המטרה המרכזית שמשה ליאון, המועמד לראשות עיריית ירושלים, מסמן לו אחרי הבחירות, היא הציבור הצעיר בבירת ישראל.
ליאון, שרץ בראש רשימת 'ירושלים שלנו' גם בבחירות הקודמות, לא עזב את העיר אחרי שלא נבחר בפעם הקודמת. הוא נשאר תושב העיר וחבר מועצה מן המניין, ופעל במשך הקדנציה האחרונה בעיר ובעירייה במטרה להגיע לבחירות הנוכחיות עם מקסימום תמיכה.
את הצעירים, כאמור, סימן כיעד מרכזי. "השינוי המרכזי שהעיר זקוקה לו הוא השארת הצעירים בעיר. בעשר השנים האחרונות עזבו את העיר אלפי אנשים. המטרה היא להפסיק את ההגירה השלילית".
איך אתה מתכנן לעשות את זה?
"כשבודקים מה הסיבה לעזיבת הצעירים רואים למעשה שיש שני נושאים עיקריים שמפריעים להם וגורמים להם לעזוב. סיבה מרכזית היא המחסור בדיור לצעירים. המחירים מאוד יקרים. המטרה שלי היא ליצור בנייה מאסיבית בכל השכונות, הן בשטחים פתוחים והן באמצעות פינוי-בינוי. זה אמור להגדיל את העיר בתוך שנים ספורות בעשרות אלפי יחידות דיור, שייועדו בעיקר לצעירים, כולל דיור בר השגה ודירות להשכרה לטווח ארוך. סיבה נוספת להגירה שלילית של צעירים היא תעסוקה. אין בנייני משרדים בעיר. יש לבנות כאלו כמה שיותר כדי שניתן יהיה לספק מקומות תעסוקה".
זו כמובן משימה לטווח ארוך. אם תיבחר באילו שני נושאים תטפל ביום שאחרי הבחירות?
"לטווח הקצר אני מדבר על שיפור איכות החיים בעיר באופן משמעותי. לא ייתכן שנגזר עלינו להיות בעיר מלוכלכת, מקום אחרון בארץ מבחינת ניקיון. מיד אחרי הבחירות צריך להכריז על שנת הניקיון. לנקות את העיר בצורה משמעותית באופן חד פעמי, ואחר כך להמשיך ולהקפיד על ניקיונה. צריך לטפל בניקיון מכמה כיוונים: הוספת תקנים באגף התברואה, חינוך לניקיון, אכיפת הפרת החוק בנושא ניקיון וקנסות לעבריינים בתחום. כל זה יגרום לעיר להיות יותר נעימה ונקייה. לכל זה אני רוצה להוסיף רכז ניקיון בכל מינהל קהילתי, שידווח על הבעיות הקיימות בתחום בשכונה שלו, וסיירת ניקיון של ראש העיר שתורכב ממתנדבים".
"בנוסף לכך יש את הכבישים", מציין ליאון, "יש קילומטרים של כביש שאינם מרובדים בעיר. צריך לדאוג לכך שהם ייראו באופן חיצוני כמו שצריך. אותו דבר צריך להיעשות לגבי כיכרות. ירושלים צריכה להיראות מבחינת יופי במקום הראשון בארץ".
להפשיר את ההקפאה
אחת הסוגיות הבוערות במערכת הבחירות הנוכחית היא הקפאת הבנייה בירושלים. לכל מועמד יש משנה סדורה בנושא, וליאון גם הוא מציג עמדה נחרצת בסוגיה הזאת: "אין ספק שהגיע הזמן להפשיר את הקפאת הבנייה שהייתה בירושלים כל כך הרבה שנים. ירושלים סבלה מההקפאה בלי הסבר מניח את הדעת. אני אפעל לשחרר את הבנייה וזה יוסיף אלפי יחידות חדשות".
ומה לגבי הבעיות המדיניות? ההוראות מגבוה שהיו גם בקדנציה האחרונה?
"היום, בעידן טראמפ, אפשר לבנות בכל חלק בעיר. צריך לנצל את התקופה הזאת. אני חושב ומקווה מאוד שהסיבה שהייתה בעבר לא קיימת היום ולכן צריך פשוט לבנות".
איך תתייחס לשכונות הערביות במזרח ירושלים? בעבר היו דיבורים על כך שאולי כדאי להותיר אותן מחוץ לשטח המוניציפלי של עיר.
"אני מתנגד באופן חד משמעי לפתרון שלא משאיר תחת ריבונותנו את השכונות הערביות במזרח ירושלים. זה למעשה חלוקת ירושלים. ללכת ולקחת את השכונות שמעבר לגדר ולתת אותן לרשות מוניציפלית חדשה, זו תחילת חלוקת ירושלים".
