יהודה עמרני, מנהל הפעילות בתנועה למשילות ודמוקרטיה
יהודה עמרני, מנהל הפעילות בתנועה למשילות ודמוקרטיהצילום: ישראל קליין

לאחר שחוק ההתגברות במודל הבריטי לא התקדם בכנסת, עולה כעת לשולחן הממשלה יוזמה חדשה המשלבת שני מרכיבים עיקריים: מתן אפשרות לבית המשפט העליון לבטל חוקים, אך קביעת מנגנון התגברות המותיר את המילה האחרונה אצל המחוקק.

על פי ההצעה אותה יזם חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד יחד עם התנועה למשילות ודמוקרטיה, בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק בהרכב הכולל את כל שופטי בית המשפט העליון ושכל הרכב השופטים הסכים לכך.

ההצעה גם קובעת כי ניתן יהיה להתגבר על התערבות של בית המשפט העליון בחקיקה בצורה הדרגתית. הכנסת תהיה רשאית לקבוע ברוב 61 חברי כנסת כי החוק יהיה תקף על אף האמור בחוקי היסוד. לאחר סיום כהונתה של הכנסת ולאחר שנתיים מתחילת הכנסת שלאחריה, תפקע ההתגברות מאליה אלה אם כן תבחר הכנסת החדשה ברוב של 61 להאריך את תוקף החוק. אם שתי כנסות עוקבות יצביעו בעד ההתגברות, החוק יעמוד בתוקף ללא הגבלת זמן.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד". עוד נאמר כי פסילות החוקים נעשו "מבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית ואשר שופטי בית המשפט מחויבים לפעול על פיהם כחלק מהצהרת האמונים שלהם למדינת ישראל ולחוקיה".

היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה עו"ד שמחה רוטמן אומר כי מכיוון שלמדינת ישראל לישראל אין חוקה שהתקבלה באופן מיוחד ומסודר, אין הצדקה ששופטי בית המשפט העליון יקחו מידיהם של נציגי העם בכנסת את זכות ההכרעה בחוקים ובמדיניות".

רוטמן מסביר כי "החוק יקדם את ישראל למצב הנוהג כיום בעולם, משום שברוב מוחלט מהמדינות הדמוקרטיות בית המשפט לא מתערב בחוקים בלי הסמכה מפורשת שניתנה בחוקה".

בהצעה כותב חבר הכנסת יואב קיש כי השינוי "יוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם".

מנהל הפעילות של התנועה למשילות ודמוקרטיה יהודה עמרני אומר לערוץ 7 כי "המהפכה השיפוטית שהוביל אהרן ברק הכניסה את מדינת ישראל לסחרור חוקתי ולפגיעה קשה ביסודות הדמוקרטיה. ההצעה הזו תסדיר את המצב ותגדיר את מעמד בית המשפט בתחום פסילת החוקים ובעיקר תקבע כי בסופו של דבר הכנסת כמייצגת העם היא בעלת המילה האחרונה במדינת ישראל".