הרב ישראל רוזן
הרב ישראל רוזן שלומי שלמוני

תחומין ל"ח, הוא כרך יתום; הראשון שלא יצא לאור על ידי הרב ישראל רוזן זצ"ל, ממקימי כתב העת ומעורכיו.

הרב רוזן היה מרא דאתרא של כתב העת "תחומין", וראה בו חלק משמעותי ממפעל חייו. ניתן להוסיף שהרב רוזן היה מרא דאתרא בכל שלושת התחומים הרמוזים בשם "תחומין" – תורה, חברה ומדינה.

הפתרונות ההלכ-טכניים היו מחידושיו פורצי הדרך. נציג מתוך כתביו את המדיניות ההלכתית העומדת ביסוד ההמצאות, ונראה כיצד הוא עצמו ראה בפיתוחיו ההלכ-טכניים חידוש בתורה, חידוש בחברה וחידוש במדינה.

חברה

נתחיל דווקא מההיבט החברתי של הפיתוחים ההלכ-טכניים. כל מי שהכיר את אישיותו הנעימה של הרב רוזן ראה בו את אהבת האדם, את הרגישות ואת הרצון לעזור לכל אחד. תכונה זו באה לידי ביטוי בהתגייסותו למצוא פתרון הלכתי-טכנולוגי לבעלי מוגבלויות. תפיסתו העקרונית בעניין הובאה במאמר בספרו 'בחצוצרות בית ה'', "התחשבות הלכתית במוגבלים בהלכות שבת":

בעולם המודרני קיימת מגמה גוברת והולכת של התחשבות בנכים, במוגבלים ובקשישים. יתר על כן, בעידן הטכנולוגי מושקעים מאמצים ואמצעים רבים לפיתוח עזרים שונים לטובת אוכלוסיה זו...

מה יעשו המוגבלים הנזקקים בשבת למכשור חשמלי, אלקטרוני וכדו' המשרת אותם כל ימות השבוע? בעבר, אוכלוסייה נזקקת זו נידונה לחיי מצוקה כל ימות השבוע. הנכה חסר היכולת לנוע עצמאית, המתקשה בשמיעה וכבד הראייה - כל אלו סבלו והשלימו עם מצבם הנחות והעגום. בדורותינו, אשר הנזקקים זכו לתשומת לב טכנולוגית ולעזרים רבים להקלת חייהם היומיומיים, לדידם דווקא היום החגיגי המקודש הופך להיות יום עגום, יום "שחור", יום שבו נגזר עליהם לחזור דור-דורותיים לאחור...

קיימת דעה עקרונית בקרב אחדים מפוסקי זמננו להכיל את הנכים והנזקקים בקטגוריה רפואית למחצה, המאפשרת פסיקה מקילה לגביהם. מכון "צומת" מתרגם גישה עקרונית זו לפסים מעשיים ומכשוריים.

מקובלת עלינו ההגדרה ההלכתית, שהיא אם כל הפתרונות המעשיים: יש להכליל עקרונית את הנכה והמוגבל בקטגוריה של "מצטער כל גופו", שזו נורמה הלכתית מוכרת ב"סקאלת ההתחשבות" שפורטה לעיל, בקשר לאיסורי שבת.

יש להדגיש כי הגדרה זו חדשנית למדיי, משום שלעתים רבות אין מדובר בצער פיסיולוגי דווקא, כמו פציעה או מחלת "נפל למשכב". ה"מצטער" מוגדר בהיבט הנפשי. המצוקה החברתית והשוני לרעה שנגזרו על הנכה ביום השבת, לעומת חופש יחסי ויכולת פעילות עצמאית בימות השבוע – כל אלו חוברים לבסיס ההגדרה: "מצטער כל גופו".

רגישותו של הרב רוזן לכבודם של בעלי המוגבלויות באה לידי ביטוי מרגש בדברים המפעימים שנשא בחגיגות יום ההולדת ה-75 שלו וה-40 למכון צומת. כשדיבר על המעורבות הרגשית שלו במציאת פתרונות לבעלי מוגבלויות, תיאר איך לאחר פטירתו הם יֵצאו לקראתו בגן עדן בשיירה של קלנועיות עם מנגנון שבת של מכון צומת...

וברגעי הקבורה, בעת שנשמתו עולה למרומים, שר קהל המלווים על פי צוואתו את הזמר "י-ה אכסוף נעם שבת", כדי לזכור את בעלי המוגבלויות שכספוּ לתחושת נועם בשבת, וזכו בה הודות לחידושיו ההלכתיים ולפיתוחיו החדשניים ברגישותו החברתית.

