אירוע חטיפה עלול להיגמר ברצח. כבישים ביו"ש
אירוע חטיפה עלול להיגמר ברצח. כבישים ביו"שצילום: נתי שוחט, פלאש 90

תופעת חטיפת כלי הרכב בכבישי יהודה ושומרון חוזרת בשבועות האחרונים, ובגדול.

האירוע האחרון בגל הנוכחי אירע ביום שלישי השבוע, והיה מפחיד במיוחד. בכלי הרכב שנשדד בכבישי אזור מערב בנימין נותר ילד כבן חמש שנסע יחד עם השודדים הערבים. השוד בוצע בצוהרי היום באזור הכפר נעלין, והשודדים פתחו בנסיעה בכביש 446. לאחר נסיעה קצרה הבחינו השודדים בילד שנותר ברכב, הורידו אותו בצד הדרך ונמלטו.

האירוע הקשה סמוך לנעלין היה שוד הרכב הרביעי שהתרחש בתוך שבועיים באזור גוש דולב-טלמונים שבמערב בנימין. ביום חמישי בשבוע שעבר אירע שוד רכב סמוך ליישוב נריה. השודדים עקפו את הרכב והכריחו את הנהגת לעצור. לאחר מכן הם שברו את חלון הרכב, שלפו את הנהגת בכוח, נכנסו לרכב וברחו יחד איתו. יום קודם לכן אירע ניסיון שוד רכב לא רחוק משם. תושבת היישוב טלמון נסעה מכיוון צומת הפרסה בכביש שעולה לטלמון. תוך כדי נסיעה עקף את רכבה רכב בעל לוחית זיהוי ישראלית, חסם אותה ואילץ אותה לעצור. מהרכב יצאו שני גברים ערבים כשהם חמושים באלות והחלו להכות על חלון דלת הנהג, שנופץ תוך כדי ניסיון פתיחת הדלת. התושבת הגיבה בתושייה רבה, הצליחה להימלט ודיווחה על האירוע.

שבוע אחד קודם לכן נשדד ירון זינגר, תושב הר חומה בירושלים שעובד לפרנסתו כמשווק ציוד משרדי וחומרי יצירה. במסגרת קו הפעילות שלו הוא יצא לסבב של כ‑30 נקודות באזור מערב בנימין. לאחר שסיים את הביקור ביישוב נריה, נסע לתחנה הבאה ביישוב נעלה. בעקבות חוסר הקליטה באזור, הופסקה פעילות אפליקציית ווייז. בדרך העוברת בכיכר הדואר, שאינה משולטת באופן מספיק, הוא פנה בטעות שמאלה לתוך הכפר הערבי הסמוך, במקום להמשיך ישר. "אין על הפנייה שום כיתוב לאן מגיעים", הוא מדגיש.

אחרי כ-50 מטר זינגר הבין שטעה, אבל אז כבר היה מאוחר מדי. "זיהיתי שזה לא הכביש שאני רגיל לנסוע בו, ונצמדתי לימין כדי לעשות פרסה ולחזור לכיכר. פתאום הגיח רכב מאחור. סימנתי לו עם היד שיעקוף אותי, אבל הוא נצמד אליי במקביל, חלון מול חלון, והנוסע התחיל לדבר איתי. אמרתי לו שהכול בסדר ואני מסתובב. הוא ביקש ממני לעצור אבל אני ניסיתי להתקדם כמה מטרים. תוך כמה שניות שני ערבים קפצו עליי מתוך הרכב, ואמרו לי לצאת החוצה. ניסיתי להתנגד ולראות מה קורה בסביבה, אם יש כלי רכב שעוברים כדי להרוויח זמן".

"לפתע אני רואה שהנהג יצא לכיווני עם מברג באורך 30 סנטימטרים ומתחיל לאיים עליי", ממשיך זינגר לספר, "אחד הערבים האחרים הכניס במקביל חצי גוף לתוך הרכב שלי, שחרר לי את חגורת הבטיחות וכולם יחד משכו אותי החוצה. ניסיתי לקחת את מכשיר הפלאפון שלי שהיה מונח על הכיסא שליד, הם קלטו את זה וחטפו לי בכוח את המכשיר מהיד, עלו על הרכב, עשו פרסה וברחו משם עם שני הרכבים, והשאירו אותי לעמוד שם לבד".

