לב הטכנולוגיה: האם הטכנולוגיה מסוגלת להציל חיים?אלירן אהרון

האם בקרוב נוכל לייעל את זמני ההמתנה בתור לקופת חולים, להסביר באמצעות שיחת וידאו כיצד לתת טיפול מציל חיים בזמן אמת, לאבחן מוקדם מחלות סרטן בעזרת מערכות מידע וניתוח נתונים, לצמצם את תאונות הדרכים ואף לייעל את התנועה בצמתים?

הסטודנטים והסטודנטיות בשנה ד' בחוג להנדסת תעשיה וניהול במרכז האקדמי לב הציגו את מחקריהם ופרויקטי הגמר שביצעו בשנה האחרונה.

באירוע בו השתתפו מאות אנשים סיפרו הסטודנטים על המחקרים שביצעו, תוך שיתוף פעולה עם החברות הטובות במשק ואנשי המגזר הציבורי, כאשר הדגש בפרויקטים היה ביצוע פרויקטים שניתן יהיה להשתמש בהם בעתיד ולשפר את חיי האזרחים תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

חלק משמעותי מהסטודנטים כבר השתלבו בתעשייה בחברות כמו אלביט, התעשייה האווירית ואינטל, ואחרים ייכנסו לעבוד בחברות הטובות במשק ובחברות נוספות במשק עם סיום לימודיהם, כאשר המוסד מקפיד לסייע בהשמה לסטודנטים ואחוזי ההשמה במוסד עומדים כבר מספר שנים על כ93%.

לצד הסטודנטים, בני משפחותיהם ואנשי התעשייה השתתפו באירוע גם רקטור המרכז האקדמי לב פרופ' קנת הוכברג, דיקן הפקולטה להנדסה פרופ' שלמה אנגלברג וראש קמפוס טל אתי שטרן.

בין הפרויקטים השונים היו פיתוח מערכת חדשה שמאפשרת לאבחן מוקדם את מחלת הסרטן. המערכת שפותחה מצליבה את המידע הקיים על החולה תוך אפיון הגורמים המרכזיים של המחלה ומתן אינדיקציה בצורה הסתברותית לגבי הסיכוי שאדם מסוים אכן חולה.

הסטודנטים אוריה נוימן ומרדכי בן זכריה שביצעו את הפרויקט בהנחייתו של פרופ' אבי רוזנפלד, מסבירים כי "גילוי מוקדם של מחלת הסרטן יכול לסייע רבות בתהליך הריפוי מהמחלה ולכן חשוב לרתום את הטכנולוגיה כדי לסייע גם בתחום הזה".

לדברי הסטודנטים ניתן יהיה גם להשתמש בפלטפורמה שנבנתה לטובת תחומים אחרים, בין אם מדובר על צרכים ביטחוניים כגון זיהוי מוקדם של מפגע פוטנציאלי ובין על צרכים עסקיים כמו אפיון לקוחות או צרכים אישיים כגון זיהוי דרך אופטימלית לטפל בבכי של תינוק.

ברוך הירש, משה לרנר ושמעון וענונו, בהנחייתו של ד"ר אייל בן יצחק, הציעו שיפור משמעותי בניהול מערך הרמזורים. כיום, תכנית הרמזורים קבועה מראש ולא מתייחסת למצב האמיתי בצומת. הסטודנטים נעזרו בשיטות היוריסטיות ויצרו סימולציה אותה ניתן להחיל על כל צומת ובאמצעותה לקצר את זמני ההמתנה בצמתים ואת הפקקים בתנועה. הפרוייקט זכה לעניין רב בעיריית ירושלים ונפתחה אופציה לתקציב לפיתוח ליישום הרעיון.

קבוצה מעניינת נוספת עובדת על פיתוח מעניין שעשוי לעזור בזיהוי מוקדם של שבץ. בשיתוף עם חברת BGSegev ובהנחייתה של ד"ר אריאלה ריכרדסון עבדו הסטודנטיות שני בן ארי ומעיין סיני על פיתוח ממשק משתמש לזיהוי מוקדם של שבץ, אחד מגורמי המוות השכיחים ביותר כיום בעולם, תוך שליחת התראה באופן מיידי על חשד להתפרצות המחלה במקרה שמופיעים תסמיני המחלה אצל המטופל.

אמנם ניתן להציל מטופלים שנגרם להם שבץ מוחי אך בעולם המערבי נכון להיום רק אחוזים בודדים מספיקים להגיע בתוך חלון הזמן בו ניתן לקבל טיפול יעיל, כ- 4.5 שעות מתחילת השבץ.

"כיום לצורך אבחון מוקדם של שבץ המטופל חייב לספק את המידע למערכת או לחבר את גופו לגלאים המאבחנים את מצבו הרפואי" מסבירות בן ארי וסיני, "הבעיתיות היא שברוב המקרים כאשר המטופל לוקה בשבץ הוא יתקשה לבצע פעולות ולהגיב מאחר ויכולותיו נפגעות. המערכת תאבחן ותעקוב אחר המשתמש ותאסוף נתונים באופן עצמאי ומתמיד ממכשיר הסמארטפון של המטופל ללא כל דרישה מהמשתמש לבצע פעולות יזומות".

ראש החוג לתעשייה וניהול במרכז האקדמי לב ד"ר אירית נוביק סיכמה את הצגת הפרויקטים ואמרה לסטודנטים, "עברתם דרך ארוכה של 4 שנים שבמהלכם למדתם המון מידע איכותי רב שיסייע לכם בתעשייה ויאפשר לכם לפתח את הפיתוחים של המחר. לאורך הלימודים התמודדתם עם אתגרים מורכבים הן במסגרת הלימודים וכמובן גם בחיים האישיים. חלקכם כבר עובדים ומנהלים מערכות ואנשים. ניתן לקחת דוגמה ממשה רבנו, אהרון ומרים, כיצד לשלושתם הייתה צורת הנהגה ייחודית. אני מאחלת לכם שכל אחד ואחת מכם ימצא את הדרך לנהל בצורה הנכונה והמתאימה לו במקומות שבהם יהיה".

רקטור המרכז האקדמי לב פרופ' קנת הוכברג שהשתתף באירוע החמיא לסטודנטים על ההישגים ותיאר: "אני נרגש לראות את התוצאות של פרי עמלנו. פרויקטי הגמר מנקזים את כל החומר הלימודי והמעשי שצברו התלמידים שלנו בשנות הלימודים. הפרויקטים, שרלוונטים לתעשייה ולמשק הישראלי ונעשו ברמה גבוהה ביותר, מדגישים את החשיבות של היציאה ממגדל השן האקדמי ופיתוח פרויקטים שיכולים לשפר את החיים של האוכלוסיה, בהיבטים של נוחות שימוש ואף עשויים לסייע בהצלת חיים".