לפני שבוע טוב
לפני שבוע טובצילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

דני רופ שוחה נגד הזרם

סערה נוספת וגדולה פרצה לחיינו כחלק בלתי נפרד מהמגננה התקשורתית מדמון ההדתה המסתער עלינו יומם ולילה. באימה ובבעתה דיווחו לנו כלי התקשורת על חיילות שנדרשו לצאת מבריכה על מנת לאפשר לחיילים דתיים להיכנס אליה.

"אם אנחנו יכולים להסתער ביחד אנחנו יכולים להיכנס לבריכה ביחד", הלינה אחת החיילות בהודעת ווטסאפ זועמת למפקדה, ומכאן והלאה הארץ זועזעה ת"ק על ת"ק. איך עושים דבר שכזה ללוחמות המחרפות את חייהן למען האומה.

בתכנית הבוקר של ערוץ 10 זכה הסיפור לסיקור נרחב תוך זעזוע והתקוממות נרעשת (וצפויה) של טליה פלד-קינן, המגישה שלצידו של דני רופ. "חיילת חכמה", קבעה פלד-קינן במעין סיכום לאחר שהקריאה את הודעתה של החיילת הפגועה.

לא חלפו שניות אחדות וחרון האף הגדול התברר כבלון אוויר חם מיותר. זה קרה כשדני רופ הקריא את תגובת דובר צה"ל. מתברר שבסך הכול מדובר בשעה אחת שלבקשת החיילים הדתיים ניתנה להם כשעת בריכה נפרדת. כל שאר השעות היו מעורבות, וכאשר הוצע לפצות את החיילות בשעת בריכה נפרדת לנשים הן סירבו. אז מה כל העניין בעצם? מישהו יכול להסביר על מה המהומה? אבל את פלד-קינן העובדות הללו לא בלבלו, הפרצוף הזועם לא הניד עפעף והדאגה ממתקפת ההדתה נמשכה לעוד כמה משפטי בכי ונהי.

חשוב להגיד כאן מילה טובה לדני רופ שזו לא הפעם הראשונה שבאייטמים שכאלה עומד מול הברנז'ה ואומר בפשטות שאם רוצים שחיילים דתיים וחרדים ישתלבו בצבא אין ברירה אלא קצת לוותר, ואפילו, לא עלינו, להתחשב. "זה כמו החוף פה בהרצליה, שאני רץ ומעצבן אותי שהוא סגור, אבל אני מבין את הרגשות שלהם ומתחשב". משפט כזה בימינו משול לצליחת התעלה.

ואגב, לגבי אותה חיילת שקוננה בווטסאפ: את יודעת מה? את צודקת, כמו שאתם לא יכולים להיות בבריכה ביחד אתם גם לא צריכים להסתער ביחד.

להט"בים ללא רחמים

נכון, יש גם אנשי ימין שמצאו לנכון להצטרף למחאת הלהט"בים, אבל נראה לעניות דעתי שבהחלט ניתן לתייג את המאבק הזה כמאבק שהמנוע שמאחוריו והאנשים שלפניו מגיעים מעברה השמאלי של המפה הפוליטית, ולכן אי אפשר להתעלם מהתמיהה המבצבצת ועולה: האם יודעים אותם להט"בים מה עושים במדינות מוסלמיות לאנשים כמותם? איזה גורל צפוי ללהט"בים פלשתינים אם תוקם מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון? ועדיין הם שואפים למדינה שכזו?

מי שרבב את ש"ס ללהט"ב?

באחת מאינספור המודעות הלהט"ביות שנערמו עלינו לקראת יום ההשבתה והמחאה פורסמה רשימת בתי עסק וארגונים התומכים במאבקה של הקהילה כשבמרכזה של המודעה נכתב "כשיו תורנו להגיד לא. הקהילה הגאה שובתת!". סביב הכיתוב הזה הצטופפו סמליהם של הארגונים התומכים, וביניהם הפציע והפתיע סמלה של תנועת ש"ס. כן, זה עם לוחות הברית והאותיות 'שס' במרכזן.

פנה אלינו גולש ותהה בקול רם – האמנם? ש"ס? הרי זה לא יכול להיות. אז מה קורה כאן? הסתכלנו שוב על המודעה, אימצנו את עינינו וגילינו שמתחת לאותן לוחות הברית במקום המילים 'התאחדות הספרדים שומרי תורה' מופיעות המילים 'יגאל גוואטה', שמו של הח"כ לשעבר שהודח משורות המפלגה לאחר שסיפר בשידור רדיו על נוכחותו בחתונתו החד מינית של אחיינו.

