דו"ח נציב קבילות החיילים שתוכנו פורסם לפני כשלושה שבועות לא מפסיק לעורר גלים.
בדו"ח החמור והחריג קובע הנציב, אלוף (מיל') יצחק בריק, כי צה"ל לא ערוך למלחמה הבאה. בריק מתרכז בזרוע היבשה, שעברה טלטלה גדולה במיוחד בעקבות תר"ש (תוכנית רב שנתית) גדעון, שהובילה לצמצום חלק ניכר ממצבת כוח האדם בדרגי הקצונה הבכירה והזוטרה בזרוע.
אין זה הדו"ח הראשון שבריק משחרר בנושא. קדמו לו שני דו"חות באותו נושא שהופצו בחודשים יוני ויולי השנה. הדו"חות הקודמים לא יצרו תהודה חזקה במיוחד, אך הדו"ח הנוכחי, המתפרס על פני 250 עמודים ומציג עדויות של לוחמים בשטח וקצינים על מצב מוכנותו של צה"ל, עורר סערה גדולה. "רק הקצינים הבינוניים נשארים בצבא", טען בריק ביחס לתוצאות תר"ש גדעון. אך הביקורת לגבי כוח האדם לא נגמרת בדרגי הקצונה, אלא מופנית גם לכוחות הסדירים. על פי בריק, קיצור השירות בארבעה חודשים פוגע בכשירותם של החיילים, הוראות הפתיחה באש פוגעות במוטיבציה שלהם והציוד הצה"לי, בכל הקשור לכוחות היבשה, לקוי ומיושן.
עם פרסום הדו"ח נכנס צה"ל למגננה. קצינים בכירים התראיינו בעילום שם לגופי התקשורת השונים ותקפו את בריק על כך שחרג מתפקידו. בהמשך נתן מפקד זרוע היבשה ריאיון מקיף ובו הכחיש את טענותיו של בריק, ואף העלה טענות נגד יכולתו של הנציב לבדוק טענות שכאלה. לטענות הפיקוד הבכיר הצטרף גם שר הביטחון, שאמר: "מאז ששת הימים צה"ל לא היה ברמת מוכנות גבוהה כל כך". אך החזית האחידה שהציג הצבא לא הרגיעה את הביקורת הציבורית, וכתוצאה מכך חברים בקבינט ובוועדת חוץ וביטחון דרשו מצה"ל שלא להתכחש לטענות החמורות בדו"ח ולבדוק אותן לעומק.
דו"ח חסר תקדים
"אני לא מכיר דו"ח כזה שנכתב בעבר על ידי נציב קבילות, לכן זה מאוד הפתיע אותי שהוא יצא עם זה", אומר ל'בשבע' תא"ל (במיל') צביקה פוגל, ראש מטה פיקוד דרום לשעבר. "צריך להבין שבריק הוא לא אדם שאפשר או מותר לזלזל בו או בדבריו. מהדו"ח שלו עולה תמונה לא נעימה בלשון המעטה".
מי לרוב אמור לבדוק את הסוגיות הללו אם לא נציב הקבילות?
"הנציב לא אמור לבדוק את הנושאים הללו, אלא אם הם עולים לו במהלך קבילה שהוגשה בנושא. מי שאמור לרוב לעסוק בזה הם או מבקר המדינה או מבקר משרד הביטחון".
ומה אפשר ללמוד מכך שהם לא חקרו בעצמם את הנושא?
"אני לא יודע אם הם לא חקרו בעצמם, זה מידע שלא חשוף לציבור. כל מה שאנחנו יכולים לדעת זה שיש את הדו"ח של בריק והמסקנות החמורות שבו ואת תגובת צה"ל בנושא".
"זה לא תפקידו של הנציב לבדוק את רמת המוכנות של צה"ל למלחמה", טוען גם אלוף (במיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. "הנציב צריך לעסוק בטענות שחיילים מפנים אליו, ופה הוא חרג מהמנדט שניתן לו. בריק הוא קצין רב זכויות, וכבוגר מלחמת יום הכיפורים אפשר להבין את הצורך שלו להתריע, אבל צריך לבדוק האם היו לו את הכלים כדי לעשות זאת".
של מי התפקיד אם כך?
"של המפקדים בשטח. אני מאוד מאמין במפקדי הצבא ובטוח שהם יודעים טוב יותר מכל אחד אחר מה קורה ביחידות שלהם עצמם".
