עימות
עימותצילום: istock

הימים ימי טרום בחירות ומועמדים להנהגה המוניציפאלית ולמועצות משגרים לכל עבר סרטונים בשבח עצמם ובגנות יריביהם. הסרטונים מחליפים למעשה את ככרות הערים, המקומות בהם נישאו בעבר נאומים חוצבי להבות, ולנו האזרחים אין הרבה כלים לדעת מי דובר אמת ומי קצת פחות.

בשיחה עם כותב ומפתח במרכז הטכנולוגי חינוכי (מט"ח), ירעם נתניהו, בעל האתר 'לשוניאדה', ביקשנו לדעת אם ניתן לזהות אמת ושקר בבחירת המילים והניסוחים של המועמדים, סוגיה שעליה פרסם הסכת מיוחד בימים האחרונים.

בהסכת המדובר ראיין נתניהו את ד"ר רקפת דילמון שכתבה עבודה על האופן בו ניתן לזהות מתי אדם דובר אמת ומתי הוא דובר שקר על פי ניתוח העברית שבפיו. בשיחה עמו הוא מתמצת את עיקרי דבריה של ד"ר דילמון:

"יש כמה מדדים מבחינים בין אמת לשקר. היא מצאה שהמדד המבחין ביותר הוא מספר המילים השליליות. מי שמשקר מכניס הרבה מילים שליליות כמו 'לא', 'אין', 'אכזריות', 'רע', 'מכוער' וכו'. מדד נוסף הוא השימוש במילים כוללניות כמו 'הם' ו'מישהו', מילים שאינן ממוקדות באדם שעליו מדברים".

עוד מציין נתניהו כי המבקשים לשקר משתמשים במילות הגברה רבות כדוגמת 'מאוד', 'הרבה', 'יותר', 'מדי' וכו'. "הוא גם משתמש בהרבה פעלים בגוף שלישי – באו, עשו, אמרו, ובכך הוא מרחיק את עצמו מהנושא הנדון. יש לו גם משפטים מאוד מורכבים כי השקר הוא מורכב והאמת מאוד פשוטה. יש במשפטים של דובר השקר הרבה קיטועים וסיבוכים".

בדבריו מציג נתניהו דוגמא שאותה ציטטה ד"ר דילמון בשיחה עמו מראיון שערכה עם רוצח שאמר את המשפט 'זה היה גרוע ממש, התאכזבתי אין לתאר', משפט הכולל מילים שליליות רבות. משפט נוסף מאותו ראיון עם הרוצח מנתק את מבצע הרצח מהמעשה, זאת כאשר הוא אומר 'היא נכנסה מתחת לסכין', מעין אמירה לפיה הסכין ניצבה שם והנרצחת נכנסה אליה באשמתה שלה.

כשנשאל נתניהו אם היועצים המלווים מתמודד בבחירות מודעים לנתונים הללו ומן הסתם מזהירים את הלקוח שלהם מהמכשולים הללו, הוא משיב ומטיל ספק בקיומה של מודעות לדברים. מעבר לכך הוא מציין כי גם אם ניתן להתכונן לנאום או לערוך סרטון הרי שכאשר מדובר בראיון תקשורתי חי הדברים אינם נערכים ומאידך אין בהם את מנגנוני הזהירות מחשיפת דברי שקר. עבור המאזין הדבר מקל את מלאכת הזיהוי.