הכירו את גרעין אופק, תל אביב

זהו סיפורם של צבי יהודה דיקשטיין וקבוצת חברים שלפני כעשור, לאחר לימודים בישיבה הגבוהה בבית אל, חשבו כיצד יוכלו לממש את הערכים שספגו בשנות לימודיהם בצורה הטובה ביותר שיהיה בה גם חיבור נכון ובריא לעם ישראל.

כך הגיעו צבי יהודה ורעייתו לאה לתל אביב, שם הקימו את גרעין 'אופק'. המעבר לעיר הגדולה לא היה נטול חששות. לאה וצבי יהודה מספרים על החשש הגדול שההגעה לתל אביב משמעה הוא יציאה למלחמה, "שאיך שנרד מהמשאית יגידו לנו לכו מפה", אומר צבי יהודה ולאה מוסיפה: "חששנו מהחום, חששנו מחינוך הילדים".

חלף עשור והיום, אומרת לאה, היא כבר לא רואה את עצמה מתגוררת בשום מקום אחר. החששות התפוגגו. הופתענו מאוד. תל אביב היא עיר מאוד מכילה. כולם בה לגיטימיים. מצאנו בה הרבה רצון והרבה צמא, הרבה חשק לקשר".

הקשר הזה הוא מטרתן העיקרית של משפחות גרעין אופק שהתקבצו לתל אביב העיר הגדולה. "הבית שלנו הפך להיות אבן שואבת להמון אנשים", אומר צבי יהודה ולאה מספרת על חוויית ליל השבת המשותפת שמותירה חותם אצל אנשים רבים. "הנוסחה שלנו היא תבוא, תהיה אתה, בתניעות ענווה והמון רצון לקשר".

דוד שמואל לוריא, תושב תל אביב וכיום חברם של בני הזוג דיקשטיין, מספר על הדרך שעבר מאז הכיר את הזוג בימים בהם היה בעיצומו של תהליך חיפוש עצמי.

על אופייה של הפעילות עבור כל משפחה ומשפחה מחברות הגרעין מספר צבי יהודה: "הסגנון הוא לתת לכל משפחה את המוטיבציה, הרצון והכלים לפתוח את עצמה בסגנון שלה לציבור כאן בתל אביב, כל אחד בדרך שלו לעשות זאת הכי טוב".

מתוך הפעילות האישית של כל משפחה ומשפחה מתכנס הגרעין לבית כנסת משותף ולמספר פעילויות מרכזיות לאורך השנה, אז חוברים כולם יחד למהלך גדול משותף ומגבש.

חינוך הילדים, יודעים בני הזוג דיקשטיין, הוא הדאגה המרכזית עבור משפחות הניצבות בפני התלבטות אם להגיע למקום כמו תל אביב, ועבורם המענה ברור: "אתה מתעסק הרבה ביהדות שלך ומברר למה אתה עושה דברים", אומרת לאה וצבי יהודה מוסיף: "באתי מעולם של שחור ולבן וכאן העולם יותר מורכב, עולם של הקשבה".

וגם הילדים מגיעים לשאלות עומק ביהדות כפי שלא בטוח שהיו פוגשים במקום הומוגני. צבי יהודה מציין בשיחה עם ילדיו כי השיח שהוא מקיים היום עם ילדיו שלו כולל הרבה עומק שלא היה בשיח שקיבל הוא עצמו כאשר היה ילד. העובדה שילדיו נחשפים ומתמודדים עם מציאות שעבורו לא הייתה קיימת בגילם מובילה אותם לבירורים עמוקים ומשמעותיים הרבה יותר.

על השאיפה והצמא לרוח בעיר הגדולה מספר דוד שמואל לוריא כי לאחר אינספור התנסויות בחוויות שונות ומשונות מגיע רגע הרוויה שבו האדם תוהה אל מול עצמו מה עכשיו ומחפש מענה שייתן מרגוע לנפש, כך עולות שאלות ו"כשיש משפחות כאלה וקהילה כזו שהיא נגישה וידידותית אתה עושה את זה בכיף".

לאה דיקשטיין קובעת כי כיום החברה התל אביבית כבר אינה מפחדת מיהדות והחיפוש המערבי אחר משמעות ועומק מגיע וצץ בפנים שונות ומגוונות.

בימים אלה פותח גרעין אופק את שעריו למשפחות נוספות המבקשות לגדול בעצמן תוך כדי החיבור למורכבות התל אביבית. "זה מתאים לאנשים שאוהבים תורה, אוהבים אנשים ורוצים לקדם את העולם למקום יותר ערכי מהותי ותורני".

"מי שמצליח לעשות את זה נמצא במקום אחר ביראת שמים שלו, בעבודת ה', בשמחת חיים, בתפילה. זה משהו שלא הייתי מקבל בשום מקום אחר", אומר צבי יהודה ודוד שמואל קובע כי העיר זקוקה לאנשים מהסוג הזה ומצפה להגעתם. "יש כאן הרבה אנשים שרוצים אתכם כמשפחה פה".