ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת החלה לדון בהצעת חוק של ח"כ ענת ברקו (הליכוד) המבקשת לשלול מימון שירותי בריאות על ידי המדינה ממי שנפגע בעת שביצע עבירת טרור או בעת ששהה במדינת אויב ועקב פעילותו בארגון טרור.
הצעת החוק מפרידה בין עצם מתן הטיפול לבין מימונו. על פי הנוסח המוצע, אזרחי ישראל שעונים על ההגדרה לעיל ידרשו לממן בעצמם טיפולים רפואיים ואילו עלות הטיפול בתושבי הרשות הפלסטינים תקוזז מכספי המיסים המשולמים על ידי המדינה לרשות.
יוזמת החוק, ח"כ ברקו, הסבירה: "הפכנו להיות החמור שמממן ומאכיל את רוצחינו. אזרחי ישראל ערבים מצטרפים לדאעש בסוריה, נפצעים וחוזרים לכאן כדי לקבל טיפול על חשבון משלם המיסים הישראלי. אנחנו נותנים טיפולים מצילי חיים גם למרים באויבינו. רוצחים כמו יחיא סנוואר חיים בזכותנו וממשיכים להרוג בנו. אנחנו הצד ההומני בסיפור הזה, אבל ההומניות הזו פוגעת באזרחי ישראל. אני רוצה את הכסף הזה, להשקיע אותו בשיקום נפגעי פעולות הטרור, בעניים".
עו''ד יוכי גנסין, יועמ"ש שירות בתי הסוהר, הסבירה כי אין נתונים כיום מדויקים אודות הסכומים שהמדינה מוציאה על טיפול רפואי של אסירים ביטחוניים, מאחר והמערכת הממוחשבת איננה מפרידה בין אסירים ביטחוניים ופליליים, אלא מבוססת על הוצאה כללית לטובת מתקני הכליאה.
עם זאת, אמרה שעל פי ההערכות העלות השנתית היא בין 42-45 מיליון ש''ח: כ-7 מיליון ₪ עבור תרופות וטיפולים רפואיים, כ-4 מיליון ₪ על רכש שירותי רפואה ומיקור חוץ, כ-3 מיליון ₪ על אשפוז בבתי חולים.
נציג המל"ל הציע בדיון לאמץ בהקשר זה את ההליך שנקבע בחוק ההקפאה, במסגרתו מוקפאים כספי מיסים בגובה התשלומים שהעבירה הרשות הפלסטינית למשפחות של מפגעים, ולהקפיא גם כספי מיסים בגובה התשלומים ששילמה המדינה למימון טיפולים רפואיים של תושבי הרשות.
יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף אמר "אני גאה להיות שייך למדינה שמטפלת באסירים, גם אם אין לי שום אמפתיה אליהם ושמח שהפרדנו בין עצם הטיפול למימונו. הטיפול במי שניסה לרצוח בבני עמינו באמת לא צריך לבוא על חשבון אזרחי ישראל. אני מסכים על הצעת המל"ל לגבי הקפאת הכספים ומבקש לבחון את היתכנותה".