בישיבת נתיב מאיר המפורסמת בשכונת בית וגן בירושלים נערכה אתמול ההשקה לס פרו של הפרופ' אביעד הכהן "ארי בן העולמות" על הרב אריה בינה זצ"ל, מייסד וראש הישיבה. ר' אריה – לא איש דברים היה. אמר מעט – ועשה הרבה. דבריו – שבכתב ושבעל פה – מדודים היו, קצרים, אך מבטו נוקב וחזונו מרחיק לכת. שקידה אינסופית על התורה, עשייה במלאכת הבניין, בחומר ובלבנים; שליחת יד במלאכת השדה; חיי צניעות, פשטות, ישרות. תורה שלמד בסלונים ובמיר ובה עמל ויגע כל ימי חייו, חינוך, אורחות מוסר ודרך ארץ שהרביץ והורה למאות ולאלפים, מסירות נפש, בעת מלחמה ובעת שלום, ועוד כהנה וכהנה. הספר "ארי בין העולמות" הוא תיאור של פיסות חיים, שברי מעשים וליקוטי אמרות, שנתגבשו לכלל מסכת מפוארת של עשייה ויצירה. כל קטע עומד לעצמו, כאבן קטנטנה שאפשר שתיראה בעיני המתבונן כאנקדוטה שולית. אך בהצטרף כל אבני הבניין לפסיפס גדול, עולה מתוכן ובהן תמונה מרתקת של איש קטן בקומתו אך גדול במעשיו, שהותיר חותם ממשי על אלפי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, לא רק לשעה אלא לדורות. הרב אריה בינה היה חניך ישיבת מיר שבפולין, ולאחר שעלה ארצה והתחתן הקים משק חקלאי במושב כפר הרא"ה שבעמק חפר. השכלתו התורנית הרחבה הביאה את מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, הרב משה צבי נריה, להציע לו ללמד בישיבה, והרב בינה שילב בין עבודתו במשק ובין הוראה בישיבה. לאחר שנות מלחמת העולם השניה, במהלכן שירת בצבא הבריטי, שב הרב בינה לכפר הרא"ה, למשק החקלאי ולהוראה בישיבה, אך לאחר מספר שנים נאלץ לעקור לירושלים. יחד עם הרב בינה עלו לירושלים קבוצה מתלמידי הישיבה בכפר הרא"ה, ובשנת ה'תשי"ג הקים עמם הרב בינה את ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר. תחילה שכנה הישיבה בשכונת אבו טור, סמוך לקו הגבול עם ירדן, אך לאחר כשנה עברה לשכונת בית וגן בה היא שוכנת עד היום. הרב בינה המשיך להנהיג את הישיבה עד לפרישתו בשנת ה'תשמ"ו, וזאת ברוח ישיבות המוסר בליטא בהן למד וברוח ערכי "תורה ועבודה" של תנועת הפועל המזרחי, אליה השתייך. מחבר הספר, פרופ' אביעד הכהן, זכה להימנות עם אלפי תלמידיו של ר' אריה בינה בישיבת "נתיב מאיר" בירושלים. משם המשיך ל"ישיבת הכותל" – גם היא מייסודו של ר' אריה בינה – ולישיבת "הר עציון". הוא מכהן כיום כנשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" וכדיקן בית הספר למשפטים; עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ומחברם ועורכם של מאות מאמרים וספרים רבים. פרופ' הכהן רואה את גדולתו של הרב בינה בשילוב של תכונות. ראשית, בסיפור החיים המדהים שלו, שאין שני לו: לימודים של כעשור שנים בישיבת מיר, עליה לארץ ועיסוק במלאכת בניית בניינים בתל אביב, הקמת משק חקלאי עם ראשוני כפר הרא"ה, התגייסות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, בשבי במשך ארבע שנים, הוראה בישיבת כפר הרא״ה, הקמת ישיבת נתיב מאיר ולאחר מכן הקמת ישיבות הכותל, הגולן, מעלות ומעלה אדומים והכל במסירות נפש, ובצניעות. "ר' אריה לא היה איש דברים אלא איש מעשה. מידותיו ודרכו היו מופת ודוגמא לאלפי תלמידיו, מדעת ושלא מדעת. ישוב ויעלה קולו המיוחד, הבהיר והצלול של ר׳ אריה, ויהא מורה דרך לא רק לשעה אלא לדורות". הרב חיים סבתו אמר על הרב בינה, "הרב אריה בינה היה בנאי של תורה ומוסר והקים אימפריה של תורה בארץ ישראל". הרב שמואל טל אמר, "ר' אריה הדגיש תמיד שהיסוד לכל הבניין הרוחני והתורני חייב להיות מושתת על ישרות, מידות מתוקנות, השתלמות מתמדת בין אדם לחברו והכרת הטוב". האלוף במילואים ח"כ אלעזר שטרן ראה ברב בינה מחנך גדול, "ר' אריה – האיש שמעשיו השפיעו והתוו לנו דרך לא פחות ממילותיו. תלמיד חכם ומחנך גדול במובן העמוק ביותר בעולם הרוח, חלוץ ופורץ דרך בעולם המעשה".