מצא את עצמו משלים מניין לחסידים מקנדה. גבאי
מצא את עצמו משלים מניין לחסידים מקנדה. גבאיצילום: פלאש 90

את החופשה הזאת אבי גבאי תכנן לשמור בסוד. אחרי שנה וחצי בתפקיד המתיש של יו"ר מפלגת העבודה הוא לקח את המשפחה לשבועיים במרוקו, מקפיד להשאיר מאחוריו שולחן נקי והסכם חתום עם ציפי לבני, ומקווה שבחום יולי-אוגוסט ואחרי שהכנסת יצאה לפגרה ממילא איש לא ישים לב להיעדרו ולא יטרידו אותו יותר מדי. אלא שבמחנה הציוני גם בחופשה זה או סקנדל או פסטיבל. בעיקר סקנדל.

התפטרותו של זוהיר בהלול בשידור חי הייתה הפיצוץ הראשון. גבאי באופן אישי דווקא לא הצטער. לפני כמה חודשים הוא טרח לתדרך את הכתבים שבהלול ממילא לא יראה את הכנסת הבאה, אחרי שהחרים ישיבה לציון הצהרת בלפור בכנסת ואמר שאינו בן חורין בישראל. הציוץ ששיגר גבאי בתגובה להתפטרות היה מאופק, ולא ניכרו בו אותות האבל שהפגינו אחרים במחנה. הפיצוץ השני כבר היה חמור יותר: עקיבא נוביק פרסם בחדשות 10 עדות של אישה שטוענת שברושי הטריד אותה, אשר מגובה בעדות נוספת של מי שהיה הממונה עליה באותה תקופה והכיר את פרטי המקרה בזמן אמת. גם כאן מיהר גבאי, שקיבל בעצמו עותק מהתלונה, לשגר ציוץ ממקום חופשתו ובו הוא הודיע על השעיית ברושי מכל תפקיד במפלגה וכתב ש"אין מקום לעברייני מין בכנסת".

על הסיפא, שבה הגדיר את ברושי כעבריין מין, הוא סירב להתנצל למרות האיום בתביעת דיבה, אבל גם הקריאה המהירה להתפטרות ספגה ביקורת בתוך המחנה שלו. אלה שביקרו את גבאי אחרי שהחליט לא לקרוא לברושי להתפטר בעקבות התקרית שבה נגע באופן משפיל בחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין, תקפו אותו כעת על חריצת הדין המהירה בעקבות תלונה אנונימית על אירוע שהתרחש לפני 15 שנה. גבאי אומר מנגד כי לאחר שיחה נוספת עם אנשיו, התברר לו שבכתבה שהוצגה בערוץ 10 לא דובר על גרסה שלו מול גרסה שלה בלבד, אלא שגם מנהל הסמינר העיד בקולו בכתבה כי אכן האישה התלוננה אליו מיד לאחר הפגיעה, כך שלגרסתה של המתלוננת יש גיבוי נוסף.

ואם לא די בשערורייה הזאת ובמה שהוא מעוללת לגבאי ולמפלגה כולה, נוסף לו עוד כאב ראש חדש: גבאי ישמח שברושי יעזוב את הכנסת, אבל לא ממש מתלהב ממה שיקבל במקומו - אלדד יניב. לכאורה זו מתנה לכל מפלגת אופוזיציה - אקטיביסט בולט, שנוכחותו בתוך המליאה בוודאי תאתגר את נתניהו שייאלץ מדי פעם להיתקל בח"כ. אלא שהיא תאתגר כנראה גם את גבאי וחבריו, שמכונים על ידי יניב באופן עקבי "סמרטוטי האופוזיציה". אם היה חשש שציפי לבני תשתמש בתפקיד יו"ר האופוזיציה שנתן לה גבאי כדי להאפיל עליו, הרי שאלדד יניב עלול להאפיל על שניהם. הקרקס שהוא יפתח במליאה עשוי להיות המרענן הרשמי של מושב החורף, מושב שעשוי להיות קצר במיוחד אם נתניהו יחליט להכריז על בחירות.

יש על מה להתפלל

שתי עמודות בלבד מעניינות את גבאי בסקרים: שלו ושל לפיד. המאבק הוא לא מול נתניהו, וגם מרצ משמאל לא ממש מטרידה את מנוחתו. השאלה היחידה היא מי יוביל את גוש המרכז-שמאל, וברגע האמת ייראה כבעל סיכוי טוב יותר להיות אלטרנטיבה לנתניהו. נכון לעכשיו לפיד מוביל. סקר 'וואלה' השבוע נתן לגבאי 12 מנדטים בלבד, סקר 'החדשות' הציג תוצאה טובה יותר של 15 מנדטים, אבל בשניהם לפיד מוביל מעליו עם 19. גבאי מחפש מהלך שיביא לשינוי מגמה. הוא משוכנע שברגע שיעקוף את לפיד בסקרים אפילו במנדט אחד, הסחף לכיוונו רק יתחזק. זה גם היה אחד השיקולים בהסכם שלו עם ציפי לבני: גבאי מאמין שבעקבותיו תומכיה של לבני ינדדו אליו חזרה אחרי שכבר ערקו ללפיד. ולא פחות חשוב: ההסכם מבטיח שברגע האמת לא יתמודד עם מרד או פילוג. לבני מחויבת להישאר במפלגה, בלי הרוטציה. כשתתחיל מערכת הבחירות יהיה יו"ר אחד ושמו אבי גבאי.