עדויות: מפקדים מפחדים לדבר
בריק עצמו מודע לביקורת שמופנית נגד שלושת הדו"חות. במכתב ששלח בעקבות הביקורת אחרי שני הדו"חות הראשונים, הביא את דבריהם של קצינים ששוחחו איתו: "לצערי, המצב הוא חמור ביותר, אבל המפקדים שותקים. הם מפחדים לדבר – מי שמעלה בעיות נחשב לבכיין. הפיקוד הבכיר לא מתעניין בבעיות הקיימות בימ"חים. הנגדים הצעירים לא רוצים להמשיך בשירות הקבע בגלל עומסי עבודה ושחיקה קשה. הם מרגישים שאין תגמול הולם לעבודתם ואין מי שמתעניין במה שקורה בשטח. ברגע שמשתחררים הנגדים הוותיקים בעלי הניסיון רב השנים, אין מי שיכול להחליף אותם". על פי עדות אחרת שמצוטטת באותו מכתב, "אלופים מציגים לנו מצגות שהכול מצוין. עוסקים בנראות ולא במהות. אני הפסקתי לדבר על הבעיות כי זה רק יעשה לי נזק. גם ככה זה נופל על אוזניים ערלות".
למרות העדויות שהציג בריק במכתבו ובדו"חותיו, צה"ל ואנשי מטה רבים נותרו בעמדתם שהצבא ערוך ומוכן. "אני לא יודע מה היו הכלים שאיתם בריק הגיע למסקנות שלו, אני רק יודע דבר אחד: להגיד שצה"ל לא ערוך למלחמה זה פשוט לא נכון. כמי שמכיר היטב את חיל האוויר והמודיעין - אלו זרועות מהטובות ביותר בעולם", קובע ידלין. "איכות המודיעין וזרוע האוויר מקבלת ביטוי בהישגים צבאיים יוצאי דופן כמעט יום יום בפעילות צה"ל בשנים האחרונות. לגבי זרוע היבשה, שאותה אני מכיר פחות, המצב שם אכן הרבה יותר מורכב, אבל המוכנות של צבא היבשה נבחנת בפרמטרים נוספים ורחבים מתחום כוח האדם, שזה התחום שאליו בריק נחשף בתוקף תפקידו. המוכנות נבחנת בתפיסות אסטרטגיות, והרמטכ"ל איזנקוט הוא הראשון שפרסם מסמך אסטרטגיית צה"ל, ואף תיקן אותה לאחר טענות שעלו. מוכנות נבחנת בהכשרות החיילים באימונים ובמילואים, ואלה השתפרו דרמטית בכהונתו של רא״ל איזנקוט".
"נושא אסטרטגיית צה"ל הוא בדיוק הבעיה", חולק פוגל, "אני מאמין ששני הצדדים, כלומר גם הנציב וגם הרמטכ"ל, אומרים אמת. הרמטכ"ל צודק כשהוא אומר שהצבא ערוך למלחמה, והנציב צודק שהצבא לא ערוך למלחמה. הם פשוט לא מדברים על אותה מלחמה. הרמטכ"ל ושר הביטחון אומרים שהם חיזקו את כל נושא האש הצה"לית, כלומר טילים, רקטות, מטוסים, סייבר, כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים, א"מ). ומולם בריק עומד ואומר שבשביל לנצח במלחמות שישראל תיאלץ להתמודד מולן, סייבר לא מספיק ולא יעזור. והוא צודק. אנחנו לא נלחמים נגד מחסני טילים, אלא נגד כוחות מאוד סדירים. את החיילים של חמאס וחיזבאללה לא ננצח בכטב"מים ויכולות סייבר. הם מתחפרים במנהרות, תוקפים מתוך אזרחים ופועלים בשיטת הגרילה. בשביל לנצח אותם צריך כוחות לוחמים סדירים שיידעו להילחם בסיטואציה כזאת, ובריק אומר שאין לנו את הלוחמים שיכולים לעשות את זה. לא מתאמנים על זה, אין תורת לחימה שעוסקת בנושא, אין את הציוד המתאים ולכן אנחנו לא ערוכים למלחמה הבאה".
