תחזיקו אותי, אומר ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחזיקו אותי, אמר עד לפני שבוע שר הביטחון אביגדור ליברמן.
שני האנשים שמובילים את הקבינט המדיני-ביטחוני שיחררו הצהרות מאיימות, אך בפועל העדיפו את המסלול של ניהול מגעים עם חמאס, באופן עקיף כמובן, ולא פעולה צבאית, גדולה או קטנה, בעזה.
ההסלמה ההולכת וגוברת בגבול טרפה את הקלפים. ליברמן שינה את עמדתו עוד לפני הירי של שתי הרקטות, זו שפגעה בבית בבאר שבע וזאת שנחתה בעומק הים ליד אחת מערי המרכז. שר הביטחון הבהיר קודם כול כי המגעים עם חמאס אינם על הסדרה כזו או אחרת, אלא על רגיעה וחזרה למצב שהיה לפני פרוץ ההתפרעויות האלימות וטרור העפיפונים בגבול עזה, ואז אמר שהם מיצו את עצמם.
"מדינת ישראל, מערכת הביטחון, עשתה הכול על מנת להגיע למצב של ה‑29 במרץ, לפני פרוץ האלימות, בדרכי נועם. גם בהפעלת כוח, גם בשכנועים, גם בשיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית ומוסדות או"ם, ועם כל אחד שרק רצה לבוא ולעזור לפתור את הבעיה. מיצינו את כל האופציות, את כל האפשרויות, וכרגע הזמן לקבל החלטות", אמר ליברמן.
ערוץ 7 פנה השבוע לשרי הקבינט בניסיון להבין מה עמדתם בנושא, והאם נכון לקיים שיחות רגיעה כשבשטח ההסלמה הולכת ומחריפה. התוצאה העידה על כך שנתניהו מצליח להנחיל את דעתו היטב בקבינט, וגם מי שמציג גישה מיליטנטית יותר מצוי בדעת מיעוט. חלק מהשרים העדיפו כלל לא להגיב, שני שרים התחבאו מאחורי העובדה שדיוני הקבינט חסויים ולא ענו לשאלה העקרונית.
השר המרכזי מהליכוד שהתייצב ואמר את דעתו בלי בושה הוא השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: "ככל שניתן להשיג שקט ביטחוני בלי מערכה רחבה במחיר שאינו מסכן את האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, הרי שכך עדיף. אם אפשר להגיע להסדרה באמצעות הכנסת ציוד אזרחי לתושבי הרצועה, הרי שזה מחיר עדיף על מערכה רחבה".
עם זאת, לדבריו, "אנחנו קרובים מאוד היום למערכה צבאית רחבה. הכי קרוב מאז צוק איתן. קראתי בעבר ואני קורא גם היום, לחזור למדיניות הסיכולים הממוקדים וכמובן לירות ישירות במשגרי הבלונים והעפיפונים. ראשי הזרוע הצבאית של חמאס חייבים להבין שיש מחיר אישי לטרור".
גם השר נפתלי בנט ציין כי הוא אינו מתייחס לדיוני הקבינט, והציג עמדה לוחמנית, אך לא התייחס לקו של נתניהו אשר מעדיף את המגעים העקיפים מול חמאס על פני מערכה צבאית. "העמדה ברורה: אין לאפשר לאף מחבל לחצות את הגדר בחיים. יש לירות על כל מחבל שמשגר בלון טרור לישראל. יש להחזיר את הריבונות הישראלית ליישובי עוטף עזה. יש לבצע תיקון חזק של מדיניות הביטחון".
השורה התחתונה פשוטה מאוד: דיבורים לחוד ומעשים לחוד. המילים הקשות שנשמעות בתקשורת מצד השרים, נשמעות אחרת לגמרי בחדר ישיבות הקבינט הסגור הסמוך ללשכת ראש הממשלה. מועלות שם טענות ודרישות לפעילות מוגברת, אבל אף אחד משרי הקבינט לא מציג באמת עמדה שונה מזו של ראש הממשלה.
נתניהו הצליח להרדים היטב את שרי הקבינט. הוא גם עושה חישובים של רווח והפסד. האו"ם עובד צמוד מאוד עם ישראל בגבול הצפון, ויש לו אינטרס גדול להיות המוביל לרגיעה מול חמאס. האיחוד האירופי, שבו הוא פחות מתחשב, נושף בעורפו גם כן. מצרים מעורבת עמוק במאמצי התיווך ומתחת לפני השטח פועלת באופן מאוד הדוק עם ישראל. השרים, בחלקם הגדול, הביעו כלפי חוץ עמדה שהולמת את רצונו של נתניהו: מדברים בקול אחד ועושים דבר אחר.
אין ספק שראש הממשלה הוא הראשון שרוצה למנוע את ההסלמה ברצועת עזה. אין ספק ששר הביטחון מעוניין לא פחות ממנו שהשקט יחזור לגבול. אבל מדיניות ה"תחזיקו אותי" יוצרת בעיקר דבר אחד: מצג שההנהגה הישראלית מהססת ופגיעה וכרסום מתמשכים בהרתעה בגבול עזה.
מחכה למומנטום
בניגוד למערכה מול עזה, בהתנהלות מול שותפיו הפוליטיים נתניהו לא היסס אלא דווקא פעל בתרגיל מבריק. אחרי שכל המפלגות כבר התארגנו לפתיחת מטות בחירות, ראש הממשלה זימן אליו את סגן השר יעקב ליצמן להתייעצות, ואחרי החלטת מועצת גדולי התורה נראה שמשבר חוק הגיוס, שהיה בלתי פתיר עד לפני שבוע, הוא עכשיו בכלל מהמורה קטנה מאוד.
