בתחילת השבוע געשו הרשתות החברתיות בעקבות החשיפה ב'ישראל היום' כי פרויקט חדש במימון האיחוד האירופי נועד לפגוע משפטית בחיילי צה"ל וביכולתם להתמודד עם הטרור. ארגוני זכויות האדם המנהלים את הפרויקט לא ידעו את נפשם. הם ניסו להסביר שלא מדובר בלוחמה משפטית והפרסום הוא שקרי.
כחלק מהמחקר השוטף של NGO Monitor, מצאנו בקשת מענק לפרויקט של הארגונים 'יש דין', 'שוברים שתיקה' ו'רופאים למען זכויות אדם' במערכת סוכנות הסיוע של האו"ם (UNOCHA). מטרת הפרויקט היא "התמודדות עם תרבות הפטור מעונש בקרב אנשי כוחות הביטחון של ישראל". הבנו שקיים פרויקט שעליו ביקשו מאות אלפי דולרים, עכשיו נותר להבין האם הם קיבלו על זה כסף, וממי.
לאחר מחקר קצר מצאנו כי האיחוד האירופי אישר מענק (269,975 אירו) בעבור 'יש דין' לטובת פרויקט שמטרתו "הגברת האחריותיות של אנשי כוחות הביטחון הישראלים על כניסות כפויות לבתים על פי הסטנדרטים הדמוקרטיים והמשפט ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם".
אנחנו עוברים על עשרות מענקים ופרויקטים של ארגונים פוליטיים במסגרת הסכסוך. אין זו הפעם הראשונה ש'יש דין' מקבל מימון מממשלות זרות לטובת האשמת חיילים בהתנהגות פלילית. בשנים 2011‑2013 האיחוד העניק לארגון 150,000 אירו ל"שינוי מדיניות ישראל באמצעות הגברת האחריות הפלילית של אנשי כוחות הביטחון הישראלים... שמכיר ולוקח בחשבון את חומרתם וייחודיותם של פשעי מלחמה". אז מדוע הפרויקט הזה יוצא דופן?
ראינו פה עליית מדרגה, אשר באה לידי ביטוי בשלושה מישורים.
השפה - מטרת הפרויקט, לפי הבקשה, היא להתמודד עם "תרבות" של פטור מעונש של כוחות הביטחון, מכיוון ש"מערכת המשפט הצבאית מעניקה כמעט פטור מוחלט מעונש לחיילים ישראלים עבור התנהגותם". השפה הקיצונית מראה כי הארגונים מנסים לגייס כסף בטענה כי מערכת המשפט והאכיפה הישראלית אינה מתפקדת.
תיקים ספציפיים - אם עד עכשיו טענו הארגונים כי הם לא פועלים אינדיבידואלית נגד חיילים אלא רק נגד מדיניות, כעת מתמקדים ספציפית בחקירות הקשורות לחיילים עצמם. לשיטתם, אם החייל לא יענה לסטנדרטים שהארגונים מבקשים, הוא ימצא את עצמו מסובך משפטית. לפי הבקשה, המטרה היא להביא ל"הגברת האחריותיות של אנשי כוחות הביטחון של ישראל", וכן "לספק עזרה (לגבי) עבירות פליליות שבוצעו בידי חיילים ישראלים וקציני משטרה".
מה שמביא אותנו למישור המהותי ביותר - המישור המבצעי. חלק ממטרות הפרויקט הן "לייצר מסד נתונים" הכולל ראיות מצולמות ועדויות שונות בנושא הכניסות לבתים. אין מדינה שתסכים שהתיעוד והפרסום של הפעילות המבצעית שלה יכבול את ידיה במלחמה בטרור. האם מישהו מדמיין את מדינת ישראל מממנת תיעוד של האופן שבו חיילים בלגים נכנסים לבתים בפרברי בריסל בחיפוש אחרי טרוריסט?
וכל הסיפור הזה, אשר מצוטט מבקשת הארגונים עצמם (!), ממומן ביותר ממיליון שקלים המוזרמים מהאיחוד האירופי. העובדה שגוף ידידותי לישראל מנסה לשנות פרקטיקות מבצעיות הקשורות ללוחמה בטרור, באמצעות ארגוני חברה אזרחית, היא מטרידה. וכל זאת בזמן שישראל מסייעת לאיחוד האירופי למנוע מתקפות טרור במדינותיו.
הכותב הוא חוקר בדסק ישראל במכון המחקר NGO Monitor