השמועות על המועד המתקרב של פרסום תכניתו המדינית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, גוברות, אך מסתבר שקודם לפרסום מעוניינים שם לשמוע את עמדת המתיישבים ביהודה ושומרון.
בבניין שגרירות ארה"ב בירושלים התקיימה לפני מספר ימים פגישה בין ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, לשגריר ארה"ב, דייוויד פרידמן.
על המפגש ומה שהיה בו שוחחנו עם דמרי שנשאל מיד בפתח השיחה אם הבין מהשגריר האמריקאי מה עשויה לכלול 'תכנית המאה' של טראמפ. "לא באנו לחטט ולא הוצגה בפנינו עסקת המאה. היה חשוב לנו להביא את הקול מהשטח לקראת מה שמתבשל ואולי עלול להגיע. אנחנו שבעים מתכניות שמונחתות על ראשינו, ומי שמשלם תמיד את המחיר על תכניות שכאלה זה בעיקר ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, ולצערינו המחיר הוא מחיר דמים נורא".
דמרי מבהיר כי המפגש התקיים במסגרת יוזמה כוללת למפגשים הדדיים בין נציגי ההתיישבות לנציגי הממשל האמריקאי. "דווקא אנחנו, הציבור שיושב ביהודה ושומרון, כולל הציבור הערבי שחי ביהודה ושומרון, מבין שהמציאות הנוכחית לא יכולה להמשיך. הרי להם אין שום אמון ברש"פ. כל אחד מהם שאתו אני מדבר אומר שהם מעדיפים להיות תושבים, ולא אזרחים, של ישראל ולא להיות אזרחי הרש"פ המושחתת. אם אכן זו התפיסה אז מה יותר פשוט מאשר להחיל ריבונות על כל שטחי C ביו"ש, שהם שישים אחוז משטחי יהודה ושומרון, שטח שחיים בו כמעט חמש מאות אלף יהודים, פי 2 או 3 מהאוכלוסייה הערבית שם. כך שם נתחיל מהלך שאולי יתרחב לשאר השטח".
בדבריו דמרי מדגיש את שיתוף הפעולה האפשרי על בסיס אינטרסנטי ולא על בסיס של אהבה וידידות שכנראה קשה יהיה לטפח בין הצדדים. "הסתיים העידן של מזרח תיכון חדש. יש כאן אינטרסים משותפים. אנחנו על אותם כבישים, שותים מאותה מערכת, משתמשים בחשמל מאותה מערכת ובחלק ממערכות הביוב המערכות משותפות. בואו נראה את האינטרסים המשותפים, לא מתוך אהבה גדולה. אנחנו שכנים. זה מה שנגזר עלינו. בפנינו שתי אפשרויות, או לבחון איך לחיות כשכנים נורמאליים או לריב כל היום".
"ברור שיש קבוצה גדולה שרוצה לפגע בנו ולרצוח אותנו. מולם צריך להמשיך את מלאכת הקודש של מערכת הביטחון שמחזירה מלחמה שערה, אבל יש לנו גם מספר מודלים כמו אזור התעשייה בברקן, מודל מוצלח ביותר גם מדינית וגם כלכלית. צריך להשמיע את הקול של השפיות והנורמאליות של שלום תמורת שלום, שלום עממי של אינטרסים ללא ויתורים, לשם אנחנו חותרים. אני יודע שלא להכול יש תשובות אבל בואו נתחיל לייצר סוג של נורמאליות".
לדבריו במפגש עם השגריר האמריקאי הציג הוא עצמו מספר יוזמות מעשיות בתחומים הבסיסיים ביותר, תחומי הבריאות ותחומי הכלכלה מתוך גישה ש"מתחילים עם כלכלה, עוברים לבריאות ואחר כך מדברים על דברים נשגבים יותר כמו קהילה וערכים, אחרי שהשלום יהיה מבוסס על הדברים הבסיסיים ביותר בין בני האדם. צריך לקחת את היוזמה".
על תגובת הנציג האמריקאי שלפניו מספר דמרי כי זה נהג "כמו איש עסקים ממולח", עמדה התואמת את הגישה העסקית המנחה את ממשל טראמפ, "הממשל הזה מבוסס על עסקים. הוא ביקש לראות את התכל'ס. זה נשמע לו מאוד מעניין והוא טען שהוא רוצה לראות את הדברים עובדים בפועל. חלק נמצא בתכניות מתקדמות ועדיין לא מבוצע וחלק מבוצע כבר כעת. לכן קבענו מפגש נוסף עם סיור בשטח".
ואולי, שאלנו, המפגש הזה, חשוב ככל שיהיה, מגיע מעט מאוחר מדי, אחרי שכבר התכנית של טראמפ גובשה ועוצבה, גם אם לא נוסחה סופית ולא פורסמה? "אני איש חינוך בהוויה שלי. משפט זה אומר 'כשהתלמיד מוכן המורה מופיע'. אני לא יודע מה זה מאוחר או מוקדם. ביקשתי את הפגישה הזו לפני כמה וכמה חודשים ורק עכשיו זה התאפשר. אנחנו נדרשים לעשות. אני מקווה ומתפלל שזה יפעל, אבל אינני יודע אם נצליח. יש כאן משהו אחר. עד היום, לא הממשל הישראלי ולא האמריקאי היה בדיאלוג מול מערכת ההתיישבות ביו"ש, אלא רק לאחר שנעשה מעשה, לאחר שנחתם הסכם אוסלו דנו איתנו בפרטי הגדרות והמעברים ולא מעבר לזה. כעת אנחנו במקום אחר. צריך להודות בצניעות שעדיין לא תפסנו את מקום הממשל, אבל יש כאן שיח ודיבור שאני מקווה שיביאו גם לפירות".
"ברור לי שיש כאן גם אינטרסים אמריקאיים ועם כל אהבתו של טראמפ לישראל ולראש הממשלה שלנו, יש לו אינטרסים אמריקאים ויש דברים שלא נאהב אותם, אבל יש כאן גם אלטרנטיבה שאני מניח שיתחשבו בה ברמה כזו או אחרת".