מדינה

הקמת מדינת ישראל אתגרה באופן משמעותי את עולם ההלכה. במאמרו "השבת במדינה יהודית עצמאית" (בספר הנ"ל) התעמת הרב רוזן עם טענת פרופ' ישעיהו ליבוביץ', שאין דרך לגשר בין המדינה המודרנית לבין ההלכה בכליה המקובלים כיום, כיוון שהיא עוצבה בשנות הגלות. הרב רוזן מצביע על כך שהמוטיבציה שלו למצוא פתרונות הלכ-טכניים באה להראות שניתן לגשר בין ההלכה לבין המדינה:

מכון "צומת" בראשותי עוסק למעלה משנות דור ביצירת פתרונות הלכ-טכניים לשאלת השבת במגזר הממלכתי והציבורי. ביסוד הדברים ניצבת האמונה שיש לרתום את הטכנולוגיה לשירות ההלכה, ולעתים את ה"תחכום ההלכתי". שילוב הלכ-טכני זה נועד להעמיד אפשרויות לפעילות כשרה בשבת בנושאים חיוניים, ציבוריים וממלכתיים...

האתגר הגדול של מכון "צומת" הוא בדיוק הדילמה שהעלה פרופ' ליבוביץ'... היש יכולת לתפעל מדינה יהודית בשבת על פי ההלכה? וכיצד? תפיסתנו האקסיומטית היא כי ההלכה מכירה בתחום רחב המכונה "חיוני", גם אם זיקתו לפיקוח נפש רחוקה מאוד. במרחב השירותים החיוניים בשבת ניתן להפעיל מנגנונים הלכ-טכניים מתוחכמים, כמו "גרמא", "שינוי זרם", "המשכת מצב" ועוד.

את המאמר סיים הרב רוזן בכמה מילים אישיות שניתן ללמוד מהן על דרכו:

אנוכי הקטן מוסיף בשולי הדברים, בעקבות "מפעל חיים" אישי ב"מכון צומת": עזה אמונתי כי הטכנולוגיה המודרנית מסוגלת לפתור חלק נכבד ביותר של הבעיות הממלכתיות והציבוריות. אך תנאי גדול בדבר: שיהודים שומרי מצוות יימצאו בכל תחומי החיים, ויאיישו מגזרים חיוניים לרוב. עליהם להיות חדורים בתודעה של הצורך להתייעץ עם אישי הלכה מובהקים, בעלי השקפת עולם ציונית-דתית.

בחז"ל נאמר על דוד המלך "שקיים עולה של תורה בעולה של מלכות" (מדרש שמואל כט, ב). אף הרב רוזן זכה לשלב בין התורה והמלכות ולהאיר את האפשרות של המלכות ללכת בדרך התורה. ואכן דומה שאין מערכת ממלכתית כיום שאינה מסתייעת במנגנונים שפיתחו הרב רוזן וצוותו כדי לשמור את השבת, בעיקר במקומות המאוישים על ידי שומרי שבת.

תורה

טענותיו של ליבוביץ' כנגד האפשרות של קיום מדינה יהודית מודרנית על פי ההלכה המוכרת לנו, העלו לדעתו סימני שאלה עקרוניים על תורת ישראל כפי שעברה במסורת ההלכתית. הוא דיבר על לא פחות מאשר "משבר... בקרב דת-ישראל עצמה... משבר שאין להתגבר עליו אלא על ידי הכרעות דתיות" (י' ליבוביץ', יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, "השבת במדינה כמדינה דתית", עמ' 113).

כנגדו ניצב הרב רוזן וטען בספרו (עמ' 122) כי הפתרונות ההלכ-טכניים שנתן נובעים "מתוך אמונה ב'תורת-חיים' ובהיות ההלכה מותאמת לכל הדורות, ואיננה 'גלותית' במהותה".

אדרבה, לדעת הרב רוזן דווקא בהתקדמות הטכנולוגית שהביאה לכל כך הרבה קשיים טמון הפתרון. ההמצאות של מכון צומת רותמים את הטכנולוגיה לפתרון הבעיות שהיא עצמה יצרה.

לאור הפולמוס הזה דומה שניתן לומר שהרב רוזן יכול להיחשב כאחד ממקימי עולה של תורה בדורנו. מפעל חייו בא לא רק לפתור בעיה הלכתית נקודתית הצצה פה ושם, אלא להתמודד עם הבעיה העקרונית ולהוכיח את התאמתה של התורה – בכלים ההלכתיים המקובלים שלה – אפילו למאה ה-21.

בדור שבו הטכנולוגיה מאתגרת את התורה ונתפסת כסותרת לה, ולעתים נדמה בטעות שח"ו יד הראשונה על העליונה, בא הרב רוזן והרים את קרנה של התורה.

אשרי הדור שזכה לדמותו שהאירה את אור התורה בחברה ובמדינה.

מתוך מאמר המופיע בכרך ל"ח של תחומין

הכותב הוא רבו של קיבוץ מגדל עוז וחבר מערכת תחומין

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו