"לא צריכה שילמדו אותי מהי דמוקרטיה"

כשאיילת שקד נכנסה למשרד המשפטים היא בנתה על קדנציה של שלוש שנים לכל היותר.

הסטטיסטיקה של הפוליטיקה הישראלית אכן מלמדת שזו התקופה שפוליטיקאי יכול לצפות לה במשרד ממשלתי לפני הגעת הבחירות הבאות. עכשיו, כשברור שהממשלה תסיים את שנתה הרביעית, אנחנו פוגשים את שקד לריאיון שעוד לא מסכם את הקדנציה, אך בהחלט נערך כשריח הבחירות הבאות כבר נישא באוויר.

בזמן שעבר מאז כניסתה לתפקיד הספיקה שקד לא מעט. מינוי שופטים, חקיקה לא מועטה, וגם שורת נאומים מעוררי סערות, כך שלפחות מהבחינה הזאת כל יום נוסף בתפקיד הוא בונוס בשביל השרה. למרות זאת שקד מבהירה כבר בתחילת הריאיון, באופן לא מפתיע, שהיא שואפת לחזור אחרי הבחירות בדיוק לאותה לשכה, עם ספרי המשפט בספרייה מאחור והנוף המציץ אל הים.

מה עוד את מקווה לעשות במשרד שלא עשית בקדנציה הזאת?

"משרד המשפטים הוא משרד שחולש כמעט על כל תחומי החיים, ולכן יש המון דברים שאפשר לעשות בו שהם לא בהכרח בכותרות. בקדנציה הזאת עשיתי רפורמה ענקית בכל הנושא של חדלות פירעון. זה לא משהו שמגיע לכותרות, אבל זה דבר עמוק וחשוב מאוד. בקדנציה הבאה צפויים לפרוש שלושה שופטים של בית המשפט העליון, והיכולת למנות שלושה שופטים חדשים זה באמת הרבה מאוד, אבל זה לא כל הסיפור. כמו שסיימנו עכשיו את הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, אני רוצה לעשות רפורמה בסדר הדין הפלילי, וזה יותר מסובך כי זה דורש חקיקה ראשית.

אני רוצה לסיים גם את רפורמת זכויות החשודים שקראתי לה רפורמת הליך הוגן. אחד החלקים המרכזיים שלה הוא חוק זכויות החשודים, שהוא חוק גדול מאוד ולא נספיק לסיים את החקיקה שלו בקדנציה הזאת. אני רוצה גם לקדם את חוק יסוד החקיקה או פסקת ההתגברות, אבל זה כבר תלוי בקואליציה. אם נצליח במהלך הזה, זה ישלים את החוקה. נושא חשוב נוסף שאני רוצה לסיים ולא יסתיים בקדנציה הנוכחית, הוא ההסדרה ביו"ש. אנחנו כמעט לקראת סיכום של ארגז הכלים המינהליים להסדרה, אבל עוד לא סיימנו את זה. אם עכשיו יוקדמו הבחירות, זה ייתקע".

צוטטת בריאיון ב'ידיעות אחרונות' כמי שאמרה שעכשיו בג"ץ הוא כבר לא סניף של מרצ. לא מוקדם לחגוג את שינוי הרכב שופטי בג"ץ?

"הדברים שאמרתי בריאיון ההוא עוותו. שאלו אותי האם בג"ץ הוא סניף של מרצ, ואני עניתי שמי שטען בעבר שבג"ץ הוא סניף של מרצ כבר לא יכול לטעון את זה. למה? כי היום הרכב השופטים הוא מאוד מגוון. אנחנו כמובן לא יודעים על אף שופט מה הוא מצביע, אבל אפשר מפסיקות השופטים ללמוד קצת על השקפת העולם שלהם, ואפשר גם לראות אצל כל אחד מהשופטים מאיפה הוא בא ואיפה הוא גדל, אז פחות או יותר אפשר לראות שההרכב הוא בהחלט מגוון. אי אפשר להגיד שבית המשפט העליון הוא סניף של מפלגה כלשהי".

