא הוסיפה וטענה כי "סוגיית הנשים בעזה היא סוגיה חשובה לנו כנשים. כל דיון של כל ח"כ בכנסת הוא למעשה בקשה לקדם אג'נדה פוליטית. לכולם מותר וליו"ר הוועדה אסור? חברי הכנסת שהתנגדו לקיום הדיון בחרו בנושא ההומני ביותר של 'נשים חולות סרטן מעזה' כדי לתקוף אותי ולמצוא להם סולם כדי לרדת מהעץ. בטח, קשה יותר להתמודד עם העוול והזוועות שנגרמים לנשים חולות סרטן, שדרכן הקשה ממילא רצופה באינספור ביורוקרטיה ישראלית עד שהן מקבלות טיפול מציל חיים, אם בכלל".
ראוי לציין כי נושא הנשים חולות הסרטן בעזה תפס חלק זניח יחסית בדיון. עם זאת, יו"ר הוועדה ניצלה את העובדה שמרבית חברי הוועדה החרימו את הדיון, והשתמשה בו להסתה: "החרמת הדיון בהתאם להוראות מלמעלה רק מבזה את הכנסת, ומוכיחה שהפיל הענק במדינה הזו הוא הכיבוש, שאף אחד רוצה לדבר עליו באמת... אין ספק שגם נשים ישראליות בעוטף עזה סובלות, אבל מי שרוצה להפסיק את סבלן של הנשים בעוטף עזה, עליו קודם להפנים ולהכיר באחריות ישראל במשבר ההומניטרי בעזה".
הוועדה מאבדת משמעות
למרות ההאשמות של ח"כ תומא סלימאן, מסתבר שהיא דווקא נהנית מחופש פעולה. "הוועדה היום מקדמת את האג'נדה הפוליטית של יושבת הראש", מאשימה ח"כ בן ארי, "ורוב הזמן הדיונים הם על המגזר הערבי ועל נשים ערביות. השבוע נשבר שיא, כי דיונים על עזה אף פעם לא היו. לא הצלחתי להבין למה אם כבר התקיים דיון כזה, אי אפשר להכניס לתוכו את סבלן של נשות העוטף. התשובה שלי היא שזה פשוט לא מעניין את יו"ר הוועדה".
לא רק נשות עוטף עזה אינן זוכות לדיון בוועדה. בדיקה שערכנו העלתה כי קשה, ואפילו כמעט בלתי אפשרי, לקיים בוועדה דיון העוסק בנשות מערכת הביטחון ובבעיות שהן נתקלות בהן. נתוני הכנסת מלמדים כי הוועדה דנה בבעיות של נשים בצה"ל ארבע פעמים בשלוש השנים האחרונות, שבהן מכהנת הכנסת הנוכחית והוועדה פועלת בראשותה של תומא סלימאן.
"בתחילת הקדנציה היא לא נתנה לקיים דיונים הקשורים לנשים בצבא", מספרת בן ארי. "זה קרה רק אחרי שביקשנו, והיא כמובן לא השתתפה, ואני ניהלתי את הדיון", מספרת בן ארי. "האירוע הנוכחי היה פיצוץ גדול, אבל גם באופן השוטף זו לא באמת ועדה שמייצגת את כנסת ישראל ועם ישראל".
ראוי לציין שפנינו גם לחברים וחברות אחרים בוועדה, אלא שהם העדיפו שלא להתייחס לנושא – כל אחד וסיבותיו. הבעיה המרכזית היא שהייאוש מהוועדה גורם לרוקן את עשייתה מתוכן. "אנחנו מעבירים את הכול בוועדות אחרות כמו ועדת החוץ והביטחון. עליזה לביא, שולי מועלם-רפאלי ואני חברות גם בוועדה למעמד האישה וגם בוועדת החוץ והביטחון, ואנחנו מעבירים את נושא הנשים בצה"ל לטיפולו של אבי דיכטר", מסבירה בן ארי.
איך מסבירים את השליטה של תומא סלימאן בוועדה? למה לא להיאבק מבפנים?
"חברי כנסת אומרים שזה פשוט בזבוז זמן להגיע לדיונים מסוג זה. קצת מעציב לשמוע דבר כזה. זו לא הוועדה היחידה שמצויה בידי האופוזיציה, וזו תופעה שלא ראיתי בשום מקום אחר בכנסת. אין לי בעיה שהוועדה עוסקת במגזר הערבי שהוא חשוב למדינת ישראל, אבל אין בוועדה שום איזון".
וכשאתם בכל זאת דורשים לקיים דיון בנושא מאזן?
"זה לא מעניין אותה. היא שולחת אותנו לבקש דיון בנשיאות הכנסת, וכשמתקיים דיון כזה היא פשוט לא מגיעה. רוב הח"כים שדיברתי איתם בנושא הזה אמרו לי: 'חבל לבזבז את הזמן. אם יש משהו שקשור לנשים במערכת הביטחון תביאי את זה לוועדות אחרות'. אנשים פשוט מיואשים מזה, ולרוב אפילו לא באים למחות".
עם המציאות הזאת אין הרבה מה לעשות, מלבד הזזת הדיונים החשובים לוועדות אחרות, ומלבד ייאוש – הדרך שבה נוקטים חלק ניכר מחברי הוועדה. חלוקת התפקידים הפרלמנטרית מאפשרת רק לאופוזיציה לשנות את השיבוצים בוועדות, ונראה שלאף אחד שם אין עניין לעשות זאת. כאמור, גם חברים בוועדה, למעט בן ארי, העדיפו שלא לתקוף בגלוי את יושבת הראש, ולא מהמחשבה שהיא פועלת כראוי. גורם שמכיר את עבודת הוועדה מסביר: "יש מעט נושאים שכן מקודמים דרך הוועדה למעמד האישה, ואין רצון לצאת עכשיו נגד יו"ר הוועדה ולגרום שגם הנושאים החשובים הללו ייתקעו". וכך, בכנסת ישראל, הוועדה למעמד האישה ממשיכה להתנהל לפי סדר יום מסוים מאוד, בלי סיכוי אמיתי שעד הבחירות הבאות המצב ישתנה.
מח"כ עאידה תומא סלימאן נמסר לנו בתגובה: "במשך כל השבוע הוצאו הודעות לתקשורת שמתייחסות בין היתר לטענות אלה. אין ברצון חברת הכנסת להרחיב בנושא".