חוק הלאום, מעבר לכל המשמעויות שלו, הוא בעיקר הצהרה של ממשלת נתניהו שהיא יכולה ליישם את מדיניותה.
או ליתר דיוק – ליישם את מדיניותה האמיתית, זו שלשמה הוקמה הממשלה הנוכחית. יש גורמים שחושבים שהחוק הזה כל כך מפחיד, עד שהם מנסים בכל צורה שהיא לרכך אותו, להנמיך אותו ולהפוך אותו לחסר תוכן.
כזאת הייתה ההתערבות של נשיא המדינה בנושא. ראוי שהנשיא יהיה מצפן מוסרי, וראוי גם שיתבטא בנושאים חשובים – אבל לשלוח את עמדתו לוועדה בכנסת, להתערב בתהליך החקיקה, זה כבר צעד אחד יותר מדי. במיוחד מצד מי שהיה יושב ראש הכנסת, וסביר להניח שידע לשמור על כבודה מפני התערבויות כאלה כשכיהן בתפקיד. ההתערבות הזאת של הנשיא התאימה לחוות דעת שנתנו בחדרים סגורים היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו, שאף הזהירו מפני בעיה בינלאומית שעלולה להתעורר כתוצאה מהחוק.
בליכוד לא יהיו מוכנים להתפשר על פחות מאישור החוק בשבוע הקרוב, רגע לפני שהכנסת מכבה את האורות ויוצאת לפגרת הקיץ. ביהדות התורה כבר יש מי שמאיימים שלא לתמוך בתוכנית, אבל נתניהו יודע בכל זאת שהוא יצליח במשימה. אצל החרדים יש קשר הדוק בין חוק הגיוס לחוקים אחרים, ולכן גזירת חוק הלאום לגביהם נזילה מאוד. אין להם שום דחיפות בנוגע לחוק הלאום, וח"כ מוטי יוגב אף האשים אותם השבוע בסיוע לרשימה המשותפת. "לצערי מי שמשתף פעולה עם הערבים בתחומים שונים אלו המפלגות החרדיות. ראינו את שיתוף הפעולה בחוק הגיוס ובחוק המואזין", אמר יוגב.
נתניהו ער לכל הבעיות, ושולח את יושב ראש הקואליציה שלו לכבות לא מעט שריפות בדרך לחקיקת החוק. שעת השין קרובה מאוד ויהיו כאן פשרות. גורם בליכוד מסביר לנו כי "אין ספק שחוק הלאום הוא חוק נפיץ בהרבה מובנים, ויש נכונות להתגמש בחלק מהנוסח". לשאלתנו עד כמה ניתן להתגמש, הוא עונה: "בסוגיה שהוגדרה כ'יישובים ליהודים בלבד' תהיה התגמשות כי היא מחויבת המציאות. אנחנו קשובים לכל ביקורת, לכל טענה שעולה נגד החוק. אבל אי אפשר לשנות כל דבר כי יש מהות לחוק הזה, וסיעות הקואליציה האחרות חייבות להבין זאת".
נראה שלראש הממשלה חשוב שהחוק הזה כבר יהיה מאחוריו וההישג יהיה בכיסו. בחירות אומנם לא צפויות בקרוב, אבל אם משהו יקרה, נתניהו צריך את חוק הלאום מול מצביעי הימין – כהוכחה לכך שהנהיג סדר יום שונה מזה של ממשלות אחרות.
שיטת ההטרלה
ספק כמה אנשים בישראל מכירים את חאן אל-אחמר, כפר פלשתיני בלתי חוקי הממוקם באזור מעלה אדומים, שעלה לכותרות בשבועות האחרונות. מדינת ישראל ביקשה בסך הכול לאכוף את החוק ולהרוס את הבנייה הבלתי חוקית. אילו היה מדובר ביהודים, סביר להניח שכבר מזמן הכול היה נהרס, במיוחד לנוכח העובדה שההליכים בנושא מתקיימים כבר שנים רבות. לא זו בלבד: בחאן אל-אחמר היה פינוי-פיצוי מקדמי. מדינת ישראל הכשירה בעלות של מיליוני שקלים שכונת קבע בעבור התושבים שעשו במודע פעילות אנטי חוקית, וכל משפחה עתידה לקבל מגרש שנעשו בו כל עבודות הפיתוח. כל זה בחינם מטעם המדינה.
