מאז ההשקה החגיגית בסוכות, זה היה ככל הנראה השבוע הגרוע ביותר לקו הרכבת החדש מירושלים לנתב"ג.
אחרי תלונות על הדרגנועים והרב-קו, תקלות במערכת האיתות שגרמו לביטולי רכבות, ואפילו צינור מים שהתפוצץ וגרם בעיות, נתקעו השבוע 150 נוסעים באחת המנהרות בדרך בגלל תקלה בקטר. פרט לסבלם של הנוסעים עצמם, שנתקעו במשך שעות בתוך הרכבת, הושבת הקו כולו ליותר מחמש שעות.
על רקע השיבושים בקו, הגעתי כדף חלק נטולת דעה מוקדמת, על תקן שפן הניסיונות של המערכת. כמשתמשת אדוקה ברכבי הפרטי, האפשרות של נסיעה ברכבת נראתה לי כאלטרנטיבה ראויה לעומסים, לזיהום האוויר ולריכוז שהנהיגה מצריכה ממני, ויצאתי לעיר הקודש לבדוק האם באמת תל אביב התקרבה אליה.
את המכשול הראשון גיליתי עוד בבית מול המחשב. מתברר שיש צורך בכרטיס חיוני לנסיעה – הרב-קו, שבלעדיו אי אפשר לרכוש כרטיס לרכבת. כדי לרכוש את הרב-קו ניגשתי למשרדי רב-קו הממוקמים בתחנה המרכזית בירושלים, ולאחר המתנה של עשר דקות, הגשת תעודת זהות ומבט המום למצלמה אחזתי בידי את הכרטיס הנחשק וניסיתי להזמין כרטיס נסיעה חינם לרכבת ירושלים-נתב"ג באמצעות אפליקציית רכבת ישראל.
ולא, עדיין אי אפשר להגיע לתחנה באופן ספונטני ולעלות על הרכבת החינמית לעת עתה. מהר מאוד הבנתי שאי אפשר להזמין כרטיס באפליקציה, אלא רק דרך האתר הרשמי של רכבת ישראל. באתר שריינתי כרטיס ובחרתי בשעה הרצויה, הודעת אישור נשלחה אליי למייל.
בתחנת יצחק נבון בירושלים, הממוקמת בין התחנה המרכזית ובנייני האומה, מרגישים שהלב קצת מתרחב. התחושה היא שילוב בין חו"ל לגאווה ישראלית. התחנה מוארת, גדולה ומרשימה. בכניסה אני מציגה את הרב-קו וניגשת אל עמדות הכרטוס, שם עומדים עשרות נוסעים קצת מבולבלים אל מול המכשירים. תוך כמה שניות ניגשת אליי סדרנית אדיבה ומציעה לי את עזרתה. בתום דקה התהליך הושלם. אני צועדת אל עמדת הבידוק הביטחוני כשמזוודות טרולי נגררות מכל עבר, ואנשים לחוצים מנסים להאיץ במאבטחים ללא הועיל. מתברר שמומלץ להגיע לתחנה עשרים דקות לפני השעה היעודה, מכיוון שהבידוק איטי ויסודי.
לאחר הבידוק מדרגות נעות מובילות אל אולם הנוסעים המרכזי, שם ניצבים בשורה מחסומים שנפתחים למגע כרטיסי הרב-קו ממש כמו בתחנות הרכבת בעולם המתקדם. בשלב הזה אם יש לכם עגלת ילדים או קושי בהליכה, רצוי להשתמש במעלית לירידה אל תחנת הרכבת. המעלית מרווחת, גדולה ומהירה. אם לא, חמישה מסועים של מדרגות נעות גומעים את שמונים המטרים אל תוך בטן האדמה. התחושה היא בדיוק כמו ברכבת התחתית בפריז או בלונדון, רק הרבה יותר טובה, עם שלטים בעברית ופנים מוכרות ומחייכות.
אי אפשר להזמין מראש
לרוב הנוסעים, לפחות בקרון שלי, זו הפעם הראשונה במקום, וההתרגשות והתכונה בקרון רבה. נוסעים רבים מתלבטים היכן לשבת, כי עדיין לא ברור לאיזה כיוון הרכבת תיסע, אני מהמרת על מושב שפונה מזרחה, מה שמתברר כטעות. נו, לפחות הקרונות נוחים, עם תאים בחלל העליון במעברים כדי להניח תיקים, וגם שקעי חשמל ליד פתחי המזגן מעל המושבים.
הרכבת יוצאת בזמן, בדיוק בשעה 11:00 בלי עיכובים. כשחשיכת המנהרה מתחלפת באור של סתיו ישראלי, הנוף של ירושלים נשקף מהחלונות וקריאות התפעלות נשמעות בקרון. מהירות הנסיעה מתבטאת באיוושה קלה ולחץ קל באוזניים. בכל זאת יורדים בהרי ירושלים. אגב, מומלץ לנצל את רגעי הנוף, כי חלק ניכר מהנסיעה מתבצע בתוך מנהרות חשוכות.
מולי יושבת מוריה, צעירה בת עשרים מירושלים. היא פספסה את האוטובוס לנתיבות, והחליטה ברגע האחרון לקחת את הרכבת החדשה שמציעה מסלול קצר כמעט בחצי שעה מהמסלול באוטובוס. "תוך חמש דקות הסתדרתי והגעתי לרכבת. זה היה פשוט וקל. אני נוסעת הרבה ברכבות אבל הרכבת הזאת ממש מהירה, התחושה קצת דומה לטיסה והנוף מדהים".
