בין האבות שררו יחסי חיבה וכבוד הדדיים. הרב שמואל אליהו והרב יעקב שפירא
בין האבות שררו יחסי חיבה וכבוד הדדיים. הרב שמואל אליהו והרב יעקב שפיראצילום: דוד הוכברג

כבר בתחילת הריאיון, אפשר לזהות בקלות את יחסי החיבה והכבוד ההדדי בין שני הרבנים שבחדר.

אבותיהם - הרב אברהם שפירא, שיום פטירתו יחול בחג הסוכות, והרב מרדכי אליהו זצ"ל - כיהנו זה לצד זה ברבנות הראשית, וכיום דור הבנים ממשיך לעמוד בשורה הראשונה של בכירי רבני הציונות הדתית ולהנהיג את הספינה. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, והרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, לא צריכים יותר מדי טריגרים עיתונאיים כדי שאמרות, סיפורים והנהגות מאבותיהם הגדולים יתחילו למלא את חלל החדר.

יחסי הכבוד ששררו בין האבות בולטים גם בשיח בין הבנים: כאשר אנו מבקשים מהרבנים לספר אודות החיים בצל אבותיהם, הרב אליהו מכבד את הרב שפירא בטענה "כהן". הרב שפירא משיב כי אנחנו נמצאים בביתו של הרב אליהו זצ"ל, "אתה בעל האכסניה", ולכן לו זכות הראשונים.

הקשר בין הרבנים הראשיים לשעבר הוליד גם חברות ארוכה בין הבנים. "הקשר בינינו הוא קשר של דורות, שלא שנבנה היום. למדנו יחד גם בישל"צ ובמרכז הרב", הם מספרים. לכל אחד מהם היה גם קשר לאביו של השני: "הרב שפירא זצ"ל היה הרב שלי", מעיד הרב אליהו, "נכנסתי לשיעורים שלו ושאלתי שאלות". הרב יעקב שפירא מצידו זכה ליחסי שכנות ארוכים עם הרב אליהו האב: "קודם שעברתי לגור בבניין שבו התגורר הרב מרדכי אליהו, ביקשתי מהרב רשות לעבור למקום ושאלתי אותו אם הדבר נוח לו. מדובר ב‑22 שנה של שכנות, עם מאות התייעצויות ושיחות בשעות לא שעות". הוא מספק אנקדוטה אחת לדוגמה ללימוד התמידי מהרב: "פעם נסעתי איתו לכנס נשים בהיכל שלמה, ובמעלית ראיתי שהרב הוציא משקפיים מהכיס. שאלתי אותו: מה זה? הוא אמר לי שכשהוא מופיע לפני נשים, הוא מרכיב משקפיים עם מספר קטן יותר. זה לא סיפורי חסידים".

איך יוצרים שיח של כבוד ואהבה כמו שהיה ביניהם?

הרב שפירא: "אבי הקפיד על עיקרון שגם בוויכוחים סוערים בריתחא דאורייתא, שאנשים לא ייצאו עם קפידא, תמיד עם חיוך".

הרב אליהו: "לרב אליהו לא הייתה גישה כללית של קבלו דעתי, אלא אני נותן עצות. לא בגלל שאין סמכות תורה, אלא בגלל שכך הדרך הנכונה להנהיג ציבור. מאידך, הוא היה מדבר במלוא העוצמה והאהבה. האמת והשלום אהבו".

הרב שפירא נזכר באירוע המתאר את יחסי האהבה וההערכה ששזרו את שיתוף הפעולה של האבות: "בטקס בארצות הברית בירכו על הרבנים 'ברוך שחלק מחוכמתו ליראיו'. אבי קם ואמר שזו ברכה לבטלה. מיד אחריו קם הרב אליהו: אם בירכתם עליי, הרב שפירא צודק. אם בירכתם עליו הברכה בסדר, אפשר לענות אמן". הרב אליהו מוסיף: "נשמנו את הכבוד הזה בבית עשרים וארבע שעות ביממה. כשהרב היה מדבר על רב אברום שפירא, אתה הרגשת את כבוד התורה".

הכבוד והאהבה בלטו גם בריקודי שמחת תורה. "כל מי שהיה נוכח במקום, מספר ששמחת תורה המשותפת של הרב אליהו והרב שפירא היה בה משהו שלא מהרובד הרגיל. כל מי שהיה מנסה לתאר זאת במילים, היה הורס את התיאור האמיתי של האירוע". הרב יעקב מוסיף: "אמר לי יהודי אחד, שראו שלא רק הם רקדו עם ספרי התורה, אלא גם ספרי התורה רקדו איתם".

