הרב ליב מינצברג זצ"ל
הרב ליב מינצברג זצ"לצילום: באדיבות הרב בניהו שנדרופי

בשבוע שעבר נפטר בירושלים הרב ליב מינצברג זצ"ל, רבה של קהילת "קהל עדת ירושלים" (המכונה גם "המתמידים").

בלוויה השתתפו אלפי אנשים, כמובן מקהילתו, אך גם אנשים מציבורים אחרים, וגם מהציבור הדתי לאומי, שהכירוהו דרך סדרת הספרים "בן מלך" על התורה והמועדים ועוד נושאים (כעשרים ספרים).

הרב התעסק בלימוד התנ"ך בצורה רצינית ומעמיקה, השקיע בזה כוחות רבים, וביסס את תורתו, השקפתו ושיעוריו על כך. הוא קישר הרבה מהדברים לחז"ל והראה כיצד דרשות חז"ל מתאימות לפסוקים, אך התעסק הרבה מאד בהבנת פשוטו של מקרא בפני עצמו.

הוא התחיל את הדברים מהיסודות הפשוטים וביסס אותם, ועל גבי זה הוסיף קומות נוספות. דבר זה הוא עשה גם ביחס להבנת המועדים, גם ביחס להבנת המצוות ולעבודת ד' וגם ביחס למציאות שהתחדשה בעשרות השנים האחרונות.

אחד החידושים הגדולים שלו בלימוד המקרא נמצא במאמרו "האור הגנוז בחמשת הספרים" (נמצא במאמרי מבוא בבן מלך בראשית א), במאמר זה שואל הרב את השאלות שיהיו שיאמרו שהן מתבקשות ויהיו שלא יעיזו לשאול: למה המצוות מפוזרות בתורה במקומות שונים ולא מרוכזות במקום אחד? למה כל מצווה מוזכרת דווקא במקום זה? מדוע יש מצוות שחוזרות על עצמם כמה פעמים? ומדוע בסגנונות שונים? למה חלק מפרטי המצווה מוזכרים דווקא בפרשה זו וחלק בפרשה אחרת?

על מנת ליישב את השאלות מבאר הרב שלכל חומש בתורה יש צביון מיוחד שמייחד אותו משאר החומשים, וכל מצווה מופיעה בספר שאליו היא מתאימה, וכאשר יש בה כמה עניינים היא חוזרת בכמה חומשים וכל פעם בצורה שמתאימה לספר שבו היא נכתבה ועם הפרטים המתאימים (במאמרו הוא מפרט את עניינו של כל חומש וכיצד זה מבאר פרשיות רבות).

אחד הספרים שהתחבב ביותר על בחורי ישיבות הוא ספרו "בן מלך - חכמה ומוסר", לכאורה עוד ספר של מוסר מיני רבים, אך גם בו יש את הפן המיוחד של ר' ליב – דברי אמונה ומוסר בצורה פשוטה המתיישבת על הלב, דברים מרוממים ומחזקים, מתוך תחושת של שמחה בד' ובמצוותיו, ובצורה של נורמליות טבעית ולא של עצבנות.

גם בדברי המוסר הוא מתבסס על התנ"ך ומתוך כך גם אמר דברים שכפי הנראה לא רגילים להיאמר במקומות מסוימים, את הספר הוא פותח במאמר "שורשי חובת עבודת ד'", שגם אותו הוא מבסס על עיון בפסוקי התנ"ך וגם מאמרי חז"ל ודברי הראשונים. היסוד הראשון הוא "מצד היחס המיוחד שיש לנו מאת הקב"ה אשר בחר בנו וייחד אותנו להיות לו, והוא אלוקינו, אלוקי ישראל, המנהיגנו באופן מיוחד להיטיב עמנו".

