עו"ד ציון אמיר פרקליטו של לוחם מג"ב בן דרי, תוקף את החלטת הפרקליטות להגיש ברגע האחרון ערעור על קולת העונש שנגזר על דרי.
דרי הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שבמהלך הפרת סדר ביום הנכבה לפני כ-4 שנים, גרם למותו של אחד המתפרעים במקום.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה בעניין העונש, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בית המשפט המחוזי דן את דרי לעונש של 9 חודשי מאסר. בסוף השבוע, ברגע האחרון לפני תום 45 הימים בהם ניתן להגיש ערעור, הגישה כאמור הפרקליטות ערעור על קולת העונש. מנגד, גם בן דרי הגיש ערעור על חומרת העונש.
"הגשת ערעור ברגע האחרון וביום האחרון, ע"י פרקליטות המדינה, היא מעשה שלא יעשה", תוקף עו"ד אמיר, "בכלל ערעור על קולת העונש, בנסיבות האלו, מעורר תמיהה גדולה, וביחוד כאשר מדובר במעשה אשר במהותו הוא רשלנות, של לוחם שמעד בעת מילוי תפקידו".
"ההחלטה להגיש ערעור היא שערורייתית בעיני ולא פלא שבעקבות החלטות כאלו מתעוררות יוזמות חקיקה כמו של ח"כ דודי אמסלם שעניינן למנוע מהפרקליטות לערער במקרים כאלו. צריך לשאול האם מבין כל 'העוולות' שקורות בחברה שלנו, מצאה הפרקליטות דווקא לרדוף אחרי חייל לוחם ששילם מחיר יקר בשעה שהגן על גבולות הארץ", הוסיף אמיר.
מנכ"ל ארגון חוננו שמואל (זנגי) מידד שמסייעת למשפחתו של בן דרי תקף בחריפות אף הוא את ההחלטה להגיש ערעור ולדרוש את החמרת עונשו של החייל "בושה וחרפה. הרדיפה אחר חיילים שנשלחים להגן על כולנו היא אובססיבית, לא רואים מוטיבציה כזו במערכת המשפט כשמדובר בטרור נגד חיילנו ואזרחינו. כבר אמרו חז"ל "המרחם על האכזריים סופו שיתאכזר על הרחמנים".
במסגרת נימוקי הערעור טוענת הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שגזר על דרי עונש אשר אינו מבטא די הצורך את ההגנה על הערך המוגן של קדושת החיים, ואף לא את חומרת מעשיו ואת מידת אשמו, בהתחשב בנסיבות בהן בוצעו העבירות, ובמשמעותן הרחבה מעצם היותו של דרי שוטר מג"ב בתפקיד, אשר פעל כפי שפעל במציאות נתונה, ובתוצאה הטרגית כל כך של מעשיו. הפרקליטות סבורה, כי העונש שהוטל על דרי אף חוטא באופן מהותי לשיקולי הרתעת הרבים.
עוד נטען במסגרת הערעור כי התוצאה הסופית של מעשיו של דרי, קרי מותו של נער בן 17, היא תולדה של רשלנות, היות וראשית המעשה היא במעשה מכוון ופסול של דרי, אשר החליט לירות במנוח כדור גומי במטרה לגרום לו פציעה. נטען כי כל זאת עשה דרי למרות שלא נשקפה מן המנוח סכנה לכוח ולמרות שאף מבחינה סובייקטיבית דרי לא חש כל סכנה, והוא היה מודע לכך שהירי איננו מוצדק. במילים אחרות נטען, כי דרי גרם למותו של המנוח כיוון שאת המעשה המכוון עליו החליט ושאותו ביצע – מעשה שנועד לפצוע את המנוח ללא כל סיבה - הוא ביצע באופן רשלני ובשל רשלנות זו נגרמה תוצאה קשה מהתוצאה שאותה התכוון לגרום.
בהמשך לכך נטען כי בהתחשב באמור, מידת האשם של דרי במקרה זה היא גבוהה ביותר והיא איננה מתמצה רק ברשלנות הנוגעת לאופן ביצוע הירי. עובדה זו לא קיבלה ביטוי הולם בקביעת מתחם העונש ההולם , ובכך, לדעת הפרקליטות, נפלה שגיאה בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.