איך זה לגדול כילדים אצל אב שהוא רב גדול ומנהיג ציבור?

הרב אליהו: "התחושה שלך כילד, שזה הדבר הכי טבעי בעולם. אתה לא חושב שיש דבר אחר, זה נוהל החיים. ההתחלה מעצבת, כי בשלב הראשון של החיים אתה רואה את הדברים מאותה זווית הסתכלות שבבית מסתכלים ומתחיל להבין מה זה עם ישראל. האופן שבו ההורים חושבים הופך להיות הנחות היסוד של החיים, מתוכן אתה מתחיל לעצב את האישיות שלך ואת ההחלטות שלך".

הרב שפירא: "גדלנו בבית נורמלי לחלוטין, ההתנהגות הייתה נורמלית ועשינו בכל גיל מה שמתאים לו, כמו למשל גיל שבו היה צריך לשחק יותר. לא בגלל שאתה בבית כזה אתה צריך לעשות כך וכך, אלא זו הנורמה והדרך ולפי מה שהושפעת אתה ממשיך הלאה. לא באה בכלל בחשבון איזו הרגשה של התנשאות".

רבנות בלי היסוסים

הרבנים שפירא ואליהו, אשר מכהנים בעצמם כחברי מועצת הרבנות הראשית, פותחים בשיחה על תפקידה של הרבנות ומעמדה, ומעלים זיכרונות ותובנות מכהונת אביהם בכס הרבנות הראשית לישראל. "הנקודה המרכזית היא שהרבנות תצטייר בעיני הציבור לפי איך שהיא תצייר את עצמה. שהיא תתייחס יותר לנושאים העומדים על הפרק ולא תהסס להגיד את דברה. צריך הרבה אצבע על הדופק, להביע דעה ברורה ומבוססת בצורה רהוטה ולא מתלהמת. מאידך, גם בדברים שאין סופם להישמע, לא פשוט שאנשי ציבור פטורים מלומר אותם", אומר הרב שפירא, וכדרכו מדגים בסיפורים חיים: "הייתה מחלוקת בין שתי מפלגות, והעיתון מעריב שאל את אבי: למה אתה מתעסק בפוליטיקה? הוא אמר ששלום בין פלגים זה לא פוליטיקה, זה תפקידם של הרבנים הראשיים. בשביתת האחיות הרבנים נכנסו לעובי הקורה כדי לסיים אותה מהר וכך היה. רבנות ראשית היא לא רק מותר או אסור, כשר או טרף, אלא עיסוק בנושאים ציבוריים שהציבור מצפה מהרבנות שתביע דעתה בהם כמו שצריך".

הרב אליהו מהנהן בהסכמה מלאה, ומבקש להמשיך את דברי קודמו: "הרב זצ"ל אמר ששופטי בית המשפט העליון היו שואלים מה יגידו הרבנים, היום הרבנים שואלים מה יגידו השופטים. צריך להחזיר את הדברים לקדמותם. כשאתה עוסק בעסקי ציבור, אתה תמיד בודק מה תהיה תגובת השרשרת ומה יתפתח בעוד כמה שנים. העיניים של הרב אליהו והרב שפירא היו נשואות שלושים שנה קדימה, איך תיראה הרבנות הראשית. הם קלטו את הדברים בשעת אמירתם ורק אנחנו לא קלטנו".

כיצד לדעתכם הם היו מתמודדים כיום עם הגופים הליברליים שנלחמים ברבנות?

הרב שפירא: "אין ספק שהרבנות חזקה ויכולה להיות עוד יותר חזקה, וה' ישמור על החיים היהודיים גם בלי הרבנות הראשית לישראל. אבל ברור שאילו הם היו חיים היום, רמת העזות של הגופים הליברליים הייתה נמוכה יותר. התגובה שאמורה לבוא משפיעה גם על העזות של מי שיוצא נגד".

הרב אליהו: "זה שארגונים ליברליים יותר לוחמניים, זה לא מחמת חוזק אלא מחמת חולשה. היום עולם התורה יותר גדול וזה משפיע עליהם, הם מרגישים מאוימים. כשאני למדתי במרכז הרב היו בשיעור שלי 28 בחורים, מהם יצאו ראשי ישיבות ודיינים. עולם התורה צמח מאז פי שלושים. כיום במרכז הרב רק בשיעור א' יש 106 בחורים, תחשוב מה ייצא מהם. רק השנה הייתי בפתיחה של שלוש ישיבות חדשות. כל אחד יוצא מהישיבה כמו לפיד ומדליק מאה לפידים נוספים. התגובה שלהם היא לעוצמה שלנו, לא לחולשה".