בנצי ליברמן הורשע בבית הדין למשמעת

ליברמן הפר את ההסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל.

ערוץ 7 , כ"ג בחשון תשע"ט

בנצי ליברמן הורשע בבית הדין למשמעת-ערוץ 7
בנצי ליברמן
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים הרשיע את ברוך (בנצי) ליברמן, מי שכיהן כמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בשני אישומים של עבירות משמעת, בגין פעולותיו של ליברמן בניגוד עניינים חמור לטובת חברו הקרוב, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל.

ליברמן הורשע בכך שבשתי פרשות פעל תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד מנהל רמ"י, ובכך פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד מדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה.

בית הדין המשמעתי קיבל את עמדת הפרקליטות, לפיה ליברמן ניצל את מעמדו הבכיר ויתרונו כמנהל רמ"י כדי לפעול מתוך ניגוד עניינים על מנת לקדם אינטרסים של לנגנטל, חברו הטוב המקורב אליו מאוד.

כך, ניצל ליברמן את מעמדו על מנת לקדם בקשה שהגיש לנגנטל, לאשר העברת זכויות בפרוייקט רמת אלישיב בעיר לוד מחברת קרדן, בה הועסק ליברמן בעבר כיועץ בשכר, אל חברת מסיקה-חסון, שלנגנטל היה שותף ובעל אינטרס כלכלי בה. זאת, למרות שליברמן חתם על הסדר ניגוד עניינים שאסר עליו לטפל בחברת קרדן ובפרט, במישרין או בעקיפין, בפרוייקט זה, שעליו בחר לקיים ישיבה אצלו.

בית הדין למשמעת קיבל את טענות התביעה, לפיהן ליברמן פעל בניגוד עניינים בשלבים שונים של הטיפול בפרויקט רמת אלישיב, כשבכוונתו לגרום לכך שהכרעת הרשות בבקשה תתקבל לשביעות רצונו של לנגנטל.

"הנאשם היה מחוייב לא להידרש לעניין ובוודאי לא לשמש אכסניה לכל דיון הקשור בקרדן או שמעורב בו חברו לנגנטל", פסק בית הדין. "הנאשם פעל במילוי תפקידו כראש רמ"י בעניינים קא עסקינן תחת השפעתו של לנגנטל, ומתוך רצון לסייע לו. ביצוע פעולות תחת השפעה כזו עלול לסדוק את אמון הציבור ברשות... מכלול פעולותיו של הנאשם מלמד כי נעשו מתוך ניגוד עניינים מובהק".

בית הדין הרשיע את ליברמן גם בגין מעורבותו בפרשה נוספת בניגוד עניינים, כשלקח חלק במשא ומתן שבמרכזו מחלוקת בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד המשפטים, זאת חרף ניגוד העניינים בו היה מצוי, בשל חברותו הקרובה ללנגנטל, וידיעתו כי לנגנטל מייצג את האינטרסים של חברת קדישא במחלוקת, כמייצג בשכר. "ראוי היה שיימנע מקיום פגישות בעניין בעל משמעות כספית וציבורית עצומה, שעה שחברו הקרוב מאוד צד להן", קבע בית הדין.

בהכרעת הדין, דחה בית הדין את טענות ההגנה כלפי התנהלותה של התביעה בניהול התיק בבית הדין, ואף דחה את טענות ההגנה המטילות דופי במהימנותו של עד התביעה הראשי בפרשה, עו"ד ינקי קוינט, מי שכיהן כיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל, ושמתוקף תפקידו הביא לחשיפת הפרשה.

בית הדין קבע, כי הוא נותן אמון מלא בעדותו של עו"ד קוינט, שהיתה סדורה ועקבית, וקבע כי הוא נהג כראוי וכמתבקש מתפקידו כיועץ המשפטי של הרשות. "אין אלא להצר על כך כי הנאשם לא הפנים את המגבלות והאיסורים שחלו עליו לעסוק בנושאים שנגזר עליו לא לעסוק בהם", נכתב בהכרעת הדין.