ההרכב הכולל אולי השתנה, אבל בתיקים החשובים מטפלים השופטים הוותיקים ולנשיאה יש גם כן יכולת להשפיע על השאלה אילו שופטים ידונו בכל תיק. את רואה שינוי משמעותי ברוח של הפסיקות?

"ראשית, בתיקים החשובים יושבים לפי סניוריטי, והתשעה הראשונים הם עדיין הוותיקים שלא מונו בתקופה שלי. זה נכון. הנשיאה לא משחקת בהרכבים, בדרך כלל היומן קובע את ההרכבים. נכון שלפעמים בתיקים רגישים יש התערבות והיא מבקשת שהרכב בראשותה או בראשות המשנה לנשיאה ידון בתיק, אבל בהרכבים עצמם הם לא משחקים. מי שעוקב אחרי הבג"צים כמוני וכמו חלק מכתבי המשפט, כבר רואה שינוי. השינוי הזה משולב, הרבה מאוד בזכות העבודה שלי על הבג"צים, ובזכות היועץ המשפטי לממשלה שלא דוגל באקטיביזם ייעוצי, אלא מאמין בכך שהיועץ צריך לייצג את עמדת הממשלה במסגרת החוק. ולכן, גם בתשובות המדינה לבג"ץ עמדת הדרג המדיני מיוצגת היום טוב יותר וגם מבחינת השופטים רואים הבדל".

רק ניצחונות

שקד זוקפת לזכותה הישגים לא מבוטלים, אחד הבולטים שבהם הוא בתחום בחירת השופטים. אולם בין מבקריה מימין ומשמאל יש הסכמה על כך שלפחות בקדנציה הנוכחית שקד התמקדה בפעולה בתוך גבולות השיטה הקיימת, ולא פרצה את הגבולות הקיימים. כך למשל לא פעלה שקד להגדלת מספר שופטי בית המשפט העליון, מהלך שהיה מאפשר לה לשנות את הרכבו בקצב מהיר יותר, למרות שכל מה שחסר למהלך כזה הוא החלטה אחת של ועדת החוקה של הכנסת. את ההסבר לתופעה אפשר לקבל משקד עצמה, שמדגישה פעם אחר פעם את העובדה שהיא ממקדת את מאמציה רק במלחמות שאפשר לנצח בהן.

למה לא לשנות את שיטת בחירת השופטים? למה לא להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון כך שתוכלי למנות יותר שופטים?

"לשנות את השיטה אי אפשר כרגע, ואני מצליחה לעבוד טוב עם השיטה כפי שהיא היום. אני לא מתעסקת בדברים תיאורטיים, ובהרכב הנוכחי של הקואליציה אי אפשר לשנות את השיטה. הוספת שופטים, לדוגמה, דורשת החלטה בוועדת חוקה, ולקואליציה אין רוב להחלטה כזו כי בני בגין מתנגד וסיעת כולנו מתנגדת. הסיבה היא ששופטי בית המשפט העליון מתנגדים מאוד להוספת שופטים. מה שכן הצלחתי לעשות בקדנציה הזאת זה להוריד קצת את העומס על שופטי בג"ץ. כך למשל עתירות בנושא ארנונה הגיעו עד היום לבג"ץ, ואני הורדתי את זה בצווים לערכאות אחרות. זה כמעט אלף תיקים בשנה. גם החוק שהעביר את העתירות בנושאי יו"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים הוא חלק מהמהלך הזה. מה שעוד חייבים לעשות זה לצמצם את זכות העמידה. זכות העמידה במדינת ישראל היא רחבה מאוד, אולי הכי רחבה בעולם. יש שתי דרכים לצמצם את זכות העמידה. אחת היא שהשופטים יעשו את זה בעצמם, באמצעות פסיקה, וכבר ראינו ניצנים לגישה כזו אצל השופט סולברג ונדמה לי שגם אצל השופט גרוסקופף. השנייה היא שזה ייעשה באמצעות חקיקה, וזו סוגיה שבקדנציה הבאה אני בהחלט מתכוונת להניח על השולחן".

