פרשת 'יקבי ברקן' מפנה את תשומת הלב לדרישותיו של בד"ץ העדה החרדית מיקבים ברחבי הארץ על מנת לקבל את הכשרות מטעמו, ומסתבר שהדרישות הללו לא פעם אינן נוגעות בהכרח להיבט הלכתי.
אל"מ במיל' ארז וינר הוא מנכ"ל יקבי ירושלים וגם הוא נתקל בדרישות תמוהות של בד"ץ העדה החרדית. ביומן ערוץ 7 סיפר על הדרישות הללו והתגובה שלו אליהן, כאשר כבר בפתח הברים הוא מסכים לקביעה לפיה הפרשה שזכתה לכינוי 'יקבי ברק' היא בעצם פרשת 'בד"ץ העדה החרדית' ודרישותיו הן הבעייתיות בפרשה. "העניין הוא בד"ץ העדה החרדית ולא יקבי ברקן שהיא חברה מסחרית", אומר וינר.
"הבד"ץ הוא גוף שמשתמש בכוח המסחרי שהוא צבר לעצמו כדי לקבוע קביעות שהן לא תמיד הלכתיות ועקביות. הרבה פעמים הן נועדו לשמר את המעמד של בד"ץ", אומר וינר ומספר את סופורו שלו מול אנשי העדה החרדית:
"פניתי אליהם לפני כשנה ויותר ורצינו לבדוק אפשרות מסחרית, כי אין לי בעיית כשרות. יש לי חמש חותמות כשרות ואני מרגיש שקט וסמוך לשתות את היין שלי ולמכור אותו ככשר, אבל מדובר בשיקול מסחרי ופנינו אליהם, היינו בסוג של מו"מ, עם הדרישות הכספיות הגדולות הגענו לעמק השווה ואז הם נכנסו לכל מיני דרישות של הזזת אנשים מתפקידם, כי זה לא מספיק דתי וזה לא מספיק ירא שמים וכל מיני קביעות שלא מצאו חן בעיניי, ובסופו של דבר ליוויתי אותם יפה לדלת ווויתרתי על הכשרות הזו".
לדבירו לא מדובר רק בשאלת היחס לציבור עולי אתיופיה אלא גם לשאלה האם חובש כיפה סרוגה נחשב למספיק דתי או לא ודרישות דומות. "כשהם רוצים להכשיר ויש להם אינטרס זה אחרת. ראיתי איך ביקב באיטליה מגיע בד"ץ בית יוסף ועושה תהליך ארוך של בדיקה והשגחה, ומשגיח של בד"ץ העדה החרדית מגיע לשם ובגלל ששם זה נוח לו הוא מסתמך על מה שעשה המשגיח של בד"ץ בית יוסף כמי שעשה את העבודה בשבילו. במקומות אחרים פתאום זה אחרת".
מוסיף וינר ומציין את עומק עבודת החקר של הרב עובדיה יוסף זצ"ל הן בסוגיית היחס לעולים מאתיופיה והן ביחס לסוגיות אחרות: "אחרי מלחמת יום כיפור היה סיפור קשה מאוד של הרבה עגונות של נעדרי צה"ל והרב עובדיה יוסף עשה את המהלך האמיץ ובעבודת נמלים התיר את אותן עגונות, וכך גם בנושא האתיופים, אני סמוך ובטוח שאם הוא סמך את ידו על העניין הזה מי אנחנו שנתחיל לפקפק ולהעלות קושיות".
"הם מנסים לייצב את עצמם כסוג של אליטיזם ואותי זה הכעיס בזמנו", אומר וינר בהתייחס לדרישות בד"ץ העדה החרדית. "הם ביקשו להזיז אנשים מסוימים מתפקידם, למרות ששאר הכשרויות סומכות את ידיהם על התהליך שמתבצע. הם הסבירו לי כמה זה יהיה טוב לי מסחרית, אבל העדפנו להישאר עם האמת שלנו ולוותר".
ומה באשר לדרישה שמי שאינו שומר מצוות לא יהיה חלק מתהליך הכנת היין? האם דרישה שכזו, שגם היא לא תעבור טוב בתקשורת, מקובלת עליו? וינר עונה: "אם הדרישה ההלכתית של כלל הכשרויות היא שמי שנוגע ביין יהיה יהודי שומר שבת מבחינתי זה הכלל, כמו הכללים של השחיטה, ויכול להיות יהודי שומר שבת מכל עדה, אבל כאן מדובר בהבחנה מעבר לכך. ממה שראיתי מדובר באנשים מאתיופיה שומרי שבת לכל דבר, אנשים עם כיפות וזקנים, אנשים מבוגרים, ולקרוא תיגר על יהדותם זה פסול בעיניי".