מדובר כמובן באירוע לא קל, וגם המכה הכלכלית שזינגר ספג הייתה לא פשוטה, מאחר שהרכב שנשדד היה רכב מסחרי חדש יחסית ובתוכו סחורה בשווי של כ‑60 אלף שקלים. "אכלתי אותה, לא היה ביטוח על כל הציוד", מתאר ירון בקול נשנק. "חזרתי בריצה לכיוון הכיכר, עצרתי בחור שעבר שם ועליתי איתו ליישוב נריה כדי להתקשר למשטרה, כי אין קליטה באזור. כעבור זמן מה הגיעה ניידת וירדנו לשטח עם כוחות צבא ומודיעין שהצטרפו גם הם. מתברר שהיו מצלמות באזור, אבל הן לא פעלו. זה היה פעיל רק אם הייתי נוסע במהירות של 140 קמ"ש", הוא אומר בתסכול.

ניידת אחת לכל מערב בנימין

זינגר הגיש תלונה במשטרה, אבל התחושה שלו היא של מסמוס החקירות ושיוך מניע פלילי רגיל לנושא. "אף אחד לא מעדכן אותי בשום דבר ביחס לחקירה, בהנחה שיש כזו. פעם אחת בלבד פנו אליי כי היו לי שני מכשירי טלפון ברכב, ורצו לנסות לאתר על פיהם. המשטרה מתייחסת לאירוע כאל שוד מזוין, ולא רואים בזה אירוע לאומני. פניתי עוד פעם לתחנה כדי לבדוק את הסטטוס של התלונה ולבקש שיכירו באירוע כלאומני, אבל הם עדיין לא משתכנעים. אם זה היה קורה באמצע ירושלים לא הייתי מוותר בקלות, הייתי פותח עימות והסביבה הייתה עוזרת. פה אתה נמצא בשטח עוין, אף אחד לא עוזר. החזות וצורת הדיבור שלהם גורמת לך להבין שזה אירוע ביטחוני לכל דבר. הדבר היחיד שהיה לי בראש הוא לא לפתוח במאבק פיזי כדי שלא יפגעו בי. ברגעי השוד חששתי יותר לחיים שלי מאשר לרכב".

ביישובים באזור ובמועצה האזורית בנימין כבר מבינים שלא מדובר בצירוף מקרים, אלא בגל חדש של אירועי שוד רכב, שכמוהו כבר ידע האזור בעבר. "כבר בתחילת השבוע עשינו הערכת מצב עם חטיבת בנימין והמשטרה. ביקשנו משאר הגורמים בשטח כמו השב"כ להיכנס לעובי הקורה בנושא", אומר מני בלונדר, מנהל אגף הביטחון במועצה האזורית מטה בנימין. "מדובר בדפוס פעולה חוזר. מזהים נהג בודד, חוסמים אותו בצורה כזאת או אחרת, ומנסים להוציא אותו בכוח מהרכב. שוברים חלונות אם צריך, לוקחים את הרכב ובורחים. עד עכשיו הייתה לנו באופן טבעי נטייה להעביר את זה למשטרת ישראל, אבל התעקשנו שההתייחסות של גורמי הביטחון לזה תהיה כאל אירוע פשיעה לאומני לכל דבר ועניין, וכך זה עומד כיום. חטיבת בנימין ומשטרת ישראל מבינים שמדובר באירוע פח"ע שיכול להיגמר ברצח. חד משמעית. כל הגורמים מכוונים לזה, כולל השב"כ. לצערנו נראה שזה רק עניין של זמן עד שיגיעו למקרה כזה".

בלונדר מציין כי משטרת ישראל עובדת כיום במצב של חוסר כוח אדם משווע. "פרט למקרי שוד הרכב שהתרחשו בשבועיים האחרונים, כמות הגניבות בגוש טלמונים ביחס לכמות השוטרים היא בלתי נתפסת. מדובר בגזרה גדולה, והמשטרה מקצה ניידת אחת לכל מערב בנימין. זה דבר שלא ייתכן. לאחרונה התקבל אישור להפוך את נקודת מודיעין עילית לתחנת משטרה, גויסו עוד שוטרים לטובת העניין, ואני מקווה שזה יעזור לשפר את הביטחון של התושבים. אבל עדיין זה לא מספיק וצריך להוסיף כוח עבודה משמעותי".

