הבית השרוף בדומא
הבית השרוף בדומאצילום: Abed Omar Qusini, רויטרס

אשתו של עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי בתיק דומא, סיפקה לחוקרים טענת אליבי שלא נבדקה בידי החוקרים. כך נחשף בראיון שקיימה העיתונאית יפעת ארליך עם אשתו של בן אוליאל ופורסם ב''ידיעות אחרונות''.

בראיון סיפרה אוריין בן אוליאל כי בעלה שהה איתה בבית לאורך כל ליל האירוע, "אין מצב בעולם שהוא עשה את זה. באותו הלילה הלכנו לישון מאוחר, בסביבות חצות וחצי, ובסביבות ארבע בבוקר קמתי. הוא היה לצידי. דיברתי איתו", טוענת אוריין.

"באותו הבוקר יצאתי להקפיץ נערות שהיו בקייטנה במאחז גאולת ציון למעיין. חברה שלי ביקשה את זה ממני כמה ימים קודם. סיכמנו שאשאיר את התינוקת עם עמירם כדי שיהיה יותר מקום ברכב. פחדתי לעשות זאת, כי הילדה הייתה תמיד צמודה אליי. עוד הנקתי אותה. בחמש בבוקר כבר עשיתי נגלה ראשונה של הבנות למעיין. אחריה עשיתי עוד נגלה. יש הרבה עדוֹת שראו אותי בלי התינוקת.

''לא הייתי משאירה אותה לבד. עמירם שמר עליה. עשיתי עוד הקפצה למכולת ובדרך התקשרתי אליו לשמוע שהכל בסדר עם התינוקת".

אולי הוא יצא בלילה בלי ששמת לב?

"כתב האישום טוען שהוא יצא ב־23:00, עבר במערה (שהנאשם השני, א', ישן בה) במאחז ישוב הדעת, הלך ברגל וחזר ברגל. זה לפחות שעה וחצי הליכה משם לדומא ועוד שעה וחצי הליכה מדומא לעֲדֵי עַד, שם גרנו באותו זמן. ההצתה הייתה בארבע בבוקר. הוא לא היה יכול להספיק לחזור מדומא לבית עד ארבע וחצי. וחוץ מזה הייתי שומעת אם הוא היה יוצא. גרנו אז במשאית בעדי עד. כדי לפתוח את הדלת היה צריך לבעוט בה, וכשהיא נפתחה זה עשה רעש מחריד. אין מצב שהוא יצא ולא שמעתי".

מישהו בדק את הטענות שלך?

"סיפרתי את זה לעורך הדין. בכל החודש הראשון שעמירם היה עצור, עורך הדין ביקש שיחקרו אותי.
זה לא עניין אף אחד. עינו אותו בלי לחקור אותי. רק לפני שהגישו הצהרת תובע, חקרו אותי. סיפרתי מה היה באותו הלילה, מסרתי את השם והטלפון של החברה שאירגנה את המחנה בגאולת ציון ושל בנות שהיו שם. לא נראה לי שעשו עם זה משהו. זה לא עניין אותם. הם היו לחוצים לפענח את הרצח ולהגיש כתב אישום".

ארליך לא הסתפקה בדבריה של אוריין, ופנתה לחברה, שלדברי בן אוליאל ארגנה את האירוע באותו הבוקר, שרה מרים מלט, פעילה מוכרת בגבעות.

"כן. אירגנתי מחנה ארץ ישראל. ביקשתי כמה ימים מראש מאוריין שתשמור את המשבצת של הלילה הזה, כדי להקפיץ בנות למעיין", סיפרה שרה מרים.

בנוסף, לטענתה, באותו הלילה, בשעה מאוחרת, התקשרה לאוריין כדי להזכיר לה להקפיץ את הבנות. "שמעתי את הבת שלה בוכה ברקע. אוריין אמרה לי: 'וואו, איך אני אקום בבוקר מוקדם?' היא ידועה בתור מי שקשה לה לקום. עמירם היה לידה בבית. אני זוכרת שאוריין שאלה אותו משהו. בבוקר, בסביבות ארבע, שלחתי לה תזכורת ווידאתי שהיא קמה. בחמש היא כבר עשתה נגלה ראשונה.
היא השאירה את הבת אצל בעלה כדי שיהיה יותר מקום ברכב. היא באה בלי הילדה. הילדה הייתה עם בעלה".

מישהו התקשר אלייך מהמשטרה או מהשב"כ לברר ולאמת את הפרטים?

"לא. אף אחד לא דיבר איתי".

אורי קירשנבאום, ממפעילי דף הפייסבוק "עלילת דומא" אשר נלחם על חפותו של בן אוליאל, אמר בתגובה "עצוב שאישה צעירה צריכה לראות את בעלה נמק מאחורי סורג ובריח רק בגלל שהשב"כ הצליח באמצעות עינויים לכסות את ערוותו".

"העיוותים והמחדלים בתיק זדורוב הם כאין וכאפס ביחס לשערוריות שקיימות בתיק עלילת דומא. אנו מאמינים שאט אט עם חשיפת הדברים הציבור ישמיע את קולו", הוסיף.

בעוד מספר שבועות צפוי להתחיל שלב ההוכחות במשפט דומא. לאחרונה החליט ביהמ"ש כי הדיונים במשפט יתנהלו בדלתיים פתוחות. עם זאת, קיבל ביהמ"ש את התנגדות השב"כ והפרקליטות לפרסם את הפרוטוקולים של משפט הזוטא בהם חושפים אנשי השב"כ כיצד ניהלו את "חקירות הצורך" - ההגדרה של חקירות המתנהלות תחת הפעלת אמצעים אלימים.

נזכיר כי ביהמ"ש פסל את קבילותם של מרבית ההודאות שהוצאו במהלך חקירות הצורך שעבר הקטין וחלק מההודאות שהוצאו בהפעלת כוח מבן אוליאל.