ביום ראשון הקרוב יגיעו אל קו הגמר שני מינויים משמעותיים במשרד החינוך.
הראשון הוא מינויה של ד"ר מירי שליסל לתפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית. השני, תפקיד קטן יותר אך מחולל מהומות ביחס הפוך לגודלו - תפקיד המפמ"ר באזרחות.
למינוי הראשון יש כבר שם וזהות ונראה שהוא מקובל על כל מי שמכיר את שליסל ובא עמה במגע. זהות המינוי השני נתונה עדיין בצילו של סימן שאלה גדול.
מקצוע האזרחות הוא מקצוע החובה האחרון השייך למדעי החברה והרוח שעודנו משותף לחינוך הממלכתי והמ"מדי. השאלה היא האם ילמדו התלמידים שישראל היא קודם כול מדינה יהודית או קודם כול דמוקרטית, האם יתווך להם שחוק הלאום הוא לאומי או גזעני, האם יתבוננו במציאות ויחשבו שמחיצה באירוע היא זכות יסודית או שמא היא הדרה.
המפמ"רית היוצאת, יעל גוראון, שהגיעה ממחוזות המכון הישראלי לדמוקרטיה, הטתה את המקצוע לצד שמאל. אם נזכיר על קצה המזלג את פועלה נאמר שהיא הנחתה לקבל את התשובה "הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה" כפתרון אפשרי לסכסוך הישראלי-פלשתיני, ושהיא הוציאה מתוכנית את הלימודים את הצהרת בלפור, מושג שהוחזר רק אחרי לחץ רב. גוראון קיבלה קביעות בתקופתו של השר הנוכחי, ועזבה לא מזמן את תפקידה. כעת נשאלת השאלה מי יחליף אותה ולמי יעניק בנט את המצפן להתוויית דרכו של המקצוע בשנים הבאות.
מדויקת ומדייקת
בינתיים, כאמור, ביום ראשון תאשרר הממשלה את מינויה של ד"ר מירי שליסל לתפקיד הבכיר של יו"ר המזכירות הפדגוגית. שליסל, שעשתה את כל המסלול מהוראה פרונטלית בכיתה, דרך הקמה וניהול של בית ספר ועד פיקוח, תהיה מעתה מעצבת. היא תעמוד בראש הגוף האחראי על המדיניות החינוכית-פדגוגית של ילדי ישראל. התפקיד מביא איתו אחריות על פיתוח תוכניות לימודים, דרכי הוראה ובחינות בגרות, וגם על הפיקוח של כל מקצועות הלימוד. בימים אלה, כשהמערכת נמצאת בעיצומה של מהפיכת הלמידה המשמעותית, שליסל תידרש לקשב רב לשטח ולהידוק הפיקוח והיישום של ההערכות החלופיות.
שליסל, ירושלמית דור שביעי, נצר למשפחות ריבלין וסלומון מצאצאי תלמידי הגר"א, למדה וגם לימדה בתיכון פלך לבנות בירושלים. אחרי שירותה הצבאי היא למדה במכללה בבית וגן בירושלים. לאחר מכן המשיכה לשלושה תארים באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה ובחוג למקרא. שליסל ייסדה וניהלה את 'המדרשה התיכונית' ('אור תורה סטון') בשכונת רמות בירושלים. בהמשך לימדה בבית המדרש במגדל עוז וניהלה בו את תוכנית ההוראה מטעם מכון הרצוג. שליסל היא גם בוגרת מכון מנדל למנהיגות.
לפני שבע שנים מונתה שליסל למפמ"רית תנ"ך בחמ"ד. המינוי הזה עורר סערה, שהתגברה ביתר שאת כשעלה לאוויר האתר 'ללמוד וללמד' שהיא ייסדה כדי להקל על המורים ללמד את המקצוע, להרחיב את הידע שלהם ולקיים שיח תוסס ביניהם. מי שהתייצב למולה היו הרב אבינר וחוגים שמרניים מסביבת הר המור. מי שהתייצבו לימינה היו הרבנים איתן אייזמן והרב ישעיהו הדרי. "היו רבנים שפחדו ממירי שהיא מאוד אקדמאית והיא תיקח את התנ"ך למקומות אחרים. אנחנו, שזכינו להכיר אותה, הרב אריאל, הרב דרוקמן ואנוכי, ראינו שבכוחה לשנות כיוון ולהאהיב את התנ"ך על הנוער", אומר הרב אייזמן.
שליסל נכנסה לתפקיד כשמצב האהדה לתנ"ך בממ"ד היה בשפל. "אני הייתי מתוסכל. ראיתי בנות שיכולות לקבל ציונים גבוהים מאוד בכל המקצועות האחרים, מקבלות 60 או 70 בתנ"ך", אומר הרב אייזמן. שליסל החליטה לפתוח את המקצוע ולהרחיב את העיון והלמידה בו, כשלנגד עיניה הרצון להשיב את התנ"ך לחיקם של התלמידים. "במשך הזמן ראו כולם, גם אלה שהתנגדו, שהנוער שלנו אוהב תנ"ך", אומר הרב אייזמן. את השינוי, הוא אומר, ראו בשטח, לא רק בציונים אלא בנכונות לבוא לשיעורים, לפתוח את ספר הספרים ולינוק ממנו. "ראינו את זה בבתי הספר, בישיבות, באולפנות. זה לא שהורידו את הרמה. התלמידים עדין עמלו קשה, אבל בסופו של דבר התנ"ך הוא שהרוויח".
