הרב חיים מרקוביץ
הרב חיים מרקוביץצילום: באדיבות המצולם

עם ישראל נמשל לעפר ולכוכבים. העפר נראה אחיד, ואילו הכוכבים נפרדים, כל כוכב עומד לעצמו וייחודו ניכר.

התברכנו בעם מרובה גוונים, קהילות, עדות, מסורות ומנהגים. הססגוניות מרהיבה ומרחיבה את הלב, כל זרם והביטוי הייחודי שלו. אך עלינו לזכור גם את העפר. אם נתמקד רק בכוכבים, נמצא את עצמנו בתהליך דומה לשלהם: מרוץ מהיר של התפשטות והתרחקות של כל חלקי המערכת, עד שבעוד כמה מיליארדי שנים יהיה העולם קר ומת, ובסופו של דבר יקרוס לתוך עצמו.

האם זה מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו צריכים לחדד את ההבדלים בין העדות והחוגים, עד שלא נוכל לשבת יחדיו לשולחן? בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' נח) כתב על מערכות כשרות הפוסלות זו את זו: "ראוי לכל ישראל להיות כאיש אחד בעניין אכילה ושתייה, ולא להיבדל כהיבדל ישראל מהם, כי אין לעשות אגודות אגודות". יש לשאוף למערכת כשרות טובה שתתאים לרוב הציבור בישראל.

לאחרונה כתב הרב אליעזר מלמד בטורו 'רביבים' טיעון חדש בעד מערך הכשרות של 'צהר': יש פלגים שונים בעם ישראל, ולכל פלג צריך שיהא מעמד עצמאי משלו מבלי שיפסלוהו, על כן חובה לרבני 'צהר', שמייצגים ציבור רחב של שומרי מצוות, שתהיה להם מערכת כשרות משלהם, ובכך יבואו לידי ביטוי מלא בכל מרחבי עולם התורה; בפרט כשחוגים אחרים מנסים לזלזל בכבודם, ולהחרימם מלמנות את אנשיהם לדיינים ולרבנים.

ברוך ה', הקמת מערך הכשרות החדש 'צהר – פיקוח מזון' לא גרמה לפילוג נוסף בציבור הדתי-לאומי, משום שכל גדולי רבניו התייצבו באמירה חדה וברורה נגד המיזם, ללא יוצא מן הכלל. מולם עומדים ראשי 'צוהר' ורבנים ספורים שמנהלים את המערכת, וכפי שזה נראה כרגע, הציבור לא נסחף אחריהם בהמוניו.

הציבור הדתי-לאומי ורבניו ככל הנראה לא מרגישים מקופחים בעולם הכשרות, ולא חושבים שהם לא באים לידי ביטוי מספיק טוב במערכת הקיימת. ובאמת, מדוע נרגיש מקופחים? האם איננו מיוצגים מספיק טוב באגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל? כדאי לבחון את אחוז חובשי הכיפה הסרוגה שעובדים שם, המספר יפתיע.

ומה עם מערכות הכשרות המקומיות? האם עלינו לספור את הרבנים ומנהלי מחלקות הכשרות ברבנות המקומית כדי להוכיח שהציבור הדתי-לאומי נמצא שם? בכל התחומים של ייצור המזון לגווניו אנחנו נמצאים ומשפיעים. ואם רבני 'צהר' מרגישים שהם מקופחים, שיתמודדו על תפקידי השגחה ופיקוח במועצות הדתיות. האם ועד כמה ניסו לעשות זאת?

ועוד, האם 'צהר' השיגה את מטרתה? האם רבניה קיבלו עכשיו את המקום הראוי בעולם הרבנות? הן כל מערכות הכשרות וכל גדולי הרבנים מתרחקים מהם עוד יותר. לא כבוד הם קיבלו במהלך הזה כי אם להפך, רק גרמו לעצמם ריחוק מכל אותם שהם "אשר יראוך". מי שתמך בהם הם דווקא הרחוקים מיראת ה' ואהבתו.

ובכלל, למה התכוון הרב מלמד? ניקח כדוגמה את גוש עציון, המקום שהוא אולי המזוהה ביותר עם 'צהר'. מערכת הרישום לנישואין (הטובה!) ש'צהר' בנתה עובדת עם המועצה הדתית גוש עציון. ובכן, האם בתוך הגוש 'צהר' צריכה את הביטוי שלה, וכל העסקים צריכים לעבור לפיקוח הכשרות שלהם? הלוא בגוש עציון קיימת מערכת כשרות של הרבנות המקומית, ששייכת לציבור הדתי-לאומי! ואם כך, עבור מי בנתה 'צהר' את המערך שלה? עבור החילונים בגוש דן שאינם צורכי כשרות? האם שם תבוא גאולת הכרתו של הציבור הדתי-לאומי לידי ביטוי?

הרב רפי פוירשטיין אמר ש'צהר' רוצים בתיקון המערכת של הרבנות הראשית, ואם זו תתקן את עצמה - יסגרו את המיזם. אל מול זה יש לדעת, כי הרבנות הראשית עמלה מזה שנה וחצי על בדק בית יסודי במערכת הכשרות הארצית, על סידור וניסוח מחדש של הנהלים, הנגשתם לציבור הרחב בצורה שקופה וברורה, ועוד. מדוע לא לתת הזדמנות לניסיון הזה?

ומעבר לכך, האם האמירה הזו רצינית? ראשי המיזם סיפרו שהחזון שלהם הוא 1,200 עסקים בפיקוחם בשלוש השנים הקרובות. נניח שיגיעו למספר הזה, ונניח שהרבנות הראשית תצליח לשפר את מערכת הכשרות שלה - האם 'צהר' באמת תקפל את המערך שלה? האם תסגור עסק שמגלגל מיליוני שקלים בשנה, ותפטר מאות עובדים, רק כי הרבנות הצליחה? או שמא יש כאן זריית חול בעיני הציבור?

אין לי דבר נגד הקמת בד"צים, גם אני משתף פעולה איתם. מי שחפץ במערכת כשרות בעלת מערך בקרה קפדני יותר, הבנויה על פסקים מחמירים יותר, ומשווק את עצמו לציבור – יבורך. אבל מי שחפץ להחליף את המערך הציבורי לכשרות באופן שאינו מקובל על רובם המוחלט של רבניו, טועה. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ולא יוצרים אגודות אגודות.

הרב חיים מרקוביץ הוא ראש מערך הכשרות בגוש עציון