אלא שהדי אן איי של גבאי שונה מזה של המפלגה שבחרה אותו לראש ומאז לא מפסיקה למרר את חייו. כמעט בכל נושא הוא מוצא את עצמו מימין לרוב חברי הרשימה. העמדה שלו מורכבת יותר, ממורכזת יותר. חוק הלאום הוא דוגמה מצוינת. בניגוד לחלק מהמקוננים הקולניים בשמאל, ניכר שגבאי דווקא קרא את החוק לפני שיצא נגדו בשצף קצף. והאמת, אין בו שום סעיף שהוא מתנגד לו. גם לא מעמדה של השפה הערבית או סעיף ההתיישבות היהודית. מה שמפריע לו זה לא מה שיש בחוק אלא מה שאין בו, וזה הסעיף שמדגיש את עיקרון השוויון, ומה שהוא מגדיר האווירה והמוטיבציה שמאחורי החוק - לגזור קופון פוליטי באמצעות שיסוי. לא בטוח שחבריו למפלגה היו חותמים על אותה עמדה.

ואפרופו ההבדל בין גבאי לחברי מפלגתו, אפשר להבחין בו אפילו בבחירה לבלות שבועיים במרוקו במקום באיזו בירה אירופית קרירה יותר. כשגבאי נכנס באחד הבקרים לבית הכנסת במרקש, במקום מניין עם ניגונים מבית אבא הוא גילה חבורת חסידים שמתפללים בהברה אשכנזית. הוא ובנו היו בדיוק השניים שחסרים למניין, וככה הוא מצא את עצמו מתפלל בחברת חסידי טאש, חצר קטנה שמרכזה היום במונטריאול שבקנדה. אחרי כמה דקות החסידים זיהו את הפוליטיקאי הישראלי וגם טרחו לתעד אותו עולה לתורה. הסרטונים שרצו בוואטסאפ שמו את הקץ למסתורין סביב היעלמותו של מנהיג המחנה הציוני, וגם חשפו עוד פרט מעניין על אופי החופשה שלו. בעוד שבוע יחזור גבאי לארץ ולסקנדלים החדשים שבוודאי יצוצו במחנה הציוני, במה שנשאר מטיול השורשים במולדתו הוא יוכל למצוא עוד כמה בתי כנסת וקברי צדיקים, הרי לא חסר לו על מה להתפלל.

כחלון ואחוז החסימה

משה כחלון כבש השבוע בסערה, או יותר נכון באמצעות תקציב פרסום שמן, את העמוד הראשון ב'ישראל היום' עם רשימת ההישגים הארוכה שייחס לעצמו, ועל הדרך הצליח להסתכסך עם כל השרים. כחלון בתור שר האוצר אכן מעורב בכל רפורמה או מהלך משמעותי שדורשים תקציב, אבל ארוכה הדרך מכאן ועד לקרדיט בלעדי על כל נפלאותיה ופעולותיה של הממשלה, מתחום החינוך עד הנגב והגליל, מהרפורמות בבריאות ועד תקציב הביטחון. השרים הזועמים הבחינו כבר מזמן שכחלון נמצא עמוק במסע הבחירות, אבל לאחרונה הוא העלה הילוך. בשבוע שעבר השיק קמפיין תחת הכותרת "כחלון, הביטחון שלך". מה לשר האוצר ולביטחון? למדד מחירי הדיור שלא ממש יורדים, כמו גם לסקרי העומק שהזמין כחלון, הפתרונים.

כחלון אומנם מאבד מכוחו בכל סקר - עשרת המנדטים שיש לו היום כבר לא ישובו - אבל עדיין עומד באזור השבעה מנדטים. אלא שחוץ מהשאלה הבסיסית "למי היית מצביע אם הבחירות היו נערכות היום?", בסקרי העומק ממשיכים גם לשאלה השנייה: "עד כמה אתה בטוח שתצביע כפי שאמרת?". אחד מראשי המפלגות שנחשף לסקרים באופן קבוע מספר על תופעה מעניינת. במפלגות החרדיות יותר מ‑80 אחוזים עונים בחיוב. זה קהל קשיח שהפער בין הסקר ובין המציאות אצלו כמעט לא קיים. גם בש"ס, עם כל צרותיה, יש שיעור מרשים של יותר מ‑70 אחוזים של מצביעים קשיחים, ואפילו מפלגה גדולה כמו הליכוד זוכה ליותר מ‑60 אחוזים של גרעין קשה. לעומת זאת, באחד הסקרים האחרונים רק 11 אחוזים מאלו שאמרו שיצביעו לכחלון, השיבו שהם בטוחים בכך גם בשאלה השנייה.

עמודת המנדטים של כולנו אולי עוקפת את ש"ס וליברמן ברוב הסקרים, אבל היא הרבה יותר פריכה בקלפי. יום בחירות נמהר אחד, ספין של הרגע האחרון או סחף קולות, והוא עוד עלול למצוא את עצמו מתחת לאחוז החסימה. נוסיף לזה את אורלי לוי שזוכה כבר כמה חודשים בעקביות בחמישה מנדטים יציבים בסקרים ועשויה לייצר סחף אופנתי וחברתי שהנפגע הראשון ממנו יהיה שר האוצר, והרי לנו הסבר לחרדה שאחזה בו. יש מי שמעריך שכחלון, אדם זהיר ומחושב, ממהר עם הקמפיין כדי להעלות את ערכו בסקרים כבר עכשיו, מוקדם ככל האפשר, לקראת משא ומתן עם נתניהו על ריצה משותפת. אם הליכוד-ביתנו היה אפשרי, אז אי אפשר לפסול את הליכוד-כולנו. לנתניהו זה יכול להשתלם ולהבטיח פער משמעותי על פני כל השאר. בליכוד ישמחו לקבל את הבן האובד.

לתגובות: [email protected]