כשהביקורת נגד שליסל עלתה, דובר על כך שבאתר לימוד התנ"ך שמחזיק מאמרים של רבנים שונים יש גם תכנים לא ראויים, ממקורות נוצריים למשל. כשחגית רוזנבאום עימתה את שליסל עם התכנים האלה כאן ב'בשבע', השיבה שליסל כי "היה מאגר חומרים שזיהינו אותו כמתאים לאוכלוסייה הדתית, אבל מסתבר שלתוכו השתרבבו גם דברים שלא התאימו. כשזה התברר, הורדנו את כל החומרים ואנחנו מעלים מחדש את מה שמתאים". רוזנבאום שאלה את שליסל האם היא תומכת בגישת "תנ"ך בגובה העיניים". "אני בעד תנ"ך בגובה הלב", השיבה לה שליסל, "רוצה שהלימוד יישב על הלב של התלמידים. יש הרבה גישות לגבי הדרך לכך, אבל התנאי הוא שלא יוצרים זילות... תנ"ך הוא מקום של קדושה, אבל לא בגלל זה סוגרים אותו בארון זכוכית. אני ניגש אליו, פותח, מעיין, שואל, דורש - חשוב לי המגע, הקשר עם התנ"ך. כמובן, זה צריך להיעשות בידיים נקיות".
מבחינת הרב אייזמן, שליסל הביאה ללמידה מאוד משמעותית של לימוד התנ"ך והיא מביאה איתה לתפקיד יו"ר המזכירות את ההנגשה של הלימוד לרמות שונות, לפי הרצון והצורך של התלמיד, וגם את הרחבת הדעת. "היא הרחיבה את היריעה של לימוד התנ"ך. זה עשה טוב להרבה מורים ותלמידים".
"מירי היא אישה חושבת, מדויקת ומדייקת", אומר אביחי פואה, מנהל פרויקטים חינוכיים ברשת אור תורה סטון, "אפשר לדבר איתה על שלל נושאים. היא לומדת, מבינה מהר ולוקחת את הדברים הלאה. בתנ"ך היא עשתה דברים מדהימים שעד היום השטח קוצר את הפירות מהם. גם למזכירות הפדגוגית היא תצליח להביא את זה. יש לה יחסי אנוש מאוד טובים, היא נעימה ועדינה כשצריך, ומצד שני יודעת לחתוך ולהיות עניינית והאחד לא פוגע בשני. מירי היא יחסית ליברלית, היא לא משתייכת לאגף השמרני ובכל זאת יש לה קומן סנס, שיקול דעת וישרות הלב. היא לא תיכנס ותביא את כל האג'נדה שלה. באתר של 'ללמוד וללמד' אפשר לראות שהתכנים מאוד הגונים וקונצנזואליים. הרבנים לא סתם תמכו בה. הם סומכים עליה שהיא תדע לעשות את האבחנה מה אפשר לקדם, מה בשלבים ובמה בכלל לא לגעת".
צמחה בכיתה
"מירי? היא הפדגוגיה בעצמה", אומר דני הירשברג, מנכ"ל עמותת 'דעת'. בשנתיים האחרונות הקימה וניהלה שליסל מרכז להתחדשות פדגוגית בתוך עמותת 'דעת' מתוך מגמה לא לדבר על תכנים, אלא על איך מלמדים אותם. "למורים יש הרבה ידע, אבל כשהם נכנסים לכיתה דברים הולכים לאיבוד, הם לא תמיד יודעים איך להעביר אותו", אומר הירשברג. המרכז, ובראשו שליסל, פיתח השתלמויות רבות שמטרתן ליצור שפה אחידה שכל בית הספר ידבר אותה. "לקחנו צוות של עשרה אנשים ובראשם מירי, הקמנו מרכז פיתוח שהתכנס מדי שבוע ליום שלם. הם צפו בסרטים ובשיעורים ויצרו המשגה שממנה נולדה שפה. אברהם ליפשיץ ראה בזה דבר מבורך והתחיל לשלוח אלינו מפמ"רים ומפקחים כדי ללמוד את השפה הזאת".
הירשברג מלא תשבחות לשליסל ואומר שצוותי מורים שנחשפו אליה ביקשו שהיא זו שתנחה את ההשתלמות. "היא צמחה בכיתה. היא אשת ניהול, פדגוגיה ומחקר, היא עשתה את המסלול מהמסד, והיא מגיעה עם הידע הרלוונטי ביותר. היא תיקח את הלמידה המשמעותית ותעשה במקביל אליה הוראה משמעותית, קהילה שמדברת שפה אחידה. זו החדשנות הגדולה בעיניי".