זו הגדרה מרחיקת לכת.
"כשיש רשות מוניציפלית במקום כזה, ערבית או גם תחת חסות ישראלית, ברגע שייערכו בחירות אתה מביא את החמאס לכבוש אותה. כלומר, מתחיל תהליך שבסופו ישלוט שם חמאס, כולל כל הבעיות הביטחוניות שהוא יביא איתו. אני מתנגד לכל ניסיון של חלוקת ירושלים או בשם המכובס – הוצאת השכונות הללו מירושלים".
אז איך פותרים את הבעיות במזרח העיר? אנשי העירייה, ולא רק הם, חוששים לפעול שם.
"ברגע שהחלטנו לקחת את הריבונות על כלל העיר ולומר שירושלים מאוחדת, זה אומר שאנחנו צריכים לקחת אחריות על כל חלקי העיר. אם יש בעיה ביטחונית להיכנס לשטחים מסוימים, נפתור אותה. אסור שיהיה מצב שבגלל שיש בעיה ביטחונית להיכנס לחלק מהשכונות נוותר עליהן. זו תחילה של תהליך מדיני שבסופו של דבר עלול להסתיים בצורה מאוד לא טובה".
"צריך להקים מינהלת מיוחדת שתוקם על ידי הממשלה ותהיה תחת השגחתה וניהולה של העירייה ותטפל בשכונות הללו", מציע ליאון גם מודל ראשוני לפתרון הבעיה הקיימת כיום, "אין סיבה שהעירייה לא תיתן שם שירותים כמו ביתר חלקי העיר. כך יתוקצבו השכונות הללו וכך אפשר יהיה לדאוג לכל מה שחסר להן".
היעד: מאה אלף קולות בסיבוב הראשון
ליאון מתייחס בביטול לחלק מהסקרים שפורסמו באחרונה ומנבאים למועמדים אחרים עלייה לסיבוב השני. "צריך לזכור שבסופו של דבר כדי לנצח בסיבוב הראשון צריך לעבור את רף 40 האחוזים, ובעזרת ה' אני אעשה זאת", מסביר ליאון, "אני מעריך שאצליח להשיג את התוצאה הזאת ואני היחיד שמסוגל לעשות זאת".
כיצד? במטה ליאון מדברים על תחשיב פשוט. כ‑250 אלף מצביעים מגיעים בפועל לקלפיות. כדי לעבור את רף 40 האחוזים נדרשים 100 אלף קולות. ש"ס ודגל התורה אמורות להביא לקלפיות לא פחות מ‑65 אלף קולות, ואילו מהציבור הציוני-דתי, המסורתי והחילוני, ליאון מאמין שיוכל לקבל עוד כ‑40 אלף קולות.
"בבחירות הקודמות ב‑2013 תמכו בי רוב המפלגות החרדיות, והיה מתבקש שעכשיו אקבל את אותה תמיכה. קיבלתי תמיכה של שני שלישים מהסיעות החרדיות, ואת השאר אני משלים מהקהל שאינו חרדי", מסביר ליאון.
התמיכה החרדית יכולה לשחק לרעתך בחלק מהמגזר החילוני, שרואה בבחירות הללו זמן הכרעה על זהותה של ירושלים כעיר חרדית וחושש מפגיעה באורח החיים החילוני.
"אני מבטיח שבתקופה שלי הסטטוס קוו יישמר ולא ישתנה. אני לא רואה נטישה של צעירים בגלל חילוקי דעות על רקע דתי. במרבית השכונות אני רואה חילונים ודתיים וחרדים חיים זה לצד זה. הנושא של החשש מהתחרדות העיר הוא הרבה יותר קטן ממה שעושים ממנו".
לא זכית לתמיכת מפלגות הציונות הדתית. אתה רואה את עצמך מועמד של הציונות הדתית?
"אני בן הציונות הדתית ולא קיבלתי את התמיכה רק מסיבות פוליטיות. אני בטוח שתושבי ירושלים מהציונות הדתית תומכים בי תמיכה מלאה. המפלגות אומנם לא, אבל זה קרה אך ורק כתוצאה מפוליטיקה".
ליאון מדגיש כי בסיס התמיכה שלו כולל לא רק את החרדים ובני הציונות הדתית אלא גם את הציבור המסורתי בעיר – שהיקפו לא מבוטל. להערכתו, דווקא היכולת שיש לו לקבל תמיכה מכל גוני הציבור בעיר, תאפשר לו להיות ראש עיר טוב יותר. "מה שמייחד אותי מיתר המועמדים זו התמיכה הנרחבת מצד כל הציבורים – ואת התמיכה הזאת אצליח לתרגם לאחר הבחירות ביכולת לאחד ולחבר בין כולם בעיר", הוא מסכם.