גם חוק יסוד החקיקה, גם פסקת ההתגברות הרחבה וגם פסקת ההתגברות הספציפית לנושא המסתננים נתקעו בסופו של דבר. למה?

"פסקת ההתגברות הרחבה נתקעה בגלל כחלון. הוא לא הסכים להתקדם איתה למרות הלחץ הציבורי וגם הודיע שכל הסיעה שלו תצביע נגד. פסקת ההתגברות המצומצמת נפלה בגלל החרדים, שלא הסכימו לפסקת התגברות ספציפית לנושא המסתננים שלא תבוא יחד איתה פסקת התגברות ספציפית לנושא חוק הגיוס. לכן כל הסיפור הזה נתקע לעת עתה. את חוק ההסדרה לקח חמש שנים להעביר מאז שזבולון אורלב הניח אותו לראשונה על שולחן הכנסת, עוד כשאני הייתי בישראל שלי. תהליכים לוקחים זמן. צריך לשים את הדברים על השולחן, לדבר, לעשות הכשרת לבבות. חוק יסוד החקיקה זה הרי דבר שבעיקרון כולם תומכים בו, המחלוקת היא רק על המספר של ההתגברות. אנחנו נעבוד על זה לקראת הקדנציה הבאה בתקווה שאולי בה נצליח להעביר את זה".

את טוענת שהיועץ הנוכחי פחות מאמין באקטיביזם ייעוצי, אבל מעקב אחרי פעילות הייעוץ המשפטי לממשלה לא מראה שחל איזה שינוי באתוס שלו. אולי בכל זאת הפתרון הוא לפצל את תפקידי היועמ"ש?

"פיצול תפקיד היועמ"ש לא יביא בהכרח לשינוי האתוס כי אנחנו מדברים על האתוס הייעוצי. אני דווקא כן חושבת שיש שינוי. בשנתיים וחצי האחרונות מאז שמנדלבליט נכנס לתפקיד אני רואה שכאשר שר רוצה לעמוד על דעתו, היועץ המשפטי לממשלה כמעט בשום מצב לא יעצור אותו. הוא כמובן יישב איתו ויראה איך אפשר לעצב את התשובה, כך שמבחינתו היא תהיה חוקתית. הדוגמה הטובה הייתה בבג"ץ שהוגש בעקבות הטענות על הדרת נשים בתוכנית 'משפיעים' שמכשירה חרדים לעבוד בשירות המדינה. למרות שהיו כוחות מאוד חזקים במשרד שמשכו להציג עמדה שונה מעמדת הדרג המדיני, היועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדת הדרג המדיני. זו הייתה עמדתי וגם עמדת השרים הרלוונטיים, ועובדה שניצחנו בעתירות הללו. ואני כמובן לא מדברת על ההתיישבות, שגם שם חל שינוי מהותי ואמיתי".

את עדיין רואה את פיצול תפקיד היועמ"ש כיעד, אולי בפעם הבאה שימונה יועץ משפטי לממשלה?

"כל עוד נתניהו ראש ממשלה זה לא רלוונטי. אני לא מתעסקת בדברים שהם לא רלוונטיים. נתניהו מתנגד נחרצות לפיצול תפקיד היועץ. זו התנגדות מהותית, ולכן אין טעם לעסוק בזה".

בכנס לשכת עורכי הדין נאמת בחריפות נגד האפשרות ששופטי בג"ץ יפסלו את חוק הלאום. אם שופטי בג"ץ בכל זאת יקבעו שיש להם סמכות לפסול חוקי יסוד, מה צריכה המערכת הפוליטית לעשות?

