טראמפ וארדואן
טראמפ וארדואןצילום: רויטרס

אנחנו הישראלים אוהבים להזכיר את היחסים הטובים שהיו לנו עם איראן עד המהפכה האסלאמית של 1979, או את היחסים עם תורכיה שהשתנו מאז שרֵגֵ'פּ טָאִיפּ אֶרְדוֹאָן הפך לאיש החזק ברפובליקה התורכית.

הפעם אתייחס דווקא ליחס שמקבלות המדינות מבת בריתם העתיקה, והאויבת היום – ארה"ב. בימים אלה מפעיל טראמפ סנקציות על שתי המדינות, אצל איראן מדובר על החזרת סנקציות שאובמה ביטל עם הסכם הגרעין, אצל תורכיה מדובר בסנקציות חדשות, לראשונה מאז 1974.

עוקביי הוותיקים יודעים כבר כי שתי המדינות היו בעבר בעלות מדיניות פנים חילונית, שביקשה להחליש את מעמד חכמי הדת, ומדיניות חוץ פרו-מערבית שכללה יחסי קרבה לארה"ב. איראן היתה מלוכה בראשות מֹחַמַּד רֶזָא שָׁאה ומדיניות תורכיה היתה ברוח המייסד מֻצְטֶפַא כֶּמָאל אַתַאתוּרכּ.

כיום שתי המדינות מובילות מדיניות אנטי מערבית וכל אחת מהמדינות מובילה את הציר שלה. איראן מובילה את הציר השיעי, בו חברים גם חזבאללה הלבנונית, סוריה של אסד וקבוצות שיעיות בעיראק ובתימן. תורכיה של ארדואן מובילה את הציר האח"סי (האחים המוסלמים) ביחד עם קטר, התומכים בין השאר בתנועת חמא"ס. שני הצירים מוצאים נושאים לשיתוף פעולה, כמו מאבק בציר מסיב"א (מצרים, סעודיה, ירדן, בחרין ואיחוד האמירויות) והשותפות שלהם – ארה"ב וישראל.

ברק אובמה ראה את איראן כחלק מהפתרון לבעיות המזרח התיכון, אך עם כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן, הגישה השתנתה. שתיים מההוכחות הגדולות לכך הן יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין וכניסתן לפועל של הסנקציות הראשונות של ארה"ב כלפי איראן בשבוע שעבר.

הסנקציות כוללות מגבלות על עסקים וסחר בתחומים רבים – מכוניות, פלדה, זהב ועוד. עובדה זו מגבילה את היכולת של איראן לרכוש דולרים, להחזיק חשבונות בנק זרים או לקחת הלוואות.

בקריקטורה של מיכאיל צ'יפטצ'י אפשר להבחין בנשיא האמריקני טראמפ בדרכו לקצור את השדות 'איראן' ו'תורכיה' כשהוא חמוש באקדח גדול עליו כתוב בטורקית 'סנקציות', אך היד התורכית-איראנית סוגרת את סכנת הסנקציות עם פקק.

בקריקטורה של יאסר אחמד בעיתון הסעודי "מכה", אנו רואים את מלחמת הציוצים בין שתי ציפורים, שחבולות זו מציוציה של זו. בעלי הציפור האחת הוא מֹחמד ג'ואד זריף, שר החוץ האיראני. הבעלים של הציפור השנייה הוא טראמפ.

עמאד חג'אג הירדני מתאר לנו את האיומים בין הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ למקבילו האיראני, חסן רוחאני. רוחאני איים לאחרונה כי במידה וארה"ב תפעיל סנקציות - איראן תסגור את מצר הורמוז, ממנו מייצאים כשליש מהנפט העולמי.

מצר הורמוז הוא נתיב חשוב ביותר לתעבורת נפט, ודרכו יוצאות אל העולם מכליות הנפט ממדינות המפרץ. המצר מקשר בין המפרץ הערבי-הפרסי לבין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי. סגירה שלו עלולה להביא להעלאת מחיר הנפט ופגיעה בתעשייה כולה.

עם זאת, גם איראן עלולה להיפגע ממהלך זה, כך שהיא לא תמהר לעשות זאת. בנוסף, המצר ברוחב של 46 ק"מ, כך שלא פשוט ככה לסגור אותו.

שימו לב כי חג'אג' הערבי מכנה את המפרץ שבישראל נוהגים לכנות 'המפרץ הפרסי' - המפרץ הערבי. שינוי זה מזכיר מאבק ארוך שנים בין הפרסים לערבים על ההגמוניה של המפרץ, הכולל גם מאבק על שמו של המפרץ.

בעודו נחוש להתקדם עם הסנקציות שהטיל על הרפובליקה האסלאמית של איראן, טראמפ חייב להתייחס לאירופה. רוב המדינות החברות בהסכם ז"ל הצהירו כי יתנו גיבוי לחברות אירופאיות שחוששות מצעדים משפטיים או עסקיים נגדן וכי חברות אלה מוגנות במסגרת החוק האירופאי.

