כנס הסיום
כנס הסיוםצילום: שלומית גולדין-הלוי

כנס סיום קורס המשפטנים של ארגון "בסיס חוקי" ומרכז "אדם ואדמה" של תנועת רגבים נערך בכנסת בהשתתפותו של ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

"העמדה הרווחת כיום בעולם היא שישראל כובשת את יהודה ושומרון. אבל דיני הכיבוש עתיקים, ונשענים על עקרון הריבונות, כיבוש זה אילוץ זמני של מלחמה עד שיהיה הסכם. אם אין ריבון שהיה כאן קודם, אז כל הבסיס לרציונל של כיבוש לא חל פה בכלל", אמר סמוטריץ' למשפטנים שהשתתפו בקורס.

לדבריו, "בית המשפט לא דן מעולם באכסיומה. האם התנאי של נטילת השליטה מריבון לגיטימי קודם קיים ביו"ש? כשאין ריבון המשמעות של כיבוש היא שהשטח שלי. אין למי להחזיר את השטח", טען סמוטריץ'.

לפני כשנתיים הבינו בארגון "בסיס חוקי" שמרבית המשפטנים לא בקיאים ברזי החוק הסבוכים של דיני יהודה ושומרון וארגוני שמאל מנצלים את חוסר הידע לטובתם.

יחד עם תנועת רגבים הם החליטו לשנות את המציאות ולהנגיש את הידע בנושא בעזרת קורסים עם מיטב המומחים בתחום כגון עו"ד דניאל רייזנר, עו"ד הראל ארנון, עו"ד יפעה סגל, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ ועוד. הקורס עסק בזכויות החוקיות של מדינת ישראל על ארץ ישראל על פי המשפט הבינלאומי, מעמד יהודה, שומרון וירושלים במשפט הישראלי, רקע היסטורי מקיף וכלים משפטיים למאבק בBDS.

"המטרה העיקרית שלנו היא לתת לסטודנטים למשפטים וליחסים בינלאומיים כלים ויכולת להשפיע על השיח הציבורי ולקבוע סדר יום חדש בישראל." אומר ג'ף דאובה, יו"ר משותף בארגון בסיס חוקי. "הזירה המשפטית הופקרה במשך שנים לידי השמאל. הקורס שלנו מסייע לסטודנטים לקבל מידע חשוב כדי שיוכלו לפעול במישורים בינלאומיים ובמשרדי ממשלה. המיזם שלנו נותן כלים לסטודנטים המעוניינים לפעול בזירות החשובות הללו כדי לקדם זכויות בסיס חוקיות ביו"ש. החל מרישום מוסדר של קרקעות בטאבו ועד בכלל."

"אחת המטרות העיקריות של 'מרכז אדם ואדמה', היא לייצר בטווח הארוך קהילייה של משפטנים שיעסקו בסוגיות המשפטיות של דיני יהודה ושומרון, מתוך נקודת מבט לאומית וציונית", אומר חנן גרינוולד, מנכ"ל המרכז. "התכנית הזאת היא אחד מהנדבכים המשמעותיים לקדם את העניין. המשתתפים בתכנית משתלבים כעת במערכת המשפט בתפקידים שונים, ויש לכך משמעות רבה כבר בטווח הזמן המיידי".

בהמשך הדברים שנשא בפני הסטודנטים התייחס סמוטריץ' לבעיות הנורמטיביות שנוצרו ביו"ש בעקבות המצב הנוכחי, "משנת 48' עד שנת 70' עשו במדינת ישראל התאמות לחוק העותמאני עד שהבינו שלא ניתן להסתפק בהתאמות בלבד ותיקנו את חוק המקרקעין הישראלי. אמנם כבר ב-1918 הבריטים התחילו להסדיר קרקעות וחלקות, הם ניסו לייצר מרשם מסודר. אך הבריטים עסקו רק באזורים שהיו מיושבים. מרבית שטחי יהודה ושומרון לא היו מיושבים. כשהגיע תורם של הירדנים גם הם עסקו בהסדרה אבל באזורים המיושבים – ג'נין, רמאלה, בית לחם. הם לא עסקו במה שמוגדר היום כאזורי C, כי איש לא גר שם באותה עת".

"התפיסה הישראלית ביו"ש היא של זמניות, ולכן עד כה לא רצו לקבע את הסדרת הקרקעות בחוק. כך נוצרו חלק מהטעויות שקשורות בהקמת המאחזים. מקימים לפי איזור שמשערים כי הוא אדמות מדינה אך לא יכולים לדעת בודאות מה קרקע פרטית ואין דרך לברר זאת, כי שמות בעלי הקרקע חסויים במשרדי המנהל האזרחי. הגיע הזמן לייצר הסדר, רישום מסודר", הוסיף.