"בחוק יסוד החקיקה שיזמתי נכתב במפורש שחוקי היסוד אינם ניתנים לביקורת שיפוטית. זה היה בתזכיר החוק שהפצנו בנט ואני לפני כמעט שנה. חוקי היסוד צריכים להגדיר את הסמכות של כל אחת מהרשויות, ולכן צריך לעגן את הקביעה הזאת או בחוק יסוד החקיקה או בחוק יסוד השפיטה. אגב, עשיתי את זה שנה לפני העתירה נגד חוק הלאום".

"לשמור על גבולות השיח"

ככל שהתארכה הקדנציה הפכה שקד לסמלה של תנועת אי-הנחת מהכיוון שתפסה בעשורים האחרונים מערכת המשפט. אך בעוד בימין הסמליות הזאת פועלת לטובתה של שקד, אבירי מערכת המשפט סימנו את שקד כאויבת האולטימטיבית. אם בתחילה היו המתקפות בלשון מנומסת, כחלוף השנים הפכו חיצי הביקורת לבוטים יותר ויותר, כאשר גל ההסלמה האחרון התרחש ממש בשבועות האחרונים.

בתגובה לנאום שלך בכנס פתיחת שנת המשפט אמרה נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש שאת לא מבינה מה זו דמוקרטיה. מה תגובתך?

"הדברים שביניש אמרה לא מכבדים את מעמדה. מי שיקרא את דבריה המלאים של ביניש יראה שדווקא מה שהיא אמרה לא מתיישב עם תפיסה דמוקרטית נכונה. אני חושבת שאני מבינה היטב מהי דמוקרטיה, אני לא צריכה לקבל ממנה שיעורים. דמוקרטיה זה בטח לא שבית המשפט לוקח לעצמו את הסמכות לעצב חוקה. מי שמעצב את החוקה זה הריבון וזו האסיפה המכוננת, בישראל זו כנסת ישראל".

איך את מרגישה מול המתקפות החוזרות של נציגים בכירים של מערכת המשפט בהווה ובעבר?

"את חלקם אני מאוד מעריכה, ולכן ברמה האישית זה לא נעים, אבל זה ויכוח לגיטימי. את חלקם אני לא מעריכה, כך שזה לא באמת משפיע עליי. בסוף זה חלק מדיון ציבורי ראוי וחשוב. כשמביעים עמדה מול בכירי המערכת, צריך לדעת שנכנסים לקרב לא פשוט שיש לו עוצמות מאוד גדולות. בשבועיים האחרונים היה נגדי מסע הסתה נוראי בכל כלי התקשורת, דווקא לא מצד בכירי מערכת המשפט אלא בעיקר מצד פוליטיקאים בהווה ובעבר".

המילה "הסתה" לא קצת חריפה מדי בהקשר הזה?

"לא. כשעוזי ברעם ממציא הזיה שאני הולכת לתת חנינה ליגאל עמיר זה דבר שהוא מאוד פוגע. בטח כשזה בא על בסיס של כלום ושום דבר. כשאהוד ברק משתמש כלפיי בביטויי נאצה - פשיסטית, ניאו פשיסטית - זו בפירוש הסתה. כשפוליטיקאי אחר אומר שצריך לצאת למלחמה התוצאה היא ציוצים כמו זה שצויץ נגדי היום, שבו נכתב 'מבחינתי צריך לירות לה בראש, לה ולכל הימניים בארץ'. אני לא מגישה תלונה במשטרה, אבל זה לא נעים. צריך לשמור על גבולות השיח".

את מקבלת מספיק גיבוי או שמשאירים אותך בודדה במערכה?

"אני מקבלת גיבוי מהציבור, אני מקבלת גיבוי בחלקים מהתקשורת הימנית, אני מקבלת גיבוי מאנשי אקדמיה, זה דווקא כן. יש ביניהם כאלו שמביעים את העמדה הזאת באופן אישי, חלקם אנשים שהיו במערכת ולא מתבטאים באופן פומבי. אני גם לא מבקשת מהם את זה. אני בהחלט מקבלת גיבוי גדול מאוד מחברי הכנסת במפלגה שלי, שהיא מפלגה יוצאת דופן שבה חברי הכנסת עובדים זה עם זה ולא זה נגד זה, ואנחנו גם חברים טובים. הייתי מצפה לקבל גיבוי רחב יותר מהקואליציה. את המתקפה החריפה ביותר עליי משום מה קיבלתי דווקא מחבר כנסת מתוך הקואליציה, מבני בגין".

