התנועה למשילות ודמוקרטיה דורשת מבג"ץ שלא להתערב בסוגיית חוק הלאום למרות העתירות שהוגשו נגד החוק, משום שמדובר בחוק יסוד שבו אין לבג"ץ סמכות לדון.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם היועץ המשפטי של התנועה, עורך הדין שמחה רוטמן, על הדרישה והקריאה מהציבור לתמוך בדרישה זו על מנת שניתן יהיה להגדיר את התנועה כ'ידיד בית המשפט' המייצגת ציבור רחב.
"אנחנו מבקשים מעוד אנשים להצטרף ולהיות ידידי בית המשפט. המונח הזה הוא אמנם משפטי, אבל בהקשר הזה הוא מאוד אמתי, אנחנו נותנים לבית המשפט עצה ידידותית – מהתערבות באבני היסוד של החוק הישראלי והחברה הישראלית, בית המשפט לא יכול לצאת טוב כי אם הוא יתערב הוא יפגע אנושות בדמוקרטיה כי בכך הוא יקבע שאין לנבחרי הציבור יכולת לקבוע את חוקי היסוד שהם ההסדרים הבסיסיים ביותר של המדינה.
''זה מצד אחד, ומצד שני, למה יש בג"ץ ולמה מקשיבים לו? כי יש חוק יסוד שאומר שיש בג"ץ ואם בית המשפט יתערב הוא יכפור בסמכות שלו עצמו".
רוטמן מחדד ומבהיר כי שופטי בית המשפט יכולים לחשוב כרצונם וכתפיסתם אודות חוק הלאום, אך ברגע שבו יבצעו מהלך של התערבות בו, גם אם רק לצורך דיון עקרוני בתוקפו של החוק הרי שהם יפגעו בלגיטימציה שלהם עצמם, לגיטימציה שנובעת מחקיקה פרלמנטארית, וממילא "תפגעו באמון הבסיסי שכל אדם אמור לחוש כלפי מערכת המשפט במדינה שלו".
מוסיף רוטמן ומציין כי עצם השאלה של יכולת בית המשפט להתערב בחקיקה היא שאלה שנראית פשוטה אך היא מאוד מורכבת ומעוררת שאלות כמו היכולת של הפרלמנט להגביל את עצמו והבעיות הדמוקרטיות נוצרות כשיש הגבלה עצמית. "הדבר הבסיסי ביותר הוא שיש נורמה בסיסית שאומרת שמי שקובע את הכללים לא יכול להיות מי ששופט על פיהם", מזכיר רוטמן את אחד מעקרונות הפרדת הרשויות.
לעומת העיקרון הזה "כאשר חוק יסוד הוא הנורמה הבסיסית של ישראל, זהו חוק שמכוחו מחוקקים חוקים אחרים, ואם הם ישונו על פי עמדת שופטי בג"ץ נפסיק להיות מדינה דמוקרטית. יש מדינות בהם ניתן למנוע מהציבור לקבוע את החוקים, אבל המדינות הללו אינן מדינות דמוקרטיות. באיראן יש מועצת שומרי החוקה שקובעת מה לא עומד בהתאם לחוקי האיסלאם והיא מבטלת אותם. במדינה דמוקרטית אין הצדקה לדבר כזה. כאשר זה קורה בית המשפט מפסיק להיות בית משפט והופך להיות גורם פוליטי מכריע ובלעדי, ובית המשפט לא נבחר לשם כך".
באשר לטענה לפיה החוקים בישראל צריכים להיות כפופים לנורמות משפטיות בינלאומיות ולדאגה לזכויות המיעוט, אלמנטים המתבררים על ידי שופטי בג"ץ, מזכיר עו"ד רוטמן כי "החוק בישראל לא תלוי בשאלה מה יחשבו עליו בעולם. החוק בישראל אמור להתקבל על ידי אזרחי המדינה".
"62 חברי כנסת הצביעו על חוק הלאום. על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמכוחו בית המשפט העליון התפרע וביטל חוקים ללא סמכות ועשה מהפיכה שיפוטית, הצביעו ברוב של 32 תומכים מול 21 מתנגדים. חוק יסוד השפיטה, שנותן את הבסיס לבית המשפט העליון, הוא חוק רגיל שניתן לבטל אותו ברוב רגיל. מכוח מה יבואו השופטים שיושבים על ענף מאוד דק של חוק יסוד השפיטה ויגידו שהם מבטלים חוק יסוד שהתקבל על ידי 62 חברי כנסת? מכוח מה? כי בעיניהם החוק לא עומד בסטנדרט כזה או אחר? מי קבע את הסטנדרט הזה?".
גם החשש המועלה מעריצות הרוב אינו משנה את עמדתו של עו"ד רוטמן שמזכיר כי "אם כדי להגן על עריצות הרוב אני נותן עריצות למיעוט זה לא פתרון", הוא אומר ומטיל ספק בעצם הקביעה שבית המשפט הוא המגן על זכויות המיעוט מעריצות הרוב. "הכנסת שלנו כיבדה זכויות אדם הרבה יותר מאשר בית המשפט והרבה לפני בית המשפט. לנבחרי הציבור שלנו אין מה להתבייש בתחום ההגנה על זכויות אדם מול שופטי בית המשפט או מול חברי פרלמנט במקומות אחרים.
''אבל בכל מקרה, גם אם אני חושב שחוק מסוים הוא רע או טוב אני לא יכול להפוך את המדינה לעריצות המיעוט, מדינה שבה יושבים 15 אנשים שלא נבחרו והם שיחליטו מה יהיה החוק כי אני דואג מעריצות הרוב".