גם משנה חינוכית סדורה הייתה לו, שבה "יסוד ההצלחה, הן בכללות הבית והן בחינוך הבנים, הוא שידע ראש המשפחה לספק את צרכי נפשם כיאות. לשם כך צריך לדעת מהם צרכי הנפש של האדם ולהעניקם להם, והוא המפתח לכל הצלחה". הדברים אולי פשוטים אך: "ישנם רבים שאינם שמים לבם לעיקר הגדול הזה וגורמים רעה לעצמם, וביתם מלא טרוניה". חובה זו, אינה רק למען התוצאה והרווח החינוכי, אלא כמו שמוטל עליו לתת לבני ביתו מזונות, ק"ו שצריך לתת את צרכי הנפש. "הדבר הנחוץ ביותר לאדם הוא ההכרה בכך שמייחסים לו ערך ויש בו צורך" (חכמה ומוסר ע' תקב-תקג). אחד היסודות של החינוך לדבריו הוא "להשריש ולהחדיר את האושר והנועם שיש בקיום התורה והמצווה וההליכה בדרך הישר והטוב".

בספריו אין התייחסות רבה לתקופה שלנו, אך באחת השיחות שבה פרס הרב את משנתו בענייני ארץ ישראל וגאולה (נדפסה בגליון קדושת ציון 5) הוא אמר שכל הדורות חיכו לגאולה, אבל היום אפשר לראות איך מתקיימים הדברים שנאמרו בתנ"ך – חשבו שהעליה לארץ ישראל תהיה מיידית, וחשבו שכבר הגענו לדיוטא התחתונה, אך בדורנו ראינו איך הגענו בשואה לדיוטא התחתונה ומיד אח"כ התחיל קיבוץ גליות, מה שלא היה אלפיים שנה. יש בארץ ישראל לימוד תורה ואין שעבוד מלכויות ולא גזירות, ועם ישראל פורח, החקלאות מהטובות בעולם, אין לך קץ מגולה מזה, ארץ ישראל מאירה פנים לעם ישראל, מה שקורה היום זה הרקע למשיח. "מי שזוכה להתבונן נהיה מרוגש".

למי שגדל על המשנה הציונית דתית אין כל חידוש בדברים האלו, אך במקומות מהם הגיע הרב (הקהילה הייתה שייכת בתחילה לעדה החרדית, והרב שטרנבוך שליט"א היה בין המספידים), זהו חידוש גדול, שהרב אמר שצריך לפרסם אותו וזה מחזק את האמונה. גם לדברים אלו הגיע הרב מתוך עיון בפשטות המקראות ודברי חז"ל, כדרכו.

בשנים האחרונות הייתה קבוצה מהציבור הדתי לאומי שבאה לשמוע את דברי הרב לקראת החגים, ואחרי שהיה מסביר באריכות את עומק עניינם של החגים, היה מדבר גם על היחס לתקופה.

פן נוסף מיוחד מאד שהיה אצל הרב הוא הארת הפנים לאנשים. בפעם הראשונה שהגעתי לביתו, הגעתי בלי תיאום מראש, בלי שהרב ידע מי אני, והגעתי יחד עם אשתי והילדים. קבלת הפנים של הרב הפעימה את כל המשפחה – פתאום באמצע חול המועד, בין אירוע לאירוע, "נוחתת" עליו משפחה שאינו מכיר ולא מהציבור שלו, ולמרות זאת הוא הכניס אותנו לבית וקיבלנו בכזה מאור פנים, חילק ממתקים לילדים וישב לדבר איתי בענייני המועד, גם כשרצינו לצאת התקשינו לעשות זאת בגלל שהרב לא הפסיק להרעיף עלינו ברכות ומילים טובות. גם בפעמים אחרות שזכיתי לבקר אותו ראיתי כיצד הוא מודה לנו על כך שאנחנו מגיעים אליו וכמה הוא שמח בזה.

יה"ר שנזכה ללמוד ממידותיו ומתורתו, ולראות את המשך התקיימות דברי הנביאים בימינו.