זה לא סוד שלא רצית את אסתר חיות כנשיאת בית המשפט העליון, זה לא משפיע על יחסי העבודה ביניכן?

"זה לא נכון שלא רציתי את אסתר חיות. גם בלי שיטת הסניוריטי היינו בוחרים בחיות. היא נשיאה טובה, היא מקצועית והיא מנוסה. אין לי שום טענות עליה באופן אישי. הבעיה שלי היא עם ההליך, שבו שופטי בג"ץ יוצרים מצב שלוועדה אין אפשרויות. שופטי בית המשפט העליון מציגים לוועדה מועמד אחד ובעצם במובן מסוים כובלים את ידי הוועדה".

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנושא מצפה כרמים כולל קביעות עקרוניות חשובות מאוד. מה את חושבת שיקרה בבית המשפט העליון?

"אני חושבת שהפסיקה מדברת בעד עצמה. השופט עשה שם עבודה מאוד יסודית במסגרת החוק ובהתאם לצדק, ואני חושבת שהפסיקה תהיה שרירה וקיימת. המשמעות החשובה של הפסיקה הזאת חורגת מעבר לסיפור של מצפה כרמים. היועץ המשפטי לממשלה צריך בשבועות הקרובים להוציא חוות דעת נוספת בסוגיה של הסדרה באמצעות תקנת השוק במקרקעין ביו"ש, והפסיקה הזאת נותנת לו גיבוי להפעלה של הסעיף בצורה רחבה יותר. בימים אלו היועץ המשפטי לממשלה נמצא בהתייעצויות בנושא הזה, ואני מקווה שחוות הדעת באמת תתפרסם בשבועות הקרובים".

יש סיכוי להתקדמות בנושא החלת הריבונות?

"תוכנית ההרגעה של בנט קיבלה דחיפה מאוד רצינית, כאשר שמענו לאחרונה שהממשל האמריקני דיבר עם מלך ירדן על קונפדרציה. זו כבר התחלה טובה, כי גם בתוכנית ההרגעה אנחנו מדברים על זה ששטחים A ו‑B יהיו מחוברים בקונפדרציה לעזה ולירדן. לפני שלוש וארבע שנים, בתקופת ממשל אובמה, כשבנט ואני היינו טסים לארצות הברית היינו נפגשים עם סנאטורים וחברי קונגרס ומסבירים להם את התוכנית, היו אומרים לנו שזה לא רלוונטי, כי לעולם ירדן לא תרצה וכמובן שהקהילה הבינלאומית לא תקבל את זה. עצם זה שהממשל האמריקני כבר מדבר במונחים דומים זה כבר התקדמות משמעותית. לגבי החלת הריבונות בפועל זה משהו שאנחנו דוחפים לו. הנחנו את זה כמה פעמים על השולחן ונתניהו ביקש שלא נקדם את זה, אבל זה בהחלט על סדר היום".

מה קורה עם החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון?

"על זה נתניהו הטיל וטו".

אין לכם יכולת לכופף את נתניהו בנושא הזה? עושה רושם שבעבר היו נושאים שהחלטתם ללכת עליהם עד הסוף ולאחרונה הפסקתם לפעול בטקטיקה הזאת?

"עשינו את זה עם חוק ההסדרה. בפורום ראשי המפלגות נתניהו ביקש ממני כיושבת ראש ועדת השרים לחקיקה ומבנט כיו"ר המפלגה לא לבצע את ההצבעה על חוק ההסדרה. בנט אמר 'אנחנו מבצעים את ההצבעה', קמתי, יצאתי מהחדר והצבענו. נתניהו בחר אז שלא להטיל וטו. בסוף יש חוקים בקואליציה, אם שוברים את החוקים הולכים לבחירות. קיווינו שגם בחוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון שיהיה לחץ ציבורי ופוליטי בתוך הליכוד, כמו שאנשי עמונה עשו מצוין בחוק ההסדרה. לצערי זה לא קרה".

