ועדת החוקה של הכנסת אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון.
בתום הדיון אמר יוזם החוק, ח"כ בצלאל סמוטריץ', , "החוק מנרמל את החיים ביהודה ושומרון, משווה את החקיקה ומנגיש את השירותים המשפטים לתושבי יהודה ושומרון אבל בעיקר החוק מרחיק את הזכויות האלה מבג"ץ. בג"ץ הוכח כמוטה פוליטית ולא ענייני. אנחנו מצמצמים היום בצורה דרמטית את איום ההריסה של בתים ביהודה ושומרון ולכן השמאל כאן צועק וצווח".
נכון להיום, קיימת חלוקה בין "ישראל הקטנה", בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבהם עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון.
השניה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת.
באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.
המטרה השלישית של החוק החדש היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן.
בנוסף לאלו, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים. אחד מהם נוגע בעתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, למשל, לפני חודש וחצי הממשלה אישרה נוהל שהובילו שרת המשפטים שקד ושר הביטחון ליברמן לפיו חייבים פלסטיניים לא יוכלו להיכנס לישראל. פלסטיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ.
גם צווי הגבלה יעברו לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון או פלסטיניים שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביו"ש – המענה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ. כך גם ביחס לעתירות חופש מידע שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.
כחלק מהנורמליזציה, בסמכותו של בג"ץ יישארו עתירות נגד החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, שהוא הריבון בשטח. זאת, במקביל לעתירות נגד החלטות שרים בישראל שנידונות אף הן בבג"ץ.
השרה שקד בירכה על האישור, "הכנסת מעבירה היום מסר: זכויות תושבי יו"ש חשובות לא פחות מזכויות אזרחים בתוך הקו הירוק. חשיבות המהלך היא גם בהפחתת העומס הכבד המוטל על בית המשפט העליון. מעבר להעברת הסמכויות, טוב יעשה בג"ץ, שמטפל בכ 2000 עתירות מדי שנה, אם ידחה את העתירות חסרות הביסוס על הסף. בכך ירד עומס נוסף ממנו. אני מודה לשר הביטחון אביגדור ליברמן על השותפות בהובלת החוק וליו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי על העבודה המקצועית בהובלת החוק בכנסת".