בלונדר מציין שבעקבות המצב החדש שנוצר בשטח, הגיע תגבור של כוחות נוספים, גלויים וסמויים, בשעות הרלוונטיות, כדי לעצור את החוליה כמה שיותר מהר. "ככל הנראה מדובר באותה חוליה אלימה", הוא מעריך. "המטרה היא גם למנוע פיגועי השראה ברוח האירועים הללו. מפגעים נוספים רואים שאירועים כאלה מצליחים, וזה עלול לעודד אותם לעשות דברים דומים. אנחנו עומדים בקשר עם משטרת ישראל והצבא כדי שייכנסו לפעילות היקפית בתוך הכפרים, למנוע יציאה לצירים המשותפים והכפולים, שבהם נוסעים רק יהודים".

יש לך הערכה מה גרם לתופעה לחזור?

"זה התחיל פחות או יותר בחודש הרמדאן. כנראה מדובר בחוליה שעסקה בעבר בפעילות עוינת וכעת חזרה. עם זאת, ייתכן גם שמדובר בחוליה חדשה שהחליטה לעבור לפשיעה לאומנית ולנסות להפריע בשגרת החיים".

חקיקה לא מספקת

פרט לפעילות הביטחונית השוטפת, מחלקת הביטחון של בנימין ריכזה כמה המלצות מסודרות שאותן פרסמו אנשי המחלקה לתושבים היהודים באזור. החל מווידוא נעילת דלתות וחלונות, דרך מיגון שמשות, וכן זיהוי מוקדם של סימני מחשידים. המלצות נוספות הן נשיאת נשק אם יש, והסתייעות בטלפונים צמודים, כדי שניתן יהיה להזעיק כוחות באופן מיידי במקרה הצורך. והכי חשוב: לא להתפתות להישאר בשטח. "גם אם מישהו נכנס בך בכוונה או עשה סימנים של תאונה כזאת או אחרת, לא לעצור בצד אלא להמשיך בנסיעה, להגיע למקום בטוח ורק אז לעצור, לבדוק מה קרה ואם צריך לדווח", הוא מדגיש.

העונש בישראל על גניבת רכב הוא שבע שנים. הסיטואציה הייחודית של חטיפות הרכבים ביהודה ושומרון, כמו גם בשאר מדינת ישראל, איננה מוכרת כעבירה בפני עצמה ואיננה זוכה להכרה רשמית. לכן גם אין נתונים מסודרים על היקף התופעה. היחס של משטרת ישראל ורשויות החוק למקרי חטיפות הרכבים אינו שונה בחומרתו מגניבת רכב רגילה, וכפועל יוצא מכך העונש והטיפול אינו מרתיע במיוחד.

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת במגוון רחב של פעילויות גלויות וסמויות, במטרה למנוע אירועים מעין אלו ולעצור את החשודים. יש לציין כי בפעילות נחושה של המשטרה שנערכת בשנה האחרונה נתפסו שלוש חוליות של גנבי רכב ורכוש, ועדיין מתקיימים נגדם ההליכים המשפטיים".

במשטרה מדגישים כי בחלק מהמקרים מדובר באזרחים שנכנסים לתוך כפרים פלשתיניים המוגדרים כשטחי B ו‑A, תוך התעלמות מההגבלות והאיסורים בכניסה לשטח A ובניגוד לחוק, ובכך מסכנים אף את עצמם ואת רכושם שלא צורך. במשטרה קוראים לאזרחים לא לנטוש את כלי הרכב בצדי הדרך ללא השגחה. "משטרת ישראל תמשיך כל העת בפעילות אכיפה ומניעה, במטרה למנוע את הישנות המקרים ולהגן על האזרחים הנוסעים בכבישי יו"ש", לשון התגובה.

מדובר צה"ל נמסר כי הטיפול בגניבות רכבים נמצא באחריות משטרת ישראל, וכי צה"ל יתגבר ויסייע לפעילות המשטרה בנושא על פי הצורך.