הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (שלישי) דיון בנושא "ספרות ילדים בשפה הערבית - תמונת מצב ודרכים לקידום".
הדיון התקיים במסגרת יום השפה הערבית בכנסת, שיזם ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), אשר גם ניהל את הדיון וציין בפתיחתו כי מדובר בדיון ראשון מסוגו אשר מתקיים בכנסת.
הסופר עלא חליחל, מנהל מחלקת תרבות ערבית ב'מרכז הספר והספריות', סיפר "זיהינו צורך אדיר בתחום ספרות הילדים בערבית, ואני עוסק בזה כבר שלוש שנים. המצב בעולם הערבי טוב מאשר המצב של הערבים בישראל בתחום זה. הקמנו חממה כדי לסייע לכל מי שרוצה להיכנס לענף, כולל מאיירים, כי יש מחסור גדול יותר במאיירים דוברי ערבית מאשר סופרים".
"הוצאנו כבר מספר ספרים מתוך הסדנאות שלנו, והיינו רוצים להתפתח וללמד מורות וגננות איך לגשת, לקרוא ולהקריא ספרות ילדים. למרכז יש גם מפעל לתרגום ספרות מופת, ואנו מתכוונים למפות 100 ספרי ילדים מהמאות האחרונות, ולתרגם אותם גם לערבית", הוסיף חליחל.
עם זאת, חליחל ציין כי השוק סובל מתחרות עבריינית שמקשה מאוד על קיומו, "אני משקיע בחממה כ-40 אלף ₪ בספר בכדי להוציא אותו, אך ממול זה יש שוק של ספרי ילדים מזויפים, אשר נשלט ע"י משפחות פשע שאי אפשר להתקרב אליהן. אם מדברים על אלימות בחברה הערבית, אז כל יום נהרגים אצלנו ברחובות ספרים. זייפן מוכר ספר בעשרה שקלים, אז איך יהיו מוציאים לאור שיסכימו להשקיע בהוצאת ספר ולפתח כאן שוק ותרבות? זו מכת מדינה שלא תיפתר ללא אכיפה".
יוסף ג'ומעה, יו"ר ועד הורים טייבה, ציין "הפגיעה היא לא רק כלכלית אלא גם בחינוך הילדים. הספרים המזויפים הם לעתים צילום או סריקה לא איכותיים, ואז יוצא שהספר מדבר על משהו אדום, אבל זה נראה צבע אחר לגמרי. גם התכנים בספרים והסיפורים שמחולקים במסגרות החינוך מרגישים כאילו נכתבו בידי מישהו שאינו דובר ערבית, או תורגמו בצורה לא מקצועית. לא חסרים אצלנו אנשים משכילים שיכולים לחבר ספרים וחומרי לימוד. צריך להסדיר את זה מול משרד החינוך והגיע הזמן שגם ועדת המעקב תביא לנו אוטונומיה ועצמאות בתכנים".
פרופ' ע'אלב ענאבסה ממכללת בית ברל ציין, "ספרות הילדים היא עדיין ספרות ענייה ושולית, יחסית, בכל העולם, אבל בטח בערבית בישראל. חסרים לנו סופרים מומחים, וכאשר אני אומר מומחה, אני מתכוון אמן, אשר בא מתוך היצירה ולא מתוך רצון להרוויח כסף. בגלל חוסר המומחיות אנחנו נתקלים בספרים בהם השפה לא מתאימה לילדים. למשרד החינוך יש תפקיד בזה, אך זו לא אשמתו הבלעדית. גם לאקדמיה ללשון הערבית ולאיגודי הסופרים יש חלק. קודם כל צריך לתרגם בצורה איכותית מספרות אחרת, עולמית, אח"כ יבוא שלב החיקוי ובסוף תבוא היצירתיות והמקוריות".
פטמה קאסם, מפקחת ארצית לקדם יסודי בחברה הערבית במשרד החינוך סיפרה, "פרויקט 'מכתבת אל פאנוס' קיים כבר 4 שנים, 75% ממומן ע"י משרד החינוך ו-25% ע"י שתי קרנות, וחילקנו כבר כ-2.5 מיליון ספרים לילדים, בחינם, במסגרתו. כל ילד בגילאי 3-6 מקבל מאיתנו, כל שנה, 8 ספרים חדשים לספרייתו האישית, וכן 3000 גנים מקבלים מאיתנו ספרים כל שנה".
לדבריה, "יש למשרד החינוך אפשרות ללוות הוצאת ספר, כולל כתיבה עריכה ואיורים. ועדה מקצועית של סופרים, סטודנטיות, מורים וגננות בוחנים את ההצעות לספרים אשר מגיעות, והם מעבירים לנו את ההמלצות לבחינה. אם הדבר הזה מתאים מבחינתנו לגיל הרך, אנחנו נלווה את הספר עד לידתו".
ח"כ ג'בארין סיכם את הדיון: " פרויקט 'אל פאנוס' זכה כאן לשבחים ואנו ממליצים למשרד החינוך להרחיבו אף יותר, וכן להרחיב את התמיכה בספרות ילדים בערבית מכלל משרדי הממשלה. סוגיית הזיופים והשלכותיה גם הן משהו אשר דורש את תשומת לב רשויות האכיפה. בנוסף נכון יהיה גם לקיים שולחן עגול תחת ועדת המעקב כדי לראות כיצד החברה הערבית מקדמת את הספרות ואת התכנים שלה".