רבות דובר על סוגיית ההסדרה באמצעים אלטרנטיביים, שמהווים חלופות לחוק ההסדרה, אבל בשטח לא נראה שקרה משהו. איפה זה עומד?

"דו"ח זנדברג יצר את התשתית המשפטית, ועכשיו צריך לקחת את הכלים הללו וליישם אותם. אתה רואה שהיועץ יישם את סעיף 5 בבג"ץ מצפה כרמים. עכשיו יש שתי חוות דעת מאוד משמעותיות שהיועץ צריך להוציא, אחת בנושא סעיף 5 שעליה דיברנו, ואחת בנושא הגריעה מהקו הכחול ואני מקווה שזה יקרה בחודשיים הקרובים. יש צוות הסדרה שפועל במסגרת משרד ראש הממשלה ופנחס ולרשטיין עומד בראשו, והוא צריך לפעול להסדרת המאחזים. הם כבר עובדים וכבר הסדירו שני מקומות, אבל זה עדיין בחבלי לידה. צריך לדאוג שהצוות יתבסס ויוכל לפעול גם אחרי הבחירות הבאות כי הוא לא יספיק בשנה לעשות הכול. צריך זמן ולכן צריך לדאוג שגם אחרי הבחירות הבאות הצוות ימשיך לעבוד כמו שצריך".

תלוי בנתניהו

איילת שקד לא עומדת בראש הבית היהודי ואיננה מחזיקה באחד המשרדים הבכירים ביותר בממשלה, ולמרות זאת היא מגיעה פעם אחר פעם לצמרת הדירוגים של הפוליטיקאים בימין. שקד, צעירה בפוליטיקה וצעירה בכלל, הגיעה כבר בקדנציה הראשונה סביב שולחן הממשלה לתפקיד המשמעותי מאוד של שרת המשפטים, ונחשבת לאחד הפוליטיקאים הפופולריים במחנה הימין כולו. מה שכמובן מעורר את השאלה לאן שקד לוטשת את עיניה בהמשך הדרך.

מתי תהיינה הבחירות הבאות?

"אי אפשר באמת לדעת. זה יהיה בין פברואר הקרוב לנובמבר שאחריו. מי שבסוף יקבע מתי זה יהיה הוא ראש הממשלה. אני חושבת שהחרדים וליברמן יכולים להסתדר בנושא חוק הגיוס. הם רק צריכים להיות בטוחים שראש הממשלה לא מעוניין להקדים את הבחירות. הם לא רוצים להתפשר ואז לגלות שראש הממשלה החליט שהוא בכל זאת רוצה בחירות יום אחר כך. לכן זה בעצם בידיים של ראש הממשלה".

זה לא סוד שהמינוי שלך לתפקיד שרת המשפטים נכפה על נתניהו. מה גורם לך לחשוב שהוא ייתן לך עוד קדנציה?

"אנחנו צריכים כוח פוליטי גם בשביל עוד קדנציה שלי במשרד המשפטים, וגם בשביל להביא את בנט למשרד הביטחון. אני חושבת שאם אני אהיה במשרד המשפטים ובנט במשרד הביטחון אפשר יהיה לעשות הרבה מאוד דברים משמעותיים. גם בבחירות של 2013 אנחנו בעצם כפינו את עצמנו על נתניהו בברית עם לפיד, וגם בקואליציה הנוכחית אנחנו היינו האחרונים לסגור איתו הסכם קואליציוני. הצלחנו לקבל את תיק המשפטים רק בגלל שנוצרה קונסטלציה פוליטית שבה יכולנו לדרוש את זה. בבחירות הבאות אם לא נקבל מספר דו ספרתי של מנדטים, אז אני חושבת שלא נוכל להיות משמעותיים".