אבל לחאן אל-אחמר יש נכס שלהתיישבות ביהודה ושומרון אין: גיבוי של ארגוני שמאל, גיבוי של האיחוד האירופי וגם סימפתיה מבג"ץ. כך נעצר הפינוי לאחר שהכוחות כבר היו מוכנים אליו, עוד לפני שהחל, בצו של שופטת בג"ץ ענת ברון.
בתנועת רגבים שפתחה בהליך המשפטי נגד הכפר הלא חוקי לפני כעשור, לא מופתעים מהמצב הנוכחי. "מדינות אירופה הצבועות הובילו ומימנו את הבנייה הבלתי חוקית, במטרה לסייע לרשות הפלשתינית להשתלט על אזור מעלה אדומים, וברוב חוצפה מפעילות לחץ פסול בעזרת ארגוני השמאל הקיצוני, תוך ניצול נוסף של בג"ץ בניסיון לדחות את אכיפת החוק ומימוש פסק הדין", אומר גורם בתנועה. "מקרה חאן אל-אחמר הפך לנייר הלקמוס של מדינת ישראל, שחייבת לעמוד איתן מול מסע הלחצים ולסיים את העתקת המאחז".
אירופה, אגב, אינה מסתפקת בגיבוי. באחרונה הזהירו שגרירים ממדינות אירופה את סגנו של היועץ לביטחון לאומי כי אם ייהרס הכפר, אירופה תגיב בחריפות כלפי ישראל. האמירה הזאת, שלא הייתה רמיזה עדינה אלא אזהרה ברורה, עוררה זעם במערכת המדינית. ראש הממשלה בעצמו התערב והורה להבהיר לשגרירים: "זה עסק של ישראל, לא שלכם. בג"ץ הורה להרוס – ואנחנו נבצע את ההחלטה". בינתיים בג"ץ סתר את בג"ץ, והמצב נותר בעינו.
אלא שבחאן אל-אחמר כבר מתכננים את המשך הדרך – והמגמה המובילה היא הטרלה. כלומר, פנייה בלתי פוסקת לבג"ץ והצפה בעתירות מכיוונים שונים, רק כדי לסכל את הפינוי. אחרי שקיבלו מהשופטת ענת ברון צו על תנאי ללא הגבלת זמן בשל עתירה שהגישו בדרישה לבחינת אתר חלופי, השבוע הוגשה עוד עתירה שטוענת שהוצא צו הריסה לבתים, אבל לא צו פינוי לתושבים, ועל כן גם לאחר הרס הבתים אין לפנות את המקום. השופט שדן בתיק הזה העדיף להמתין לתשובת המדינה, הרי בג"ץ כבר פסק במקרה הזה נגד עצמו.
בפורום עוטף ירושלים מספרים ל'בשבע' כי נודע להם שהתוכנית של התושבים, בשיתוף ארגוני שמאל והשגרירים האירופאים שהגיעו בעצמם למקום כמה פעמים באחרונה, היא לנצל את שביתת המינהל האזרחי לצד המשך הצפת בג״ץ בעתירות סרק בשבועות הקרובים.
שעת השין היא ה‑1 באוגוסט. אז, בניגוד לנהוג בכל יישוב, כפר או מאחז פלשתיני אחר, יקדימו את תחילת שנת הלימודים ויקצרו ביותר מחודש את חופשת התלמידים. כך בתחילת אוגוסט יתקיימו טקסים רשמיים לתחילת השנה, שבהם ייטלו חלק דיפלומטים מאירופה. הדיפלומטים יצהירו ואולי אף יאיימו בפעילות נגד, אם יימשכו ההליכים לפינוי הכפר הבלתי חוקי.
מנהל פורום עוטף ירושלים, גיל בכר, אומר ל'בשבע' כי התנהלות מערכת המשפט בסיפור הזה אינה ברורה. "האבסורד של בג"ץ זועק לשמיים. המדינה הבהירה לשופטים בבג"ץ הסופי כי 'אין חלופות שלא נבחנו, והדיבור על חלופות אחרות הוא בבחינת משיכת זמן בעלמא'. כמו כן, השופטים הבהירו שאין חולק כלל על התוקף המשפטי לפינוי חאן אל-אחמר מתוקף היותו בלתי חוקי. הם אף הדגישו 'כי אנו כבר אחרי הדקה ה-90', וכי צווי ההריסה הראשונים הוצאו כבר ב‑2009. בהתייחסם לרעיונות חדשים, השופטים טענו כי 'מה שלא נעשה במשך תשע שנים כנראה לא ייעשה עוד'".
