ההמולה בכניסה לישיבת מועצת גדולי התורה במשרדי הוועד הפועל של אגודת ישראל בירושלים, הפתיעה כנראה גם את האדמו"רים עצמם.
צוותי טלוויזיה וצלמים מכל מערכות התקשורת הסתערו על כל אחד מהרכבים שעצרו בפתח הבניין הוותיק באחת הסמטאות השקטות שבמרכז ירושלים. עשרות בחורי ישיבה סקרנים, פעילים במטה הבחירות לראשות עיריית ירושלים, ואפילו מיצג מחאה קטן מבית היוצר של קנאי העדה החרדית, קיבלו את פניהם של הרבנים המופתעים.
המבוגרים והוותיקים שביניהם בוודאי זוכרים את הימים שבהם כינוס מועצת גדולי התורה היה אירוע חדשותי חשוב, אבל כבר זמן רב שהישיבות של בכירי הרבנים מעוררות עניין מוגבל, אם בכלל, בקרב כלל הציבור בישראל. בישיבה הקודמת של ה'מועצת' לפני כארבעה חודשים, אז התקבלה ההחלטה הדרמטית לפרוש מהממשלה אם יקודם תזכיר חוק הגיוס, המתינו להם צלמי סטילס בודדים מאתרי האינטרנט החרדיים, וילדים חרדים עם מצלמות דיגיטליות שניסו לתפוס פריים של גדולי הדור. הפעם נאלצו הגבאים לגונן פיזית על המנהיגים המבוגרים, שנשענו כמיטב המסורת על מקלות מוכספים, מפני הדחיפות והדוחק בשביל הצר המוביל אל חדר הדיונים.
בניגוד לתכונה ולהתעניינות, החוק עצמו לא השתנה ולו בפסיק מאז אותה ישיבה חריגה וחריפה בתחילת תמוז ועד ישיבת המועצת המתונה שנערכה השבוע, בתחילת מרחשוון. תזכיר החוק שסומן כסדין אדום, פגיעה בעולם התורה, עילה לפרישה מהממשלה, אושר לבסוף בקריאה ראשונה. החרדים התנגדו, אבל המועצת נאלצה לגנוז את איום ההתפטרות המיידית תמורת הבטחה מעורפלת לתיקון החוק בהמשך החקיקה. גם האולטימטום השני שהוצב - פרישה עד ראש חודש אלול אם בג"ץ לא יאריך את תוקף החוק הנוכחי - נשבר, ואגודת ישראל המתינה בממשלה מעבר לזמן שהצהירה. בג"ץ נתן לבסוף ארכה חלקית בלבד שתסתיים בעוד קצת יותר מחודש, עוד לפני שהאדמו"רים ועם ישראל כולו יפנה להדליק נר ראשון של חנוכה, מה שמשאיר זמן לא ארוך להעביר את החוק.
מועצת גדולי התורה החסידית חזרה לפעילות ממשית לפני כחמש שנים, אחרי כמה שנים טובות של שיתוק. חברים חדשים צורפו, ישיבות תכופות יותר נקבעו, כל זה על רקע המשבר עם פטירת גדולי הדור הליטאים ופטירת הרב עובדיה. החסידים נכנסו לוואקום ההנהגה אבל משלמים שכר לימוד יקר: מובילים החלטות דרמטיות ונאלצים לחזור בהם פעם אחר פעם. ההנהגה הליטאית אולי קצת יותר פסיבית ומאופקת, אבל נחסך ממנה הצורך להיחלץ מבורות ולרדת מעצים, פשוט כי היא נמנעת מלטפס עליהם מלכתחילה. ובכל זאת, מכיוון שהחוק הוא אותו חוק בדיוק, צריך להבין מה חולל את השינוי בין הטון החריף והמלחמתי דאז לנימה המפייסת והמרגיעה כעבור ארבעה חודשים.
ההבדל המרכזי הוא לכאורה טכני: מועצת גדולי התורה החליפה מזכיר. מתברר שלעיתים חשיבותו של המתווך שמתרוצץ בין בתי האדמו"רים אינה פחותה מדבריהם של המנהיגים עצמם. חברי הכנסת של 'אגודה' הרגישו שהמזכיר הקודם, הרב מרדכי שטרן, מתמרן את מועצת גדולי התורה להתנגשות. החומרים וקטעי העיתונות שבחר להניח על שולחן האדמו"רים העידו על כך שתפיסתו לגבי החוק חד משמעית. גם כניסותיו התכופות לבית האדמו"ר מסלונים, אשר מסמן את הקו הרדיקלי במועצה, הראו לאן נוטה ליבו ולאן הוא מטה את לב האדמו"רים. המזכיר החדש, הרב יעקב וולצר, כבר הגיע כדי לקדם אג׳נדה שונה. ההחלטה הסופית, באופן רשמי אבל גם מעשי, אכן נתונה בידי האדמו"רים, אבל הכיוון מסתמן כבר בישיבות ההכנה המרובות. בימים שלפני כן הוא נכנס ויצא מבתיהם של האדמו"רים הבולטים: גור, בעלז, צאנז, ויז'ניץ וגם סלונים. חוות דעת משפטיות הוגשו, ולא פחות חשוב - גם הערכות פוליטיות.
נוסח אוורירי
רוב הציבור הישראלי בקושי מבדיל בין חסידים לליטאים, בטח שלא מבחין בניואנסים שבין חצרות פולין להונגריה, אבל מועצת גדולי התורה, עם כל החזית האחידה שמופגנת החוצה, מלכדת בתוכה עמדות מנוגדות.