אם נתניהו לא רוצה אתכם בפנים, ובהנחה שבפעם הבא או לפיד או גבאי יהיו מעוניינים להיכנס לממשלה, מה ימנע ממנו להשאיר את הבית היהודי בחוץ גם עם מספר מנדטים דו ספרתי?

"בסוף זו שאלה של מספרים. נתניהו צריך קואליציה יציבה, ואני מניחה שהוא לא ירצה שהקואליציה שלו תישען רק על יש עתיד או רק על גבאי. בסופו של דבר מה שמשחק בפוליטיקה זה הכוח, והכוח זה המנדטים. אני מרגישה שיש בציבור הערכה גדולה לפעילות של בנט במשרד החינוך, לפעילות שלי במשרד המשפטים, ובכלל לכל הפעילות של הסיעה. מי שרוצה שנמשיך בעשייה הזאת צריך לתת לנו את הכוח לעשות את זה".

בפעם הקודמת לא כל כך הצליח למפלגה עם השריונים. יש כבר שמות לפעם הבאה?

"עוד אין, אבל ברור שהשריונים צריכים להתאים למפלגה, ואני חושבת שהפעם זה יצליח".

את בעצמך הגעת בלי שריון. שאלתי יותר מפעם אחת את בנט "למה אתה לא מצליח להביא עוד איילת שקד?". לך יש תשובה לשאלה הזאת?

"אני חושבת שיותר נכון באמת להגיע בלי שריון. אני עברתי תהליך לפני שנכנסתי לכנסת מטעם הבית היהודי. תהליך של היכרות עם הפעילים ועם הרבנים. הרב רונצקי ליווה אותי ואת בנט בכניסה למפלגה ואנשים למדו להכיר אותי. החיבור שלי לבית היהודי הצליח כי זה חיבור אמיתי. כשיש חיבור אמיתי זה מצליח. צריך למצוא עוד אנשים כאלה".

במבט לאחור ההצלחה שלך בתוך הבית היהודי הפתיעה אותך? כשנכנסת חשבת שזה יהיה עד כדי כך?

"כשנכנסתי למפלגה לא חשבתי שההצלחה תהיה כל כך גדולה. אבל אחר כך כשהתחלתי לעבוד כיו"ר הסיעה ראיתי באמת שהשילוב הוא מוצלח, ואני שמחה שהציבור מעריך את העבודה הקשה שאני עושה".

את מוצאת את עצמך לעיתים נאלצת להתאים את ההתנהלות שלך לציפיות של קהל הבוחרים שלך? איך להתבטא, איך להתלבש, איפה להיראות ומה לעשות בשבת?

"את החיים הפרטיים שלי אני לא מערבת בעבודה, אבל כל פוליטיקאי מוצא את עצמו חושב על קהל הבוחרים. אני לא אומרת כל דבר שאני חושבת 24 שעות ביממה. אני שוקלת כל מילה ובוודאי מדברת לקהל הבוחרים כמו שעושה כל פוליטיקאי".

זה קשה לך יותר כי קהל הבוחרים שלך דתי וזה ציבור שלא גדלת בתוכו?

"אני חושבת שאני מכירה היום את הציבור הדתי לא פחות טוב מכל הדתיים האחרים".

את דוחה בעקביות את הרעיון להתמודד מול נפתלי בנט על ראשות המפלגה. אבל אם המטרה של הישג דו ספרתי בבחירות כל כך חשובה, אולי הבית היהודי בראשותך תביא יותר מנדטים ולמען הצלחת המפלגה אולי בנט צריך לתת לך להוביל?