לדברי בכר, ישראל צריכה לפעול היום, כדי להבהיר גם בזירה הבינלאומית שאין אפשרות להשפעה חיצונית, והריבון במדינה הוא הקובע. "אנחנו עדים ללחץ הבינלאומי המונע מאינטרסים זרים וסותרים לאינטרסים הישראליים, ונדמה כי בכך שבג"ץ ממשיך לקבל עתירות נוספות הוא סותר את עצמו כתוצאה מלחץ זה. עניין זה מדאיג ובעל משמעויות עמוקות שעל החברה הישראלית להבין ולהסיק מהן מסקנות".
צפון השומרון יחכה לחורף
הצעת החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון דווחה מעל דפים אלה לפחות פעם אחת, אם לא יותר. אלא שמאז הדיווח היא תקועה בוועדת השרים לחקיקה. השרה איילת שקד, שמשמשת מתוקף תפקידה כשרת המשפטים כראש ועדת השרים לחקיקה, מעוניינת לאשר את החוק, אבל נאלצת לספוג את דחיות הממשלה. גם השר יריב לוין, שפועל בוועדה מטעם ראש הממשלה, אינו חשוד שמא הוא אינו תומך בחוק כזה. אלא שיש מדיניות ברורה שהתווה ראש הממשלה עצמו בנושא, והיא תותיר את ההצעה למושב החורף של הכנסת, אם בכלל.
ל'בשבע' נודע כי הנחייתו של בנימין נתניהו לגבי החוק הספציפי הזה, שמועלה כבר כמה שבועות בוועדת השרים וכל פעם מחדש נדחה הדיון בו, הייתה שלא להביא את ההצעה כלל להצבעה במושב הקיץ, בשל מה שהוגדר "שיקולים מדיניים". גורם בלשכת ראש הממשלה שעמו שוחחנו, התקשה להסביר לנו את אותם שיקולים. כשניסינו לגשש ולשאול האם מדובר בחשש מתגובה אמריקנית או אירופית, רמז הגורם שזה לא הסיפור כאן. אז מה כן? כנראה החלטה של ראש הממשלה, מתוך מחשבה שצעד כזה אינו נכון בעת הזאת.
לפני ועדת השרים שהתכנסה ביום ראשון האחרון נעשו ניסיונות קדחתניים כדי לאפשר את העברת ההצעה, אך גם הפעם זה לא צלח. השרה איילת שקד אומרת כי תמשיך להיאבק למען החוק. "בכל שבוע אביא לאישור את הצעת החוק לביטול ההתנתקות מצפון השומרון למרות הווטו שמטיל ראש הממשלה. יש למחות את החרפה של ההתנתקות".
מי שנאבק על החוק הזה, לפני ומאחורי הקלעים, הוא ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שבעצמו פונה מצפון השומרון. "לכמה אנשים שלא פעלו די בכדי למנוע את הגירוש, יש עכשיו הזדמנות לתקן. מגוחך שממשלה שחרתה על דגלה את ההסתייגות מהגירוש, והרבה מהמנדטים שקיבלה הגיעו בזכות אותה הסתייגות, מתקשה להעביר הצעת חוק שמטרתה בסך הכול לאפשר את החזרת חופש התנועה לישראלים במקומות שנעקרו ונשארו בריבונות ישראלית. זו שערורייה, ואני רוצה להבהיר: אנחנו, מגורשי היישובים בצפון השומרון, לא ננוח ולא נשקוט עד שיתוקן העוול המוסרי הזה", אומר דגן.
הסיפור הזה, למרבה צערם של כל המעורבים בו, הסתיים למעשה ביום ראשון האחרון. ביום ראשון הקרוב, השבוע האחרון של כינוס מושב הקיץ בכנסת, יועלו לדיון בוועדת השרים לחקיקה רק הצעות חוק ממשלתיות. היו דיבורים על אפשרות להעלות במהלך פגרת הכנסת את ההצעה למשאל טלפוני של חברי ועדת השרים, אבל התברר שגם על כך יטיל נתניהו וטו. הצעת החוק תמתין למושב החורף ואולי אז, עם דגש גדול על אולי, תזכה לעדנה.
לתגובות: [email protected]