האדמו"ר מבעלז, המנוסה והוותיק מבין האדמו"רים כיום, שלא הגיע לישיבה הקודמת של המועצת ולא במקרה, הוביל הפעם קו ברור: אסור שהנושא שיעמוד בלב מערכת הבחירות יהיה הגיוס. רושם הקמפיין של בחירות 2013 והישגיו של לפיד לא נשכחו ממנו. את הקו הנגדי הוביל זקן האדמו"רים, הרבי מסלונים בן ה‑82, שגרס שאסור להתפשר בסוגיית הגיוס משיקולים טקטיים. עשרה רבנים השתתפו בישיבה, ונדרשו לתמרן במתח הזה שבין שיטת הוותיק לשיטת הזקן. האדמו"ר מסלונים זוכה לכבוד משאר החברים בשל גילו, אבל יותר מחמישים שנות כהונה של הרבי מבעלז, יחד עם גודל חצרו והשפעתו, הצליחו להפוך את התמונה.
האדמו"ר מגור, אשר עומד בראש החצר הגדולה ביותר, נטה הפעם לעמדה המתונה יותר. הוא אומנם לא נשיא המועצת באופן רשמי, אבל אין ספק שהוא היום האדמו"ר המשפיע ביותר בישראל. במועצת לא נהוג להצביע אלא לחתום על נוסח מוסכם פה אחד, ולכן ההחלטה הסופית הייתה כללית מאוד. "נעמוד איתנים על כך שיושבי בית המדרש יוכלו להגות בתורה כל זמן שנפשם חשקה בכך. מועצת גדולי התורה הנחתה את חברי הכנסת לגרום לכך שהחלטה זו תיושם כמדיניות ברורה".
קשה לחשוב על נוסח אוורירי יותר. אף מילה על מכסות ויעדי גיוס, שום איום על שלמות הקואליציה. כל ההצהרות מהחלטות המועצת הקודמות נעלמו כלא היו. הרי גם נתניהו ואפילו לפיד לא מדברים על ניתוק תלמידי הישיבות מהסטנדר, אלא גיוס של הנערים החרדים שממילא לא חובשים את ספסלי בית המדרש. בעצם, בשקט בשקט נרשמה פה הכרעה תקדימית: לראשונה בפה מלא מודיעים בכירי האדמו"רים שמאבקם מתמקד אך ורק במניעת גיוסם של תלמידי הישיבות הלומדים בפועל, ולא כקו גורף נגד גיוס של כל נער חרדי באשר הוא.
פרט לתפנית הטכנית של חילופי המזכיר, המועצה החליטה לקחת בחשבון גם את המצב הפוליטי המשתנה: נתניהו, שפנה אל הרבנים באופן חריג באמצעות מצלמות התקשורת וקרא להם לאשר את החוק, גם ביטל את ישיבת ראשי הקואליציה ולשכתו תדרכה שממילא אין טעם לדון לפני שהאדמו"רים יחליטו. החשד של חברי הכנסת החרדים היה שהפנייה שלו לא כנה, אלא נועדה כדי לבנות מתח. שנתניהו רוצה בחירות, אבל מנסה להפיל עליהם את התיק. הם הבהירו לו שהוא יצטרך לחפש סולם אחר לבחירות, גם אם לצורך כך הם נדרשו לבצע התקפלות מרהיבה. מקרה נדיר שבו עודף חשדנות הביא לפתרון משבר ולא להחרפתו. ואת החוק הרי, יודעים כולם, תמיד אפשר לתקן שוב אחרי הבחירות.
שבר מחסום פסיכולוגי
בשולי החלטת המועצת נכנסו גם המועמדים החסידים לראשות העיריות, וקיבלו ברכה מהאדמו"רים. בשביל יוסי דייטש, שזכה להבלטה בכרוז שפרסמה המועצת בנושא המוניציפלי, יש כאן חיזוק רבני נחוץ במיוחד כדי להמשיך במרוץ לראשות העיר ירושלים. ליאון שנהנה מגוש חזק של ש"ס ודגל התורה מחד, וברקוביץ עם בסיס התמיכה היציב אצל הציבור החילוני מאידך, נחשבים כעת לפייבוריטים לעלות לסיבוב השני על פני אלקין, שאומנם ינצח כל אחד מהם בסיבוב שני, אך נעדר בסיס תמיכה מוצק בסיבוב הראשון.
דייטש, שההערכות הפוליטיות הראשונות היו שיעביר את תמיכתו לאלקין, מתעקש שהוא רץ עד הסוף, ומכתב כזה מהרבנים גם עלול לסנדל אותו. אפילו אם ירצה לפרוש, מרגע שהוא שלוחא דרבנן באופן רשמי, גם החלטה על פרישה צריכה חתימה מהם. בינתיים הוא מצליח לערבב את התבניות הקבועות ולהציג בריתות פוליטיות מקומיות עם קהלים לא חרדיים. לא בטוח מה המשקל שלהם בקלפי, אבל מבחינה ציבורית הוא כבר שבר מחסום פסיכולוגי חשוב, וניער את הדימוי החרדי גם בעיניים שמחוץ למגזר הטבעי שלו.
לא משנה כיצד יסתיים המרוץ לראשות עיריית ירושלים, יוסי דייטש, שהיה אלמוני עד עכשיו מחוץ למגזר החרדי, כבר שדרג משמעותית את מעמדו לקראת חילופי דורות בפוליטיקה החרדית.
לתגובות: [email protected]