"נפתלי בנט הוא יו"ר המפלגה, הוא נבחר בפריימריז והוא עושה עבודה מצוינת גם כשר חינוך וגם כיו"ר המפלגה. שיתוף הפעולה בינינו תורם גם הוא להצלחה של המפלגה. ככלל אני חושבת שהקונסטלציה הנוכחית טובה, בוודאי לקראת הבחירות הקרובות. אם נעבוד יחד חברי הסיעה, החברים החדשים שייבחרו ויחד עם תקומה, אני מאמינה שנגיע לתוצאה יפה. אני מקווה שגם הציבור שלנו וגם הציבור הכללי שמצטרף למפלגה, יבינו את החשיבות של בית יהודי משמעותי ויבינו שיש הבדל אם נותנים את הקול למפלגה גדולה שמאוד מושפעת מהסיעות השונות בקואליציה, או למפלגת ימין אידיאולוגית. ב‑2009 כשהליכוד ישב בקואליציה עם ברק ועם העבודה, היה את נאום בר אילן, הייתה ההקפאה והיה שחרור של אלף מחבלים בעסקת שליט. לכן השאלה מי תהיה מפלגת השלטון לא חשובה יותר מהשאלה מי תהיינה השותפות המשמעותיות שלה. השאלה בבחירות הבאות איננה אם נתניהו יהיה ראש הממשלה. השאלה היא איזו ממשלה נתניהו יקים. כדי שתהיה ממשלת ימין אמיתית צריך מפלגה אידיאולוגית חזקה לימין הליכוד. אני מקווה שהציבור יבין את זה".

דובר לאחרונה על האפשרות שתצטרפי לליכוד, את לא חושבת שזה רעיון טוב?

"אני שמחה להיות ראשונה בפריימריז של הבית היהודי".

אם היעד שלך ושל בנט הוא הנהגת המדינה, העובדה שאתם בבית היהודי לא מונעת מכם להגיע ליעד הזה?

"בבחירות הקרובות ראש הממשלה יהיה בנימין נתניהו, והקיום של מפלגת ימין אידיאולוגית לצד הליכוד הוא מאוד חשוב. אז בבחירות הקרובות בוודאי צריך לחשוב איך תהיה מפלגה כמה שיותר גדולה וחזקה לימין הליכוד".

הבית היהודי יכולה להפוך לפלטפורמה למפלגת שלטון?

"כפי שאנחנו עכשיו, התשובה היא לא. זו מפלגה בקואליציה לצד מפלגת השלטון. אם יגיע יום שבו נרצה לעשות את המהלך ולפתוח את הבית היהודי בצורה רחבה, אז התשובה תהיה כן. אני חושבת שהציונות הדתית היום משולבת בכל המערכות ומובילה בכל המערכות. לכן בעתיד זה בהחלט יכול לקרות".

היה זמן רב שהתלבטתם אם ללכת עם תקומה או לא, ואז לפני קרוב לשנה בנט החליט שהוא מעוניין בשותפות הזאת והצהיר על כך בריאיון שנתן ל'בשבע'. יש בציונות הדתית מי שמאוכזבים מההחלטה הזאת. מה התשובה שלך לאכזבה שלהם?

"אני שומעת את האכזבה הזאת. כמי שמגיעה מבחוץ אני יכולה להגיד שהציונות הדתית מאוד מגוונת. יש בציונות הדתית קשת של דעות על הרבה מאוד נושאים, בטח על נושאי דת ומדינה. אבל כדי להביא לידי ביטוי את הכוח של הציונות הדתית נכון יותר ללכת ביחד. הבעיה שכן יש בעיניי בחיבור הזה היא שחלק מהח"כים נאלצים להתמודד בפריימריז וחלק משוריינים. למה שולי מועלם ואני צריכות להתמודד בפריימריז ואילו אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' מונחתים? זאת באמת בעיה וצריך לראות איך פותרים אותה. מעבר לזה החיבור הזה דורש מכל החלקים לדעת לקבל את העמדות של האחרים כדי שיהיה אפשר ללכת ביחד. יש כאלו שטוענים שהמפלגה חרד"לית מדי, ויש אחרים שטוענים שהמפלגה ליברלית מדי. כל אחד טוען לצד השני, ואני חושבת שהמפלגה מייצגת באופן יפה את כולם, אבל זה מחייב גם את הציבור להיות בוגר ולהבין שכולם צריכים ללכת ביחד".