מסירות נפש. סילוואן
מסירות נפש. סילוואןצילום: עטרת כהנים

מרכז מורשת חדש יקום בעזרת משרד התרבות ומשרד המורשת וירושלים בכפר התימנים שבמזרח ירושלים. המרכז יוקם בבית הכנסת 'אוהל שלמה' שבמרכז הכפר ממנו גורשו תושביו בראשית המאה הקודמת בעקבות פרעות שפרעו בהם ערביי הסביבה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יו"ר עמותת 'עטרת כהנים', מתי דן, על הכפר וגורל תושביו שעלו מתימן, על בית הכנסת הישן ועל מה שצפוי לקום בו. את סיפור חידוש ההתיישבות בכפר התימנים פותח מתי דן בימים בהם הוא עצמו לא ידע דבר וחצי דבר על עברו של המקום:

"היה בירושלים יהודי בשם גבי רצהבי ז"ל, חבר סניף המפד"ל בירושלים ואמר לנו שאנחנו מתעסקים רק עם האשכנזים מגליציה, אבל מה עם התימנים? לא הבנתי על מה מדובר. הוא סיפר לי שהתימנים הגיעו חצי שנה לפני הביל"ויים והתיישבו בכפר השילוח, בסילוואן".

"מדובר במקום שבו לא נוח להתהלך. אתה לא בדרך לשום מקום, נראה כמו דרך כאילו ללא מוצא", ממשיך דן בסיפורו. "הוא לא הרפה. היה חשוב לו שהמקום ייגאל. הייתי שואל אנשים על כפר התימנים, וגם תימנים לא ידעו על מה מדובר. בשבת אחת, אחרי הרצח של אלחנן אתאלי הי"ד, באו הרבה אנשים לנחם את המשפחה וראיתי בחור תימני שצד את עיני. שאלתי אותו על כפר התימנים. הוא אמר שהוא לא יודע במה מדובר. זה היה אבשלום לדני. אשתו ממוצא איטלקי והיא שאלה במה מדובר. אמרתי להם שאפשר להראות באופן כללי איפה זה. עלינו על הגג ואמרתי שזה בערך שם. היא אמרה שהיא מוכנה שבעלה ייקח יום חופש בשבוע ויחקור את הנושא".

לדני החל בחקר הסוגיה ולשם כך גויסו כוחות עזר, בהן בנות שירות שחברו למשימה. "זה היה נראה לי שתקיעת יתד שם והצבת דגל תהיה קשה יותר מלטוס לירח. זה היה נראה לי רחוק מהמציאות כי מי יעז להסתובב שם, אבל יום אחד מצאו בבית הדין הרבני בירושלים פסק דין שכתוב עליו 'תיק הקדש סילוואן'. חשבנו שנמצא תיק עם מלא מסמכים אבל מצאנו תיק דק, אבל היו בו סימני חיים מהכפר".

מהתיק קטן הממדים התברר ש"הייתה מסורת שהיהודים מכרו את הכול לערבים אחרי הפרעות. גם האפוטרופוס הכללי אמר שאין סיכוי כי הכול נמכר, אבל פתאום ראינו מסמך שבית הדין אישר בתש"ו להקדש להשכיר את הנכס, שהוא בית הכנסת, לשלוש שנים למה שהוגדר כשמירה. זה היה סימן שלא מכרו את הכול. באנו לאפוטרופוס עם זה. זה היה חידוש ענק, ומכאן התחיל מסע חיפוש של השורשים".

מוסיף דן ומדגיש בדבריו כי "זה הישוב היהודי היחידי הראשון מחוץ לחומות לכיוון מזרח, הכי קרוב להר הבית, וללא התימנים לא הייתה אחיזה שם. אלה השורשים. כל הישוב בסילוואן התבסס על ההתיישבות של התימנים".

בית הכנסת הישן
בית הכנסת הישןצילום: עטרת כהנים

על טקס ההכרזה על הקמתו של מרכז המורשת, מספר דן כי "השרה רגב גרה בראש העין וכמה תימנים הצטרפו אליה. אחד אמר לי שהוא מחזיק מסמך שאם סבתו נולדה בסילוואן, וכך מצוין בתעודת הלידה שלה. אנחנו פונים כאן לכל יוצאי תימן לחטט במסמכים כדי לרכז את כל צאצאי יוצאי כפר השילוח ולספר את הסיפור שלהם. זה סיפור שהוא לא מסופר. יש מסמכים רבים".

"נשארו שרידים מהכפר אבל מבנה בית הכנסת נשאר שלם ללא פגע וללא נגע. יש בארכיון הציוני ובמקומות נוספים תמונות של הלימוד עם המורי במקום. זה היה שטח מת מבחינת הידע. מצאנו מכתבים של הרב הרצוג אחרי שהמקום ננטש ונעזב בפקודת השלטון הבריטי ב-38'. אגב, טקס ההשקה של המרכז התקיים בדיוק 80 שנה לגירוש".

"הוועד הציוני נלחם שלא לנטוש את המקום כדי שלא יהיה תקדים. יש אלפי מסמכים מרתקים על המאבק הציוני שלא לעזוב את המקום. זה סיפור אדיר שעם ישראל חשוב שיתחבר אליו ולעליה התימנית שהגיעה מתוך אמונה דתית ואמונה בביאת המשיח, אנשים שעזבו הכול, באו ברגל והתיישבו על צלע ההר מול הר הבית".

על החיים סביב מרכז המורשת המוקם במקום מספר מתי דן: "זו לא רק מורשת של העבר. יש שם עכשיו קהילה של למעלה מעשרים משפחות, קהילה חיה ותוססת. זה לא רק סיפור העבר אלא גם התקדמות קדימה. בבית הכנסת שם יש תפילות בכל יום. התנאים שם מאוד קשים. אלו משפחות שמוסרות את נפשם. זה אולי המקום הקשה ביותר למגורים בארץ ישראל. הם עברו 7000 אירועים ביטחוניים עם בקבוקי תבערה וכו'. זה היה שוק לערבים שהיהודים חוזרים. התיקים מתבררים בבג"ץ ואנחנו רק בהתחלה. יש שם בור המים ששימש את הכפר. זו בעצם העלייה הראשונה, עוד לפני הביל"ויים".

לקראת סוף דבריו מציין דן כי "בשנים האחרונות יש שיפור גדול, אבל בסריקה של עשור החבר'ה עברו תקופות קשות. הם מוסרים את נפשם בצורה בלתי רגילה. היום ב"ה המשטרה לקחה את הנושא בצורה חזקה ללא מדיניות ההכלה שהייתה בעבר. אין מסירות נפש כמו החיים שם בשום מקום בארץ ישראל. עפר אנחנו לרגלי המשפחות שחיות שם".