בין הנוסעים בקרון יושבת שלישייה של בחורים ירושלמים דתיים, הם בדרכם לנמל התעופה לטיול ביער השחור. אני שואלת אותם מה גרם להם להשתמש דווקא ברכבת. "זה בחינם", הם צוחקים, "והרבה יותר מהיר מנסיעה ברכב. גם היה לנו פשוט יותר לנסוע ברכבת מאשר לחנות בנמל התעופה". והיו קשיים? "כן, רצינו להזמין כרטיסים שבוע מראש אבל לא הצלחנו. הבנו שאפשר להזמין רק 36 שעות מראש דרך האתר. אבל חוץ מזה הכול הלך טוב, והנסיעה ממש חלקה ומהירה".
רותי ממודיעין יושבת עם ארבע בנותיה, וכמוני גם היא הגיעה במיוחד לירושלים לנסיעת מבחן. "שמעתי שנפתחה הרכבת החדשה ורציתי לחנוך אותה. הבנות מסתובבות בין הקרונות ומאוד נהנות, זו חוויה מרגשת". ארבע נשים מבוגרות מאוד שכנראה קלטו את הפוטנציאל תופסות את עיניי, הן בדרכן לטיול בתל אביב. למה דווקא ברכבת? "רצינו לנסות, זה מאוד מרגש. לפני חמישים שנה נסענו ברכבת אחרת מירושלים, ואז הכול קפץ והיה מאוד רועש. עכשיו יש שקט ונוף יפה מהחלונות". הן מספרות שלא נתקלו בשום בעיה, ועד כה הן מרוצות. אחת מהן מוסיפה בקריצה שעכשיו יהיה הרבה יותר קל לבוא לירושלים כשהמשיח יגיע.
רוב יושבי הקרונות הם נסיינים נרגשים ברכבת בת השבועיים, אבל יש כמה בודדים שניכר עליהם שהם הנוסעים הוותיקים יותר. אחד מהם, שי כהן מירושלים, החל לעבוד לאחרונה בעבודה חדשה בהרצליה. "אני כבר שבוע משתמש ברכבת ואני מאוד מרוצה. לוקח לי שעה ורבע להגיע עד לאולפנים בהרצליה. אם לא הייתה הרכבת החדשה, המסלול היה הרבה יותר ארוך ומייגע".
אין חניון לרכבים
בתוך כעשרים דקות החוויה נגמרת כשהרכבת מגיעה אל יעדה, התחנה היחידה כרגע, נמל התעופה בן גוריון. רוב הנוסעים שואלים ביציאה מהרכבת את הסדרנית היכן הרכבת לתל אביב ומגלים שעליהם להישאר במקומם בתחנה. הרכבת תכף תגיע. אני נפרדת מהם, ותחת מבטה המשתאה של הסדרנית עולה בחזרה על הרכבת לירושלים. בכל זאת, הרכב שלי מחכה שם. הרכבת ריקה מלבדי ומלבד עוד נוסע, והכרוז מתריע רגע לפני שהרכבת יוצאת לדרכה שלא מדובר ברכבת לתל אביב, למקרה שאחד מאיתנו טעה.
ברוב הנסיעה יש קליטה מלאה בטלפון הנייד מלבד מקטעים קצרים ספורים. ביציאה מתחנת ירושלים ישנו מקום מיוחד המיועד ליציאת עגלות ושלט "ברוכים הבאים לירושלים" מקבל את פני הבאים. השירותים בתחנה נקיים וללא תשלום.
רכבת ישראל השקיעה מאמצים רבים בפרויקט, ותקציב של כשבעה מיליארד שקלים חדשים. אורך המסלול הוא כ‑57 קילומטרים, מתוכם כ‑32 קילומטרים של תוואי חדש עם מערכת של תשעה גשרים וחמש מנהרות. אך למרות ההשקעה הרבה התוצאה בינתיים יותר חווייתית ואולי קצת פחות יעילה. כרגע במתחם הרכבת בירושלים אין חניון לרכבים פרטיים, ומי שמעוניין להשתמש בשירותי הרכבת חייב להגיע אליה בתחבורה הציבורית, מה שגוזל עוד זמן וכסף. בנוסף לכך, בשל היעד היחיד - נמל התעופה בן גוריון – החלפת הרכבות מוסיפה עוד זמן, עלות וסרבול.
תושבי המרכז כרגע דבקים בהרגלים הישנים, תעיד על כך הרכבת הריקה מנמל התעופה בן גוריון לירושלים. אם אתם גם רוצים לעלות על הרכבת בחינם כדאי להזדרז, כי רק ב‑90 הימים הראשונים מאז השקתה, רכבת ישראל מציעה נסיעה חינם לכולם במסלול מירושלים לנתב"ג. לאחר מכן כרטיס נסיעה צפוי לעלות 17 שקלים.
בשורה התחתונה מבחנה האמיתי של הרכבת יהיה כשמסלולה יגיע לתחנות בתל אביב ובהרצליה. אז אולי היא תהפוך ליעילה, לא לפני שתטפל כמובן בשיבושים הטכניים שהיינו עדים להם בשבוע האחרון.