חידוש תקדימי יצא השבוע מבית הדין שעל יד הישיבה הגבוהה במצפה יריחו ולפיו בעידן טכנולוגי ומתקדם כשלנו ניתן לקיים דיון גם כאשר אחד הצדדים לא נמצא פיזית בבית הדין אלא מופיע בשיחת וידאו.
דיון מהסוג הזה אפשר לקיים רק בתנאי ששני הצדדים מסכימים. בית הדין פנה לרב דב ליאור שאישר זאת. בבית הדין סבורים שהפסק עשוי להביא לגידול משמעותי במספר התיקים שיידונו על פי דין תורה, לאור החיסכון הרב בזמן ההגעה לבית הדין, והקטנת המבוכה הכרוכה לעיתים בהגעה פיזית לדיונים.
בית הדין שעל יד הישיבה הגבוהה במצפה יריחו הוקם מתוך מטרה להחזיר את המשפט העברי לקדמת הבמה ולצעוד למימוש החזון של 'אשיבה שופטייך כבראשונה".
הקרקע להקמת בית הדין הייתה פוריה, אך לא רוויה דיה. בתקופה האחרונה אנו עדים להתפתחות גדולה במשפט העברי – בתחום דיני הממונות לצד דיני המשפחה. יותר ויותר אנשים דתיים מודעים לצורך ולערך דין התורה ומשלבים אותו באורח חייהם. אמנם פעמים לא מעטות אחד הצדדים מעוניין בדין תורה אך הצד השני לא. לפי חוקי המדינה, במצב כזה לא ניתן לכפות על הצד המסרב דיון בדין תורה.
כחלק מחזון השבת המשפט, הקימה הישיבה הגבוהה במצפה יריחו בשנת תשע"ז בית דין לדיני ממונות, בו מכהנים דיינים מבוגרי הישיבה שעברו את מבחני חושן משפט של הרבנות הראשית. בבית הדין ניתן לקיים דיני תורה ברמה גבוהה, מתוך ממשק וידע רחב בחוקי המדינה ובבעיות המודרניות.
בית הדין פועל מכוחה של הישיבה וברוחה, ושם לעצמו מטרה לתת מענה הלכתי לשאלות המתעוררות בדיני ממונות חדשים לבקרים לכל אדם במשך חייו: בנושאי הלוואה, יחסי שכנים, שכירות בתים, שותפים, מקח וממכר, הונאה, השבת אבידה, ירושה, פועלים ודיני נזיקין.
בית הדין הוא הענף המעשי של מכון "והלכת בדרכיו" (בראשות הרב יצחק סבתו) לפיתוח והעמקת עולם המידות הישראלי. חזון בית הדין הוא לעבד ולתרגם את דיני חושן משפט למציאות בת ימינו, לחדד את חשיבות לימוד דיני חושן משפט, להעלות דינים אלו למודעות הציבור ובכך להרבות שלום בעולם. בית הדין פועל לקידום המשפט העברי כמעניק כלים מעשיים לפתרון בעיות, סכסוכים ומשברים.
בית הדין מפעיל גם "בית הוראה" בתחום דיני הממונות, בכדי לתת מענה לשאלות בחושן משפט ללא נוכחות שני צדדים. שאלות נשלחות בדוא"ל לבית הדין, ותשובות מתקבלות חזרה תוך מספר ימים. הפסקים המנומקים מופיעים גם באתר בית הדין של הישיבה במצפה ירחו. בחודשים האחרונים בלבד בית הדין כתב מאות תשובות לשואלים.
על מתן תשובות בבית הדין אחראי הרב ישועה רטבי, אשר הוסמך לדיינות ולרבנות עיר על ידי הרבנות הראשית לישראל, ומשמש בנוסף גם כדיין בבית דין 'ארץ חמדה-גזית' בירושלים וכן באיגוד בתי הדין לממונות.
הרב רטבי מסביר את אופן ההתנהלות בפניה לבית הדין, "כאשר לאדם יש התלבטות ושאלה, עליו לפנות לבית הדין. הדיון בבית הדין מתחלק לשלושה חלקים: טענות, ראיות ופסק דין. בשלב הטענות, מציג התובע את טענותיו תחילה.
לאחר מכן הנתבע מציג את הצד שלו, יש זמן תגובות ואז שלב הדיון על הראיות. בסופו של דבר נקבע כמה משקל יש לתת לכל ראיה, וכך מגיעים לפסק הדין. החֲזרה למשפט עברי, למשפט התורה, היא חלק מהגאולה, והיא חלק מהתפקיד שלנו בדור הזה".
פסיקות בית הדין הן עוד חוליה בשרשרת העשייה החינוכית של הקריה במצפה ירחו, זו שהביאה את בשורת לימוד ש"ס הגמרא בבקיאות במהלך שנות הישיבה התיכונית.
מזה 23 שנה משלבת הישיבה הגבוהה במצפה יריחו אהבת תורה, והעמקה בלימודי העיון ובלימודי אמונה , יחד עם אווירה חיה, תוססת, חמה ואישית. המיקום מול הנוף המדברי הקסום, בישוב מצפה יריחו, בלבו של המדבר, מרחיב את הדעת ופותח את הלב לעולמות רוחניים ופנימיים. הישיבה נוסדה על ידי הרב שבתי סבתו, וכיום משמש לצידו כראש הישיבה גם בנו, הרב יצחק סבתו.
בישיבה לומדים היום 170 תלמידים, מתוכם 60 אברכים הלומדים בכולל הישיבה, מתגוררים בישוב ושותפים לעשייה החינוכית במקום ובאזור כולו.