מצד שני, נתניהו מאותת באופן ברור שהקדמת הבחירות תישאר באוויר, והוא מתכוון להשתמש בה מתישהו. זה לא יקרה כנראה בחודשיים הקרובים, שלהם יזדקק כדי להעביר את חוק הגיוס, ויש לו חוקים נוספים שהוא מעוניין להעביר לפני הבחירות. מבחינתו גם מינוייהם של רמטכ"ל ומפכ"ל חדשים צריכים להיעשות לפני הכרזה על בחירות.
האם הדבר הזה יאריך את ימיה של הממשלה עד מועד הבחירות החוקי בעוד שנה? ספק. נתניהו יחפש מועד נוח, הישגי, כזה שממנו יוכל רק להרוויח. רגע כזה היה לו בשנה שעברה לאחר טקס חנוכת השגרירות האמריקנית בירושלים, אך הוא בחר שלא להשתמש בו. האיום הפתוח מותיר את כל השחקנים במערכת הפוליטית שהתכוננו להקדמה של הבחירות בתוך שבוע-שבועיים, מרוטי עצבים ותלויים בנתניהו. זה בדיוק מה שביקש ראש הממשלה להשיג.
עין מפקחת
בשקט בשקט, בלי יותר מדי רעש, אושר מהלך של צירוף נציג מטעם משרד המשפטים לצוות ההסדרה הפועל במשרד ראש הממשלה. בעבר כתבנו כאן שצוות ההסדרה אמור לכלול עוד עשרה תקנים בנוסף לראש הצוות פנחס ולרשטיין, חלקם מושאלים למינהל האזרחי.
בתכנון המקורי כלל לא היה נציג של משרד המשפטים, משרד שאמור להכיר לפניי ולפנים את הנושא המשפטי של ההסדרה ושזה תחום מומחיותו. אלא שבדיוק כפי שיש לשרת המשפטים עוזר שעוסק ומתמחה בענייני התיישבות, שאפה השרה שקד להוסיף לצוות ההסדרה נציג מומחה מטעמה, שיוכל לא רק לתת מענה אלא גם להיות חלק מדיונים משמעותיים בנושא בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי לממשלה. אדם שיבין לליבה של ההתיישבות מחד, ואת האילוצים המשפטיים מאידך.
בינתיים, חרף העובדה שצוות ההסדרה עדיין לא אייש את תקניו, קיים גוף מוביל הכולל ארבעה נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד הביטחון והמינהל האזרחי, שמתווה את המשימות לצוות ההסדרה. המשמעות היא גם ששרת המשפטים תצטרף לראש הממשלה ולשר הביטחון, תזכה לקבל אחת לשלושה חודשים עדכונים על התקדמות מהלכי ההסדרה, ותוכל גם להביע את עמדתה ולהשפיע יותר על המהלכים.
עוד משמעות היא שהצוות שאמור לפעול ליישום מסקנות דו"ח זנדברג, יעבוד בפיקוח של נציג מטעם השרה שיזמה את הכנסת המסמך ודחפה ליישומו. הבשורה חשובה מאוד, לפחות כל עוד תיק המשפטים נמצא בידי שקד או כל נציג אחר של מפלגת הבית היהודי.
במקביל עלה מצב הסדרת המאחזים השבוע בוועדת הפנים של הכנסת. הוועדה בהחלטתה קראה לממשלה להבהיר חד-משמעית לגורמי האכיפה שאתרי ההתיישבות הצעירה המיועדים להסדרה נמצאים בתחתית סדר העדיפויות לאכיפה של בנייה בלתי מוסדרת. עד היום הייתה אמירה בעל פה לפיה אכן המאחזים המיועדים להסדרה ידורגו בתחתית רשימת הבנייה הבלתי חוקית ביישובים היהודיים המיועדת להריסה. ליו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש, המשמש גם כראש שדולת ארץ ישראל זה לא מספיק. הוא רוצה הבטחה והצהרה כתובה, שממנה יהיה קשה מאוד לסגת ויהיה לה גם ערך משפטי כלשהו.
בנוסף לכך פנתה הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתור בתוך זמן קצר את בעייתם של אלפי מבנים בהתיישבות שנגרעו מהקו הכחול. הוועדה מבקשת מהיועץ לעדכן אותה בנושא זה בתוך חודש ימים.
סופרים הישגים
בשבוע שבו חזרה הכנסת לפעילות התפרסם דו"ח חדש של ארגון 'מטות ערים', שדירג את ההישגים של שרי הממשלה וחברי הכנסת מהמחנה הלאומי. מדובר בהישגים בתחומים שונים, לדוגמה פעילות פוליטית והסברתית למניעת ויתורים מדיניים, הן בתחומי המגעים עם הפלשתינים, הן בתחומי הפעילות מול ארגונים אנטי-ישראליים, וגם בנושא המסתננים. הישגים אחרים נוגעים בהתמודדות עם השינויים שאותם רואה הימין כנדרשים במערכת המשפט, הסדרת מעמד ההתיישבות והמאבק בטרור.
הדו"ח משווה את מספר ההישגים שהביא כל אחד ואחת מבין השרים וחברי הכנסת. במקומות הראשונים מצויים שרת המשפטים איילת שקד עם 78 הישגים, שר התיירות יריב לוין עם 58 הישגים והשר זאב אלקין עם 49 הישגים.
זה אולי מסמך קטן בים של דו"חות, אבל למי שמצביע למפלגות המזוהות עם הימין על כל אגפיו, כדאי לחפש את המסמך הזה ברשת ולקרוא. הוא עשוי לעשות לכל אחד סדר באשר לעשייה של הפוליטיקאים שבהם בחר.
לתגובות: [email protected]