ניסיתי לגשש מעט מה מאחורי המודעה המוזרה. התברר שכצפוי מדובר בחירטוט או פיברוק או איך שלא תקראו לזה, ובמודעות שפורסמו לאחר מכן הוסר סמלה של המפלגה החרדית, אולי מאימת תביעה שבדרך. רציתי רק לתהות בקול רם אם גם ההונאה והרמייה הפכו כלי בידי אנשי הקהילה? אני שואל כי הם מצידם משמיעים קולות של חובבי אמת ודורשי יושר (לפחות כשמדובר בהצבעות ראש הממשלה).

עושים צחוק מהדמוקרטיה

תחת הכותרת המופלאה 'הכנסת 70 שנות דמוקרטיה ישראלית' מפיצה כנסת ישראל סדרת סרטונים על רגעים מכוננים בתולדותינו כעדות לנפלאותיה של הדמוקרטיה הישראלית. בפתח הסרטון נשמעים מנהיגי ישראל לאורך השנים בהכרזות דרמטיות 'לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים' של בגין היא אחת מהם, 'אנו מכריזים בזאת' של בן גוריון משולבת גם היא שם.

הכול טוב ויפה, אלא שמשפט נוסף שורבב לשם. '... לעשות את צעדי ההתנתקות' של אריאל שרון. על היותה של ההתנתקות-עקירה-גירוש הזו אירוע מכונן בתולדות המדינה אין ויכוח. הוויכוח הוא רק על המשמעויות וההתייחסות לאירוע הזה. גם על היותו של אריאל שרון מנהיג שנכון לזכור בסיכום שבעים שנות, גם על כך אין ויכוח. אבל לכלול את הנסיגה מרצועת עזה והרס הישובים שם תחת הכותרת 'שבעים שנות דמוקרטיה'? לא קצת הגזמנו? למה בדיוק אתם קוראים דמוקרטיה? לזה שראש ממשלה שנבחר בקולותיהם של מי שהאמינו לו ש'דין נצרים כדין תל אביב' ובחר להפנות להם עורף ולבגוד במשנתו האידאולוגית? לזה שראש ממשלה השליך לפח האשפה את החלטת רוב מתפקדי מפלגתו, בניגוד להבטחתו שלו לציבור הישראלי? לזה שראש ממשלה פיטר שני שרים רק כדי לקבל רוב? לזה אתם קוראים דמוקרטיה? בחייאת, על מי אתם עובדים?

נישואין - נס גלוי

עוד יום ט"ו באב חולף ובמגזר צפה מחדש סוגיית הרווקות המאוחרת ודאגת המחנכים והרבנים הנפרסת על פני קורסים, הרצאות, כנסים ודיונים אינספור.

לכם המודאגים הערה קטנה: במציאות שבה חי הנוער הסרוג רצוי להתייחס לכל חתונה וחתונה, בכל גיל, כנס גלוי. לא פחות.

המדיה שאליה חשוף הנוער משדרת בלי הרף רק מסר אחד: נישואין הוא הדבר האחרון שיהיה טוב לכם. באינספור סדרות טלוויזיה מוצגות הנשים כמטרד בלתי נסבל עבור הגבר שרק רוצה לחזור לחבריו הממתינים בחוץ, בהופעות סטנדאפ (לענ"ד, אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על תודעת הדור הצעיר, לא פחות) הגבר הנשוי הוא לא יותר מהר אנושי הרובץ על הכורסה ובוהה בטמטומו במסך וכשבזווית עיניו הוא תר אחרי בקבוק בירה נעלם, והנשים הנשואות אינן אלא יצור בלתי נסבל בעליל, מעיק ומציק בחפירות ראש בלתי נסבלות, ומעל ראשו של הזוג מרחפת כל העת השאלה 'מה עבר עלי כשהתחתנתי איתה\ו' או השאלה 'איפה הם ימי הפוצי מוצי הרחוקים ההם'.

בתכניות אירוח מתייחסים לכל זוג שנשוי מעל עשור כמוצג מוזיאוני חסר תקדים כשהמראיין דואג להפריח מבין שפתיו 'אוהההה' מלא התפעלות על כושר ההתמדה והסיבולת שמגלים בני הזוג שלפניו. בסרטי הקולנוע הרומנטיקה האמתית והנחשקת ביותר תהיה כמעט תמיד מחוץ לנישואין וזו רשימה חלקית בלבד.

במציאות שכזו, כאשר אלו המסרים שהנוער הסרוג חי בכל שעה פנויה, כל החלטה של זוג להינשא, בין אם בגיל 22 ובין אם בגיל 34, היא בגדר נס.

(להערות ולהארות שלכם: [email protected])