ארכיון
ארכיוןצילום: פלאש 90

הקמת הוועדה לקיצוב עונשיהם של מחבלים מוקמת, אם אכן לא יסוכל המהלך על ידי שר הביטחון, בעקבות הערות של שופטי בג"ץ במהלך דיון בעתירה של מחבל שביקש את קיצוב עונש מאסר העולם שהושת עליו. עו"ד סוזי ארניה, מומחית לפלילים, מוצאת קשר ישיר בין הקמת הוועדה להוראת בג"צ להעניק שירותים רפואיים לבני משפחות מחבלים.

"הקשר לא ישיר בהכרח בין שני הגורמים, אבל יש כאן בעייתיות של הכרעות שיפוטיות ומסרים שמגיעים מבית המשפט העליון בעניינים שלטעמי צריכים להיות מוכרעים על ידי הגורמים הממשלתיים בלבד משום שמדובר בעניינים שנוגעים למדיניות ממשלתית".

"לפי הערות השופט שוהם ושאליו הצטרפו השופטים אלרון והנדל הם סבורים שהקמת ועדה כזו מבורכת ויש לקדם אותה בחקיקה, אבל זה לא עניין משפטי גרידא. זו החלטת מדינית ולכן ממשלה צריכה להחליט בעניינו. זה לא עניין שיפוטי", אומרת עו"ד ארניה ועל הטענה לפיה גם מחבל הוא אדם וככזה מגיעות לו זכויות משפטיות מסוימות, היא משיבה ומזכירה כי אמנם "כולם בני אדם בסופו של דבר", אך "לצורך העניין גם אייכמן היה בן אדם, אבל יש נורמות חוקיות וחוקתיות שמבדילות בין מקרה אחד למקרה אחר, וכמדובר במחבל שעבר עבירות ביטחוניות ולא רק פליליות, הדברים צריכים להיות מוכרעים על ידי הגורמים הממשלתיים".

בהקשר זה היא מוצאת גם את הוראת בית המשפט העליון לאפשר לנשות מחבלים להיכנס מרצועת עזה לטיפול רפואי בישראל. גם כאן מדובר לטעמה בסוגיה שצריכה להידון אך ורק בזירה המדינית.

לדבריה מוסיפה ארניה גם את ערך ההרתעה שעל המדינה ליצור, הרתעה שעשויה להיפגע כאשר מחבל פוטנציאלי יידע שיוכל להגיש בעתיד בקשה לקיצוב עונשו.

"יש חקיקה מיוחדת לפושעים נאציים ועוזריהם. לא ניתן להשוות אותם למי שעובר עבירות פליליות בלבד ולכן אין כאן עניין להכרעה שיפוטית. זה לא יעבוד וזה לא נכון ולכן צריך לבצע את ההבחנה".

כחברת ליכוד מתכוונת עו"ד ארניה לקדם הליך כולל של חקיקה בסוגית המשילות, ובתוכו המהלך שיערוך הפרדה בין סוגיות משפטיות לסוגיות שיטופלו אך ורק על ידי הדרג המדיני. "ניסחתי הצעת חוק בנושא הזה. הפתרון צריך לבוא בנושא המשילות בכללותו והנושאים ייכנסו בתוך הפתרון הזה שיובא בהסכמה גם עם בית המשפט העליון".