היסטוריה של התעלמות מדו"חות
למרות טענותיהם של ראשי מערכת הביטחון נגד מסקנות הדו"ח של בריק, בשטח התמונה מתיישרת דווקא עם דבריו. קצין מילואים בכיר, שעבד בצמוד עם מבקר צה"ל, שלח מכתב לפיקוד הבכיר ואמר שסדרי העדיפויות של המבקר לקויים. "הוא כותב דו"חות על גיוס חרדים ורכבי הבט"שים, ולא עוסק במוכנות הצבא", נאמר במכתב. אבל אם הביקורת הזאת נאמרה במכתבים פנימיים, חיילים מספרים בימים האחרונים על האירועים שמתרחשים ברצועת עזה. הדברים שנאמרים על ידי החיילים מתיישרים לחלוטין עם שלושת הדו"חות של בריק. "אנחנו מתמודדים כבר תקופה לילה לילה מול יחידות חמאס חדשות ומתוחכמות שזורקות עלינו מאות רימונים, מטענים ובקבוקי תבערה וירי חי מתוך התקהלויות של נשים וילדים כדי שלא נחזיר אש. לא שאנחנו נחזיר אש כי גם ככה ההוראות החדשות מבלבלות ומתסכלות, וכל זה תוך כדי שבשמיים מתפוצצים בלוני נפץ עצומים ומסביב שריפות... גם לגדר אנחנו לא מתקרבים עקב מטענים שהם מסליקים בתוך כל דבר, אפילו בתוך ידיות של דגלים. החמאס הבין ולמד את החולשות שלנו ומנצל את המצב. שולח ילדים לפרוץ את הגדר. הם מגיעים עד אלינו ומסתכלים לנו בלבן שבעיניים, וכמובן אנחנו נסוגים והם בוזזים ושורפים את העמדות. אנחנו גם מנועים מלהחזיר אש למקורות, ובמקום לתקוף מסתתרים עקב התראות על ירי צלפים", נכתב באחת העדויות.
זה לא הדו"ח הראשון ב-12 השנים האחרונות שנכתב על מוכנות צה"ל. השניים הקודמים נכתבו לאחר מחדלי מלחמת לבנון השנייה ומחדל המנהרות במלחמת צוק איתן. גורמים ביטחוניים אומרים ל'בשבע' שלקחי הדו"חות הללו לא באמת נלמדו, "זאת קונספציה מודרנית שלפיה אנחנו יכולים לנצח במלחמות בלי כוחות יבשה שמאומנים היטב. בפועל זה נכשל פעם אחר פעם". פרט לכך, מוסיף הגורם, כבר לפני צוק איתן בכירים שונים במערכת הצבאית התריעו מפני ההסתמכות המוגזמת לשיטתם על כוחות האוויר והארטילריה, ועל כך שבלי חיילי יבשה לא יצליחו להכריע את חמאס. צמרת הצבא התעלמה מטענותיהם, ובמבחן התוצאה צוק איתן אכן היה כישלון.
"אי אפשר להשוות את הדו"חות אחרי לבנון השנייה וצוק איתן לדו"ח של בריק", מגיב ידלין. "יש לי ביקורת על מימדים שונים בשתי המערכות הללו, אבל היום הצבא נמצא במקום אחר לגמרי. צה"ל מוכן הרבה יותר טוב. מי שמפתח תפיסה שכל מהלך שנעשה במלחמה יתנהל בלי תקלות איננו מבין את מהותה של מלחמה, ממלכת אי הוודאות וההפתעות, ותמיד יהיו אלה שיהיו חכמים בדיעבד. אבל הצבא נמצא במקום אחר. מנקודת המבט שלי צה"ל ערוך היטב למגוון התרחישים המאתגרים שלפניו".
למרות הדברים הללו, גורמים ביטחוניים אומרים ל'בשבע' שגם בצמרת הצבא מודים בשקט שיש ביסוס נרחב לטענותיו של בריק. לפי אותם גורמים, הסיבה שצה"ל לא יצא בקיץ למבצע נרחב נגד חמאס בעקבות טרור העפיפונים והמהומות בגדר היא כי אין לו היכולת לנצח במערכה שכזאת. על פי אותם גורמים, זאת גם הסיבה שליברמן מקדם את הסכם ההסדרה.
"בשורה התחתונה, צה"ל לא יודע להתמודד עם חמאס וחיזבאללה", אומר פוגל, "הוא שבוי בגישה שאי אפשר לנצח טרור, ולכן אין מה לעשות. זאת תפיסה שגויה. אל קאעידה היה גם ארגון טרור והוא חוסל כמעט לחלוטין, וכך גם דאע"ש. פרט לכך, חמאס וחיזבאללה הם לא ארגוני טרור. הם צבאות מסודרים עם היררכיות מאוד מוגדרות. אפשר לנצח אותם, פשוט צריך לרצות בזה".