מה קורה כאשר צפרים נפגשים לכנס? התשובה, לא מה שחשבתם. בטח מדברים שם על צפרים, זנים שונים, מרחבי מחיה ועוד, אך מכל הכנס יוצאת תערוכה.
תערוכה חדשה,עורבני מאכיל קוקיה, מציגה זיקות בין צילום טבע ואמנות עכשווית. בשניהם עושה האמנות שימוש בצילום המתעד ציפורים ובנופך המדעי שלו. באותו מרחב, מופיעים דימויים סובייקטיביים של ציפורים ביצירות שניכרת בהן גישה מטאפורית אל הטבע. ב"עורבני מאכיל קוקיה" עומדת התפישה כי אלו ואלו עוסקים בטבעו של האדם, חושפות אותו במלבושיו כבעירומו הנפשי הפגיע.
בין הקונקרטי לדימיוני נפרשים כעשרים עולמות מכונפים, המגולמים בעבודות אמנות עכשוויות: מיצב, עבודות סאונד, וידאו, מדיה מעורבת, הדפס, ציור, רישום ופיסול. הוויה ציפורית מיוצגת דרך הבטים של תעופה, נדידה, קליטה חזותית ממבט מעוף הציפור, טריטוריה, הישרדות. יצירות המתייחסות לאפשרויות של חציית גבולות מעשה ידי אדם ניצבות בחלל אחד בו-זמנית עם קני ציפורים, תיבות קינון וצנפות כציוני מקום שמגדירים את המרחב הציפורי ולעיתים אף תוחמים אותו.
התערוכה נוצרה כאמור, בהשראת כנס צפרים שנתי שערך פרופסור יוסי לשם באוניברסיטת תל אביב לפני כשנתיים, כשבין תכני הכנס, הוצגה תערוכה של זוכי התחרות הארצית השנתית לצילומי ציפורי בר ע"ש עמית גפן.
כעת, חלקם מוצגים בתערוכה הנוכחית המוצגת בידיה של רונית הררי, בגלריה של מרכז אמנויות ע"ש אפטר-ברר במעלות תרשיחא.