שרי החוץ של בריטניה, גרמניה וצרפת, הצהירו כי הם מתנגדים למהלך של נשיא ארה"ב וכי הם מחויבים לשמירה על הקשרים הכלכליים עם איראן. האיחוד האירופי אף הצהיר כי יגן על החברות מפני "סנקציות משניות" שיופעלו על חברות וגורמים שעושים עסקים עם איראן.

עִמָאד חַגָ'אג' מאייר את טראמפ מחזיק באקדח עליו כתוב 'סנקציות על איראן'. האקדח הוא בעצם "אקדח פיפיות", כשמעל הפתח השני – שמכוון כלפי טראמפ עצמו - ישנן אותיות המסמלות את אירופה. כמו בכיתה, חרם עובד כשכל הקבוצה מחרימה מישהו. האם החרם הכלכלי האמריקני יצליח למרות חוסר שיתוף הפעולה האירופאי?

נעבור למערכת היחסים עם תורכיה, שם אֶרדוֹאַן כועס על הממשל האמריקני עוד מסוף ימי שלטונו של ברק אובמה משום שהאחרון לא הסגיר את פתהוללה גוּלֶן. גוּלֶן היה בעבר מנהיגה הרוחני של מפלגתו של אֶרדוֹאַן, אך עם התדרדרות היחסים אֶרדוֹאַן האשים את מורו ובן בריתו לשעבר בניסיון להפלת שלטונו הלגיטימי ביולי 2016.

שלב נוסף אירע בשנת 2017, אז נעצרו בארה"ב שני מקורבים לנשיא ארדואן - רֶזַא זַארַאבּ, סוחר זהב תורכי-איראני והאקאן אטילה, בכיר בבנק "האלקבנק", שבבעלות ממשלת תורכיה, בחשד שהיו מעורבים בהפרת הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן והלבנת הון. זַארַאבּ הפך לעד מדינה והעיד נגד אטילה ואחרים, כשהוא מודה שתורכיה קנתה גז מאיראן על אף האמברגו העולמי על איראן, וכי הוא שילם לאיראנים, באישורו של הנשיא אֶרדוֹאַן, במטילי זהב כדי לעקוף את החרם.

הרקע למשבר הנוכחי ביחסי ארה"ב-תורכיה הוא אי שחרורו של הכומר אנדרו ברנסון. ברנסון הוא כומר אוונגלי של כנסיית התחייה בעיר איזמיר, שנעצר בהאשמה כי פעל לטובת הקבוצה שעמדה מאחורי ניסיון ההפיכה צבאית הכושל בתורכיה ביולי 2016.

טראמפ צייץ בטוויטר ותאר את ברנסון כ"נוצרי גדול, איש משפחה ואדם נפלא", ואמר "הוא צריך להשתחרר מיד". יש לזכור כי סגן הנשיא האמריקני מייק פנס שייך לזרם הנוצרי-אוונגליסטי. הסנקציות, דוגמת הכפלת המכסים על ייבוא הפלדה והאלומיניום מתורכיה הביא לירידה של 18% בערך הלירה התורכית. תגובת הרפובליקה התורכית לא איחרה לבוא כשהיא סירבה לשחרר את הכומר וכן הקפיאה נכסים אמריקניים.

כותרת הקריקטורה של צ'יפטצ'י אומרת ״צריכים עמידה איתנה נגד הביריון הגלובלי״. מצד שמאל אנו רואים את הנשיא האמריקני טראמפ כבוקר (קאובוי) עם כובע של דגל המולדת, אך במקום על סוס - הוא רוכב על חזיר (חיה טמאה ומלוכלת) וקושר את העולם בשרשרת. בצד שמאל עומדת לה תורכיה (דמותה נראית ממש כמפת המדינה) מחזיקה גרזן ומשחררת את העולם מהאחיזה של טראמפ.

בסוף השבוע האחרון הופיע מאמר דעה של הנשיא התורכי בעיתון 'ניו יורק טיימס', הידוע בביקורת על טראמפ. במאמר התייחס אֶרדוֹאַן לשיתוף הפעולה ארוך השנים בין שתי הדמוקרטיות. החל מהסיוע במלחמת קוריאה בשנות ה-50, שיתוף הפעולה להרגעת משבר הטילים בקובה בשנות ה-60 ועד ללחימה משותפת באפגניסטן.

כל זאת כשארה"ב, בעיני ארדואן, לא מחזירה טובה - הן בפעולות תורכיות כמו הפלישה לקפריסין בשנת 1974 וכן לאחרונה כמו בסירוב האמריקני להסגרת גוּלֶן או הסיוע האמריקני לכורדים בסוריה. לאור הידרדרות היחסים עם ארה"ב אמר ארדואן שתורכיה תבחן אפשרויות אחרות – ברומזו לרוסיה, סין ואחרים.

ולסיום, ההתקרבות בין שתי המעצמות האזוריות שאינן ערביות במזרח התיכון כבר נראית – עם הציוץ של זריף האיראני באומרו כי ארה"ב חייבת להיגמל מההתמכרות שלה לסנקציות ולבריונות או שכל העולם יתאחד – מעבר לגינויים מילוליים – ויגרום לה לעשות את זה.

האם לדעתכם המהלכים אלה באמת יקרבו בין תורכיה, איראן ורוסיה?

תודה לד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק על הסיוע.
---
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.