ממחאות הדרוזים
ממחאות הדרוזיםצילום: תומר נאוברג, פלאש 90

מנדי ספדי, יו"ר פורום 'דרוזים למען ישראל' ואיש תנועת הליכוד, התייחס ביומן ערוץ 7 לסערת חוק הלאום והתגובות ברחוב הדרוזי לחוק ומשמעויותיו.

מדבריו עולה כי מקורה של הסערה הוא אך ורק מקור פוליטי, מצד אלו המבקשים לנגח את הממשלה ולשם כך לעורר מהומה ברחוב הדרוזי.

בדבריו עורך ספדי הפרדה בין שני שלבים בהם נמצאים בני העדה הדרוזית. השלב הראשון הוא ההבנה הראשונית שהייתה בעבר לחוק הלאום כפי שהתפרש על ידי בעלי מגמות פוליטיות אופוזיציוניות, ואילו השלב השני הוא השלב שאחרי קריאת החוק והבנת התוכן שבו. לדבריו גם בכירים בעדה נמצאים בשני השלבים.

"יש עדיין מי שנמצאים בתהליך הראשוני, שלא קראו את החוק ומתלהמים על רקע הבכי של אחד הפרופסורים או על רקע אמירות של רמטכ"לים ומפכ"לים שמחפשים את דרכם לפוליטיקה".

לעומת זאת, אומר ספדי, מי שקרא את החוק והעמיק בפרטיו הבין ש"החוק הזה לא אומר כלום נוסף למה שנאמר כל הזמן. הרי אנחנו מכירים ותומכים בעובדה שזו המדינה של העם היהודי ואנחנו שרים את ההמנון באירועים לאומיים עם דרוזים רבים. מצד שני באו בכיינים כאלה ואמרו שהחוק הופך אתכם לסוג ב'. מי שלא טרח לקרוא נעלב מזה".

"מה שהוסבר להם והובהר להם על ידי ציפי לבני ואחרים הוא שהחוק החדש יגרע מכם את הזכויות, שדרוזי שירצה לבנות על קרקע או לעשות תוספת בניה, יהודי יוכל לסלק אותו מכאן. הסבירו להם את החוק בצורה מעוותת ומכוערת, ויש מי שהאמינו שהחוק מנשל את המיעוטים מהזכויות. יש המון פוליטיקה בדבר הזה", הוא קובע.

בדבריו מעיר ספדי גם על תופעת הראיונות ללא שיעורי בית, תופעה שהתגלתה בלא מעט ראיונות של מתנגדי חוק הלאום כאשר לאחר שמרואיינים בכירים תקפו בשצף קצף את החוק הם נשאלו אם יוכלו להצביע על סעיף בעייתי בחוק והודו שלא קראו את החוק כלל ועיקר. "שמעתי ראיון עם אסף חפץ ואני מצטער לומר שהתביישתי באיש הזה שבא להציג ולייצג את העלבון הדרוזי, וכשביקשו לשמוע ממנו איזה סעיף פוגע, הוא אמר שהוא לא קרא את החוק. גם יהודים לא קראו ובחרו להיעלב בשם העדה ולהתסיס את העדה".

ועם זאת, מדגיש ספדי, "למרות הניסיונות שלהם ראינו הפגנה מאוד מכבודת ומאופקת. אנשים באו להגיד אמירה ולא לשבור את הכלים, לומר שיש לנו זכויות ורוצים לשמור אותם. על חברי הכנסת שלנו לדורותיהם היה מוטל מתן הגדרה למיעוט הדרוזי בישראל".

"לא יכול להיות מצב שבו בא תורם מחו"ל כדי לתרום לחיילים דרוזים שרוצים ללמוד באוניברסיטה, ושליחי הקרן החדשה וארגוני שמאל יהודים וערבים ילכו לבג"ץ ויגידו שאי אפשר לתת מלגות לסטודנטים ולעשות אפליה בין סטודנט לסטודנט, כאילו שלמי ששירת בצבא אין יתרון. בג"ץ אז נעתר לדרישה שלהם וחייב את התורם לבטל את התרומה", הוא מזכיר.

באשר למציאות אותה הוא פוגש ברחוב הדרוזי והסיכויים למעבר של הציבור הרחב בעדה משלב התסיסה הנובעת מחוסר ההיכרות של לשון החוק ומהותו לשלב ההיכרות וההבנה של תוכנו, אומר ספדי כי "המעבר הזה הוא מעבר לא קל ולא פשוט. מי שמרגיש סוג ב' ימשיך להרגיש סוג ב' גם אם יתנו לו הכול. אני מרגיש סוג 'א' ולא אתן לאף אחד לתת לי להרגיש סוג ב'. הם לא ישנו את החשיבה שלהם", הוא מעריך אך עם זאת ומאמין שמאמציו של ראש הממשלה לעגן את מעמד הדרוזים בישראל ישיב את ההרגשה הטובה לרחוב הדרוזי.

"צריך קודם כל להשתיק את הסערה קודם כל ברחוב היהודי, והרחוב הדרוזי יעבור את זה בעצמו...", אמר.