אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: הדס פרוש, פלאש 90

בלמעלה ממאתיים פארקים ומתחמים ציבוריים יתקיים במהלך שני ימי ראש השנה אירוע 'שופר בפארק' המתקיים זו השנה הרביעית בשיתוף פעולה של רשת אור תורה סטון וארגון רבני צוהר. על האירוע ועל סוג המפגשים שבו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם אחד ממארגני המיזם, יגאל קליין, המנהל החינוכי של תכנית 'יחד' מבית רשת 'אור תורה סטון.

את השיחה עם קליין אנחנו פותחים בשאלה אם אירועי השופר לא מזמנים עלינו מתקפה תקשורתית נוספת על ה"הדתה" שמשתלטת על הפארקים.... קליין מרגיע: "אני לא חושב שנראה מתקפת הדתה. הנתונים מדברים בעד עצמם. הפרויקט פועל בלמעלה ממאתיים וחמישים פארקים ברחבי הארץ, ובכל שנה זה גדל והביקוש גדל, יש יותר מתנדבים ויותר מתנ"סים מבקשים שנגיע".

"זה קשור להרבה סיבות, וקודם כל זה השופר שיש לו קול מיוחד שמזכיר לנו את החלומות שלנו ואת ההיסטוריה שלנו. זה השופר שהיה איתנו במדבר ופגשנו אותו גם במחנות ההשמדה והוא שרץ עם חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים, וזהו אותו שופר שכשכולנו שומעים אותו מתעורר בנו משהו בפנים. לכן אני לא סבור שתהיה מתקפה. אנחנו יוצרים משהו מאוד נעים, משפחתי ומחבר, עם ברכת ההורים לילדיהם ואיחול של הילדים להוריהם לשנה טובה, יהיו גם הסברים על השופר.

''מדובר באירוע קהילתי משפחתי בשעות הצהריים בפארקים", אומר קליין המציין כי המיזם עשה את צעדיו הראשונים לפני ארבע שנים עם עשרות בודדות של מקומות וכבר הביקוש גובר והולך ומגיע לכ-270 מקומות, קצב שהמארגנים עצמם לא האמינו שיגיעו אליו.

המיזם כולו פונה בהגדרתו לאותם בציבור הישראלי שאינם מגיעים לבתי הכנסת ביום ראש השנה, ועל כך נשאל קליין אם בקיומו של המיזם לא עשויה להתקבע התחושה אצל אותו ציבור שאכן אין צורך להגיע לבית הכנסת וניתן להסתפק באירוע שבפארק. האם יתכן וציבור שבעבר היה מגיע לבית הכנסת יוותר על המפגש עם המקום הקדוש רק בעקבות המיזם?

"השאלה הזו קשורה להיכרות עם השטח", משיב קליין. "כששומעים את השאלות של האנשים, ששואלים למה שופר בראש השנה ולא ביום כיפור, או ששואלים על סדר האירועים מתברר שלא מדובר באנשים שהיו הולכים לבית הכנסת, אלא במי שהנושא לא נמצא אצלו בתכנון ומבחינתו ראש השנה הוא חג של מסיבות וסעודות, ואנחנו אומרים שאנחנו מאפשרים ומכילים את כולם. אנחנו מכניסים לדף הפעילות גם כמה דברים על תשליך וסימני ראש השנה. כשאתה בשטח רואים שהאירוע מושך אנשים שבלעדיו לא היו יודעים אפילו שהשופר קשור לראש השנה ולא רק למוצאי יום הכיפורים".

על השיח שנוצר בין המתנדבים לבין הציבור הרחב המגיע להשתתף באירועי המיזם, מספר קליין כי עולות גם שאלות טכניות של התנהלות החג וגם שאלות עמוקות יותר, ומן הראוי שלא להותיר את השאלות רק כנחלת הצד שמנגד, אלא נכון שגם אנחנו, כלשונו, נדע לשאול את עצמנו שאלות על תפקידו של השופר וכיוצא באלה.

"במהלך השנים התרחשו כמה אירועים מעניינים. למשל, אחד המתנדבים שלנו שהגיע למגרש אימונים של קבוצת כדורגל. השחקנים נעמדו במעגל כשהמתנדב במרכז המעגל כמו בתדרוך לפני כניסה למשחק. כך נוצרים קשרים. בהמשך השנה יש לנו גם האירוע בפורים, מיזם 'מגילה בקהילה' ונוצרות קבוצות שרוצות לקיים אירועים נוספים סביב חגי ישראל. זה מתחיל בראש השנה ומגיע עד לצביון חדש שאנשים מקיימים למעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות".